רשת 'אורט' מעורבת בשנים האחרונות יותר ויותר בחינוך הדתי־לאומי ונכנסת אט אט לעולם הישיבות והאולפנות, כשבכל מוסד כזה הכניסה מתאפיינת בעבודה מאומצת שמטרתה לקדם את המוסדות בכלים מגוונים. התוצאה היא שסביב כל מוסד שאליו נכנסת הרשת גוברת ההתעניינות, והשינוי מורגש כבר בשנת הלימודים הראשונה.
צביקה פלג, מנכ"ל רשת אורט, מספר על ההחלטה להיכנס גם לתחום הישיבות והאולפנות אחרי שנים רבות של ניהול בתי ספר שרובם אינם משתייכים לחינוך הממלכתי־דתי.
"כשקיבלתי את הרשת, לפני שנים רבות, היה מספר מצומצם של תיכונים דתיים בתוכה, אבל לא היו ישיבות ואולפנות. החינוך הממלכתי־דתי הבין בשלב מסוים שהוא חייב לצאת מהקיפאון. ההורים של היום מבינים שהעתיד של ילדי ישראל נמצא בחינוך המדעי־טכנולוגי. ואז החלו להגיע אלינו פניות בגלל החוסרים במערכת החינוכית של הציבור הדתי־לאומי", מסביר פלג.
על איזו בעיה בעצם הצביעו כשהגיעו אליך?
"נוצר מצב שכל אחד פותח ישיבה תיכונית או אולפנה, ואנחנו רואים היום עשרות כאלה, כשבכל מוסד מספר התלמידים הוא פחות מ־300 או אפילו מ־250 בשש שכבות גיל. כלכלית זה לא יכול להחזיק את עצמו. כל זמן שלקחו מההורים הרבה מאוד כספים - בניגוד לרוח שאני מנסה להביע בפני כל אותם קהלים, בגלל שלהורים קשה לעמוד בהוצאה הזו - זה עבד. עכשיו באים ראשי רשויות ומבקשים שניכנס למקום הזה. לדוגמה, השנה עברו אלינו בקריית גת גם ישיבה, גם אולפנה וגם מקיף דתי. בא ראש העיר ואמר: קחו את בתי הספר הממלכתיים, וקחו גם את הדתיים. בעפולה ניהלנו שני בתי ספר, בא ראש העיר וביקש שניקח גם את המוסדות הדתיים. גם הישיבה התיכונית בבית שאן עברה השנה לניהולנו. מזה שנים רשת אורט מנהלת בבית שאן את בית הספר המקיף הכללי, המקיף הדתי, אולפנה לבנות ומרכז חינוך טכנולוגי. השנה, כאמור, נתבקשנו לקבל על עצמנו את ניהול הישיבה התיכונית, שנוהלה שנים רבות על ידי רשת אחרת".
וזה לא קורה רק בצפון או בדרום, אלא גם במוסדות משמעותיים במרכז הארץ. פלג מציין שהוא כלל אינו רוצה 'לדרוך על הרגליים' של רשתות חינוכיות אחרות: "מדרשיית נעם עברה אלינו. היא הרי הייתה פאר היצירה של הציונות הדתית, והתפרקה כלכלית. נכנסנו, הבאנו משאבים וחדשנות והמצב השתנה. פעם היו מספר מרכזים שפתחו בהם ישיבות תיכוניות והן שאבו אליהן תלמידים מכל הארץ. היום בכל עיר ועיר, ולפעמים גם בכל יישוב, יש ישיבה תיכונית. השנה, על פי בקשה של ישיבה תיכונית מסוימת, נאלצנו למנוע קבלה של תלמידים לישיבה אחרת שהיא חלק מהרשת, כדי לא לפגוע באותה ישיבה", הוא מוסיף.
"אני כמעט ולא רוצה לקבל ישיבות ואולפנות של רשתות אחרות, ולעתים מאלצים אותנו לכך. כשבא אליי ראש מועצת אלקנה אסף מינצר וביקש שניכנס, הייתה לזה משמעות. כשאנחנו באים למקום כזה אנחנו קודם כול מציידים אותו במעבדות חדישות, במחשבים, בטכנולוגיה מתקדמת. ההורים רוצים שהילדים ילמדו את מקצועות המחר וישולבו בפרויקטים מדעיים־טכנולוגיים שאחרים משתתפים בהם".
וישנו כמובן גם ההיבט הכלכלי. "יש רשתות שתלויות בכספים הקואליציוניים, ואנחנו שומרים על עצמנו לא להיות פוליטיים בשום צורה, כי חינוך ופוליטיקה אינם הולכים יחד. אני לא רוצה להיות מזוהה עם אף אחד. אני צריך לדעת לנהל כלכלת חינוך שיכולה להעצים את האני מאמין של הרשת, בלי להיות תלויה בכסף קואליציוני שיעבור או לא יעבור.
"אני אומר בכאב שאין יד מכוונת בחינוך הממלכתי־דתי, אין תוכנית אסטרטגית, ויש לי חשש שיום אחד המפעל הזה - מהיפים שהציונות הדתית הרימה - עלול להתפרק בגלל זה. אני משתדל לקחת כמה שפחות, אבל כשבא ראש העיר ואומר לי 'אתם מנהלים כאן את כל מוסדות החינוך - קחו בבקשה גם את האולפנה או הישיבה', אני מחויב לו. צריך גם להבין שהיום יש מגמה להעביר חינוך בערים לניהול של רשת אחת", אומר מנכ"ל אורט.
הוא מציין כי בחינוך החרדי המצב נראה אחרת, ופתיחת מוסדות חדשים דווקא יכולה להזניק את החינוך המגזרי קדימה. "לחינוך החרדי אני מאוד רוצה להיכנס, כדי שיותר ויותר בני נוער מהמגזר הזה יוכלו להשתלב בחברה הישראלית. אני עובד עם הרב גרוסמן, עם הרב אלבז, עם הרב מאזוז, וקיבלתי פניות גם בשבועות האחרונים בנושא הזה. בניגוד לחינוך הדתי־לאומי, שבו אני לא רוצה לנגוס באף רשת אחרת, בחינוך החרדי אפתח מוסדות, כי אני חושב שהעולם החרדי צריך להשתנות".
"רשת אורט מלאה בערכים, עלינו קומה"
השינויים שעוברים על מוסדות החינוך, חיצונית ופנימית, מורגשים מהרגע הראשון. סיגל יעקב, מנהלת אולפנת אורט בקריית גת, מתארת את התחושות אחרי השנה הראשונה שבה לקחה הרשת חסות על האולפנה.
"הופתעתי מאוד לטובה. בהתחלה כשאמרו שרשת אורט זכתה בקריית גת התאכזבנו, כי חששנו מכניסה של רשת חילונית. המציאות הייתה אחרת. מאוד אהבתי את הכבוד שנותנים לכל אחד באשר הוא ואת המקום שמאפשר ייחודיות לכל מוסד", מספרת יעקב.
לדבריה, "יש לרשת הכלים והמתווה שלה, אבל איש לא מתערב לנו בתוכניות הלימודים הדתיות, אלא נותנים מקום לתוכניות שלנו. אין התנשאות, אלא מבט בגובה העיניים, בונים תוכנית, נותנים כיוונים ואנחנו בוחרים לאן לקחת את זה".
"רשת אורט מלאה בערכים. בשנה הזו למדתי להכיר את הרשת, והערכים והציונות שהיא מובילה מדהימים. הרשת נותנת את האוטונומיה הדתית, אבל מסייעים לנו בליטוש וכיוונון. אני 25 שנים במערכת, והשנה האחרונה לימדה אותנו המון. מהיכן שהיינו, מבחינת התמקצעות, עלינו קומה", מוסיפה יעקב.
היכן הרגשת את השינוי?
"ראינו אותו במהירות כמעט בכל דבר. אנחנו אמורים להתחיל גם עם מגמת רפואה בזכות הרשת. בנוסף, האולפנה הייתה בירידה מספרית, והשנה ייפתחו שתי כיתות חדשות. יש אצלנו משפחתיות, ולכל ילדה 'תופרים חליפה משלה'. השיח הוא כל הזמן להביא לידי ביטוי את הכוחות של כל נערה ונערה. הבנות עוברות תהליך ושינוי, ואני מרגישה שרשת אורט נתנה לנו את הכוח לנווט את הבנות ולנתב אותן באופן הכי מדויק לכיוון שרצינו. גם התלמידות מרגישות את זה".
