אלכס נחומסון
אלכס נחומסוןצילום: אוריאל גיל

מיום הקמת המדינה ועד תום מלחמת העצמאות תחת הסטטוס של "שביתת נשק" התרחשו אירועים צבאיים ומדינאיים שונים שהובילו להסכמים שונים שהבולטים בהם הם הסכם השלום עם מצריים, ההסכם עם ממלכת ירדן ובימים אלו הסכם השלום עם איחוד האמירויות הערביות.

מה הביא את מדינות ערב במגמה הולכת ונמשכת לנרמל את יחסיהן עם מדינת ישראל – האויב המושבע שכדי להכחידו שפכו דמים רבים וכילו משאבים רבים? את זה אפשר לזקוף לזכות ההרתעה הצבאית של ישראל, שהייתה ומהווה מרכיב מהותי למהפך ההדרגתי הזה. 

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים ותוצאותיה הכו בהלם את מדינות ערב בדגש לשלושת המדינות התוקפות – מצרים, סוריה וממלכת ירדן האשמים.

הנפילה ממרומי ההיבריס, נאומי הרהב האוטוסוגסטיים והתמיכה בהמוני האזרחים/הנתינים המשולהבים אל תחתית התבוסה הייתה קשה לעיכול. צבאות ערב נשחקו עד דק וצה"ל ניצב על גדות תעלת סואץ, במבואות דמשק ועל שפת נהר הירדן המערבית. ירושלים שוחררה, הכותל המערבי שב לחיקו של עם ישראל. ב-12 ביוני 1967 נולדה ההרתעה הישראלית כשצה"ל נתפס כצבא בלתי מנוצח.

מלחמת יום הכיפורים

המלחמה יצרה איזון מסוים בהרתעה של הצדדים, הפיכה בישראל קורטוב של ענווה באופן שצה"ל תופש את עצמו ויתר זהירות וההערכה ביכולות של היריב ואצל מדינות ערב, בתום האופוריה הבנה של מגבלותיהם. גם במצב נחות איתו ישראל נכנסה למלחמה הזאת, היא עדיין יצאה ממנה כשידה על העליונה. ההרתעה שינתה פניה אך עדיין חיה ובועטת.

איראן והחיזבאללה

האיום הישיר מאיראן נחלק לאסטרטגי/גרעיני ולקונבנציונלי באמצעות ארסנל של מגוון טילים למגוון טווחים חלקם סטטיסטי וחלקם מדויק. האיום העקיף של איראן מתקיים באמצעות החיזבאללה בצפון והחמאס בדרום שהפכו לשלוחות בפועל של הצבא האיראני.

מלחמת לבנון השנייה התנהלה בקיץ 2006. ב-24 השנים שבין המלחמות הפך החיזבאללה לכוח המשמעותי והדומיננטי בלבנון. המארב שהציב חיזבאללה במקום נחות על גבול לבנון שגבה 3 חיילים הרוגים ו-2 חיילים חטופים היווה את הקזוסס בלי למלחמה.

מה שקדם לחטיפה הווה מהלך דרמטי שהוביל ראש הממשלה אהוד ברק בחודש מאי 2000 – נסיגה טוטלית מלבנון תוך הפקרת צד"ל. המהלך הזה פגע קשות בהרתעה של ישראל ובאמון הפוטנציאלי בהיותה בת ברית נאמנה.

אין ספק שהנסיגה המשפילה מדרום לבנון פגעה קשות בהרתעה הישראלית הוו תמריץ עבור החיזבאללה לבצע את המתקפה והחטיפה של החיילים.
עם סיום המלחמה החיזבאללה נפגעו באופן רציני למרות ביצועיו השנויים במחלוקת של צה"ל ולאחר שנים הודה נסראללה  מנכ"ל חיזבאללה  שלא העריך נכון את תגובת ישראל – "לו הייתי יודע שזה יוביל לתוצאה כזאת לא היינו מבצעים (את המתקפה והחטיפה) אותה לחלוטין".

מלחמת הצללים

במקביל מנהלת ישראל מלחמת צללים נחושה נגד התבססות איראן בסוריה ולבנון וכנגד היכולות הגרעיניות והבליסטיות שלו. הצלחות ישראל הפנומנליות בזירה הזאת הניבו הרתעה משמעותית שמתקיימת עד כה ובאה לידי ביטוי בהעדר תגובה משמעותית לפעילותה של ישראל.

עזה והחמאס

בזירת עוטף עזה לאחר "ההתנתקות" שהוביל ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל והבטיח להגיב ביד קשה על כל פעולת טרור שתצא מעזה. בפועל לא נעשה דבר למעט מספר מבצעים בהם צה"ל חדר לרצועה, תקף יעדים שונים וחזר לבסיסיו. החמאס ממשיך בהתגרויות ניתן לסכם שהחמאס אינו מורתע מישראל.

לאור הדברים, ההרתעה שישראל מייצרת לאורך שנות קיומה מול אויביה היא נזילה ופועל יוצא למרכיבים רבים. היא גם ידעה עליות ומורדות אך הצליחה עד כה ביעודה העיקרי – לגרום למהפך הדרגתי ביחסת של מדינות ערב לישראל. הסכם השלום עם האמירויות מיסד למעשה מערכת יחסים הדוקה כששתי המדינות מהוות מרכב מרכזי בברית אסטרטגית הכוללת גם את מצרים, ערב הסעודית וממלכת ירדן.

אלכס נחומסון – מנכ"ל "מבטחי ישראל" ועמית "פורום המזרח התיכון -ישראל"