שנת לימודים תחת קורונה: הזדמנות לשנות מגמה

הלמידה המקוונת ופיתוח הכלים הפדגוגיים יאפשרו לנו לעלות מדרגה ולהזניק קדימה את מערכת החינוך בכל ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

אלחנן גלט , ז' באלול תש"פ

אלחנן גלט
אלחנן גלט
צילום: מירי שמעונוביץ

פתיחת שנת הלימודים תשפ"א בפתח ואתגרי הקורונה מביאים איתם לא מעט חששות.

הלמידה מרחוק מחייבת לא רק היערכות טכנולוגית מדויקת אלא גם מתן כלים מקצועיים לצוותי ההוראה כיצד ללמד בצורה מקוונת, כלים פדגוגיים כיצד ניתן לוודא את הבנת החומר הנלמד אצל התלמידים, איך ניתן לזהות את המתקשים ועוד.

יחד עם זאת ייתכן שמתוך הקורונה יעלו הזדמנויות שישנו את מפת החינוך ובכלל זה את מפת מגמות הבגרות.  

כבר בפסח עם ההבנה שהקורונה כאן לתקופה ארוכה החלו בצוותים הפדגוגיים במתן כלים למורים כיצד ללמד בצורה מקוונת זאת מתוך ההבנה שהלמידה שונה בתכלית מלמידה פרונטלית בכיתה עם לוח על הקיר ותלמידים ישובים בכיתה כפי שהיינו רגילים.

השימוש בכלים טכנולוגים משנה גם את דרכי ההוראה ואת  מבנה השיעור הקלאסי - הרבה יותר למידה עצמית, עבודות חקר ומטלות אישיות. זה מזכיר במידה רבה את מסורת הלמידה בבית המדרש בחברותא, בקבוצה, כאשר גם המורה שותף ללמידה ונוצרת הדדיות.

בנוסף עלה הצורך למפות קשיים פדגוגים. כיצד ניתן לוודא את הבנת החומר הנלמד? איך יכול מורה לזהות תלמידים מתקשים בלמידה מרחוק? ולאחר שכבר זוהה התלמיד כיצד יוכל המורה לתת את הסיוע הנדרש לאותו תלמיד?

ההבנה היא שצריכים לשלב בין כלל ערוצי התקשורת. אמנם אין לוותר בעולם החינוך על המפגש הישיר והמפגש האישי, אך במסגרת הלמידה מרחוק. לצד הזום ניתן להיעזר בקבוצות וואטסאפ ייעודיות,  לזכור כי ניתן לקיים שיחות אישיות גם בזום או בכלים אחרים עם תלמידים ונכון גם להשתמש בפלטפורמות שונות לטובת שיתופי מידע, סרטונים רלוונטיים ועוד.

לצד כל אלה יש חשש בקרב ההורים, התלמידים ואף אנשי חינוך רבים שניתן אולי ללמד אך לא בצורה מיטבית. אין לא אלא להישען על העבר הלא רחוק שם ראינו כבר למידה ווירטואלית של תלמידים ותלמידות בבתי ספר בהן היו מספר מועט של מי שביקשו למשל ללמוד פיזיקה. אלה למדו כבר אז בלמידה מרחוק והצליחו להגיע לכדי הצטיינות בבחינה בחמש יחידות. העובדה הזו מוכיחה בעיני כי בלמידה מרחוק טמונה הזדמנות שתלויה בדרך בה אנחנו ננווט אותה.

יש כאן מסר חשוב שהאחריות עוברת לתלמידים, האמון בתלמידים גדל. לא יהיו עוד תלמידים שיסתפקו רק בנוכחותם בכיתה. אנחנו מאמינים בשיתוף הפעולה של התלמידים והתלמידות ובצימאון שלהם לידע. אנחנו מאמינים שניתן להביא את התלמידים והתלמידות ללמידה עצמית, לחקר, לרצון ובניית יכולת להצליח.

מתוך התפיסה הזו אנחנו מזהים הזדמנות לבנות בעתיד "מגמה רשתית" כזו שבהינתן התפיסה הקודמת של למידה בכיתה לא הייתה כאופציה בפני התלמידים בשל מיעוט מבקשים, עתה כשלומדים למידה מקוונת יכולים תלמידים ממוסדות שונים להתחבר לאותם השיעורים ובעצם להפוך את המגמה לבעלת ביקוש מספיק שיש בכוחנו להוציא אותה אל הפועל.
 
זו מבחינתו יכולה להיות עליית מדרגה חשובה בנגישות לידע. בזכות הלמידה המקוונת ופיתוח הכלים הפדגוגיים ניתן יהיה כבר בעתיד הקרוב להציע מגמות שלא היה ניתן בעבר בשל מיעוט משתתפים. מגמת בגרות בדיפלומטיה למשל קיימת אולם אינה בעלת ביקוש גבוה. עתה כאשר מכל מוסדות הרשת יוכלו להתחבר אל הערוץ הרלוונטי הרי שהתלמידים המעוניינים יוכלו לזכות בשיעורים של טובי המרצים ובאמצעות המורים המקצועיים לקבל את התרגילים, המבוא והתאוריות הרלוונטיות. התלמידים שלא היו חשופים בעבר לסוג כזה של מגמות יהיו מעתה חשופים אליהם.
 
אנחנו בחרנו לראות בקורונה הזדמנות ולא רק מכשול. אני בטוח שאם נביט קדימה נבין כי נכפה עלינו לעשות "ריסטרט" מהיר יותר בתהליך. לחשוב איך צריכה להראות מערכת החינוך בישראל 2020. תהליכים שלקחו זמן רב נכנסו לקצב מואץ בגל המגיפה ולא הכל שלילי.

לצד התובנה הזו צריכים לעמוד על שתי נקודות נוספות. ראשית על המדינה באמצעות הרשויות המקומיות ורשתות החינוך לוודא כי בכל בית יהיו הכלים הטכנולוגיים הנדרשים למימוש הלמידה מרחוק. הנקודה הנוספת נוגעת לשאלת החינוך. יש מי שיטען שניתן אולי ללמוד מרחוק אולם לחנך מרחוק זה לא אפשרי. נכון שאין לקשר האישי, למבט בעיניים ולישיבה על הספסל בהפסקה מתחרה אך אין הכל או לא כלום.

אנחנו כן יכולים לחנך את הנוער שלנו ללמידה עצמית, לאחריות, ללכת לחקור, לשאול, להיעזר בחבר. אנחנו כן יכולים לשוחח אישית באמצעים השונים. זה לא אותו דבר אבל זה לא סכום אפס. אנחנו על אף הקורונה אופטימיים וחיוביים לאור ההזדמנויות שמביא עמו הראשון בספטמבר.

אלחנן גלט הוא מנכ״ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא