נפתלי בנט
נפתלי בנטצילום: רויטרס

1.לקרוא ולא להאמין: עיתון השמאל הרדיקלי הארץ, יוצא נגד ההפגנות בבלפור להפלת נתניהו.

הייתכן שדווקא עיתונם של הפרוגרסיבים הישראליים, שאמור להיות מזוהה עם מפגיני בלפור וקיסריה והגשרים עם הדגלים השחורים, אפילו יותר מידיעות אחרונות, יזהיר את המפגינים, שמאבקם המוצדק בעיניו בעד "קץ התרבות השלטונית הרקובה שהנהיג נתניהו", עוד יוביל לחזון הבלהות האולטימטיבי של השמאל: "ראש הממשלה הבא – נפתלי בנט" (הארץ, 23.8.20)?

מאחורי הכותרת המבועתת הזו, מבחינת החזון של הארץ, עומד הפובליציסט הוותיק גדעון לוי, איש השמאל הרדיקלי שכתב ב-2013, כי הוא מחכה למרד אלים של הפלשתינים וערביי ישראל כנגד המשטר הישראלי "האכזרי יותר מהמשטר של לוב וסוריה", וגם הביע לא אחת תמיכה בחרם על ישראל ובקמפיין ה-BDS: "זהו הסיכוי היחידי לגרום לישראל להפסיק את הכיבוש".

2. רק שלא נטעה. הארץ לא התחרפן. לוי ועימו השוקניה (זכות היוצרים שמורה לאורי הייטנר) כולה, ממשיכים לתעב את נתניהו. אבל יותר משהם שוטמים אותו, הם מבועתים פי אלף מן המחשבה, שלוי מנסחה כך: "במקום ראש ממשלה חילוני יכהן (אבוי!!!) ראש ממשלה דתי". ואם זה לא מספיק, הנה האפוקליפסה עכשיו, בלשונו של לוי: במקום 'ימין מתון' (נתניהו), יישב בבלפור "הייטקיסט מרעננה, מנהיג המתנחלים, חובש כיפה זעירה ככל שתהיה, שיציג דיוקן חדש של ישראל אחרת".

בקיצור, היזהרו מפגיני בלפור, זועקי 'רק לא ביבי'. אתם עוד עלולים להיענש, ברוח דבריו של המלך רחבעם אל העם, כשזה ביקש הקלות מן העול שאביו הכביד: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים". לאמור, לאחר נפילת נתניהו המצב רק יחמיר: "מה שהחל כקבוצת לחץ חוץ פרלמנטרית, עם רבנים ועסקנים בדובונים, רובים וספרי תורה, רוקדים וצווחים כמטורפים על גבעות הטרשים השדודות, ייכנס כמנהיג מהוגן ומקובל לבלפור".

געוואלד. "צאצא של גוש אמונים ונציג הציונות הלאומנית-דתית, בראש השלטון בישראל. קשה לחשוב על מהפך קיצוני מזה".

3.אז תעזבו את הזמבורות והצ'קלקות והדגלים השחורים והקרטונים מוקיעי השחיתות והניחו למשפחת המלוכה. לכו עם זנב מקופל הביתה. הבא אחריו יהיה מבחינתכם גרוע יותר.

4. במחשבה מפוכחת, צריך כל קורא הארץ לשאול את עצמו, מה בעצם רע כל כך בנתניהו? האם יקום בעתיד הנראה לעין – נאמר בחמישים השנים הבאות – מנהיג שיהיה יותר נוח לשמאל מאשר נתניהו??? גנץ, אשכנזי, לפיד, חולדאי וחבריהם הם אנשים מאוד נחמדים, אבל איזה סיכוי יש להם להגיע לבלפור?

נכון אמנם שמעל נתניהו מרחפת עננת תיקים וכתבי אישום ומשפטים על שחיתות שלטונית. אבל כל זה מחוויר לעומת הישגי השמאל שהשגתם, שמאלנים יקרים, בזכות נתניהו:

5.תמיכתו בפינוי גוש קטיף, הזרמה לחמאס של מזוודות דולרים וציוד חיוני (דשן כימי לתעשיית חומרי הנפץ, מתכות, מלט ועוד), אילמות מול אלימות הבלונים והרקטות, המשך מימון משכורות לרוצחים, החזרת גופות מחבלים, הגנה גורפת על מערכת משפט שערורייתית ("אני מנעתי כל שינוי במערכת המשפט ובבג"ץ", התגאה נתניהו בטלוויזיה; חפשו ביוטיוב), ושבנוסף לתמיכתה המובהקת באג'נדת השמאל גם מטרפדת את מערכות ההרתעה של ישראל (ע"ע איסור הריסת בית המחבל בכפר יעבד), היצמדות זה 11 שנה לתכנית שתי המדינה שבנאום בר אילן ושמוטמע גם בתכנית המאה, הקפאת הבניה בהתיישבות, מניעת בניה בשטחי E-1 שבין ירושלים למעלה אדומים, סיכול התכנית לבניית 10,000 יח"ד בעטרות מצפון לירושלים, הגנה על פולשי חאן אל אחמר, הפקרת הר הבית בידי הוואקף ועבדאללה ההאשמי, היוזמה הכפולה למסירת הגולן לסורים, ורק באחרונה: קבורת הבטחת הבחירות בעניין הריבונות לטובת שלום עם האמירויות. מי יעשה לכם את העבודה הזו, אם לא נתניהו?

6. עיתון הארץ מבין מה שמבינים כנראה חלק מקוראיו וגם במחנה הימין: איך שלא תסובבו את זה, שלטון נתניהו הולך ומתערער לטובת בנט. אפילו הימין נוטש אותו, לנוכח קריסת הכלכלה וזריקת שכבות הביניים לרחוב. ולא יעזרו גם חבילות של כסף שנתניהו מפזר עכשיו על מוסדות הציונות הדתית. הצונאמי הכלכלי, והמחדלים למיניהם, לא יעבירו מצביעים מאוכזבים לכחול לבן או ללפיד. הם ינחתו בחיקו של בנט.

הפוליטיקה הישראלית לימדה אותנו שמהפכים אלקטורליים דורשים תהליכי דגירה ארוכי טווח, ומתחת לפני השטח. בבחירות 1977, ניצח הימין לראשונה לאחר 29 שנות שלטון מפא"י ועל רקע מחדלי מלחמת יום כיפור, אבל רק 4 שנים אחר הקילקולים, יישם הבוחר את הסיסמה שקדמה בעשרות שנים ל'רק לא ביבי', ונוסחה כך: 'מספיק ודי בשלטון מפא"י'.

7. לכן, הרשו לי, מפגיני שמאל יקרים, להגיש לכם עצת חינם, ברוח נבואתו של גדעון לוי: לכו הביתה. אם תפילו את נתניהו, לא יפרחו על חורבותיו גנץ, או אשכנזי, או לפיד; אפילו לא חולדאי או ליברמן. המועמד היחיד הריאלי לבחירות שעליהן יוחלט בעוד 120 יום, או באוקטובר 2021, כשנתניהו יסרב בתואנות שונות להעניק את לגנץ את המפתחות של בלפור, הוא בנט. תקראו את גדעון לוי.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')