הרב אהוד סט, ראש ישיבת אורט מערב השומרון באלקנה, מציין כי "רשת אורט נותנת סדר וארגון שהופכים את החינוך למיטבי. לצד זאת הם מסייעים בצרכים שאתה מעלה - בין אם הם בתחום העצמת הקודש, בין אם בתחום הטכנולוגיה או בכל תחום אחר.
"הם מבינים שהמנהל יודע מה נכון וטוב, והם מסייעים לקדם את התפיסות, האמונות והרצונות של המוסד החינוכי. נניח, בתחום העצמת הקודש, רצינו לפתוח תוכנית תגבור, והרשת אפשרה לנו לממש את התוכנית והעניקה את הצרכים שהישיבה הייתה זקוקה להם לשם כך", הוא מוסיף.
לדבריו השינוי מורגש לא רק במקצועות הקודש, אלא ניכר מאוד גם בפיתוח המדעי־טכנולוגי של הישיבה ובמתן אפשרויות והזדמנויות למורים ולתלמידים. "מאז שהרשת נכנסה נפתחו שתי מגמות טכנולוגיות חדשות בישיבה - אחת של אלקטרוניקה והשנייה של הנדסת תוכנה - ולמעלה מ־50 אחוזים מתלמידי הישיבה בוחרים במגמה טכנולוגית נוסף על המגמות האחרות, וזה קורה בזכות הרשת".
בנוסף, לדבריו, המסגרת של 'אורטוב' שהזכיר המנכ"ל צביקה פלג, מאפשרת העצמה של התלמידים באמצעות קשר עם הקהילה המבוגרת באלקנה. "יש לנו שיתוף פעולה עם בית גיל הזהב באלקנה, ואנחנו עובדים עם אוכלוסיית הגיל השלישי".
אורי דויטש, מנהל 'אורט פסגות' - תיכון דתי ישראלי בבית שאן, מרגיש שהרשת נותנת דווקא במוסד שלו כלים שהופכים כל ילד למיוחד בפני עצמו: "בית הספר משלב תלמידים ברמה גבוהה, מב"ר, 'אתגר' וחינוך מיוחד. כולם אהובים, והעבודה שלנו היא לתת מענה לכל תלמיד ותלמידה. למי שלא מצליחים להשיג בגרות - לייצר קורסים שיספקו להם מקצוע שאיתו יצאו מבית הספר. יש גם שיתוף פעולה עם חיל האוויר שבמסגרתו הם מגיעים לשרת כהנדסאים. בית שאן היא כפר קטן. מצד אחד זה מאוד חם, ומצד שני זה מוריד, ואנחנו רוצים לחשוף אותם לדברים נוספים. אנחנו עושים מסעות ישראליים, ישנים באוהלים בשטח ומנסים להעצים את התלמיד ולהעביר אליו את האחריות לעתידו".
במסגרת קידום המגמות של המנהלים, מאפשרת הרשת לתיכון בבית שאן לקדם את תוכנית 'מעיינות'. "לקחנו שלושה מקצועות דעת - תושב"ע, היסטוריה ולשון. שלושה מורים נכנסים ללמד יחד לשעתיים במהלך השבוע, כשכל מורה מביא את החלק שלו, והמטרה היא לכתוב עבודה ברמה הכי גבוהה שמכילה את התחומים אבל בעיקר הופכת את הלמידה לא רק לכזו שבה מורה מקנה ידע, אלא לכזו שהתלמיד בונה את הידע מעצמו בליווי המורה", מוסיף דויטש.
לדעתו, הכוח שנותנת הרשת למוסדות מאפשר להעצים את התלמידים בצורה גבוהה מאוד - דבר שנחשב נדרש דווקא במקומות כמו בית שאן. ""הרבה פעמים הילדים כאן מתקשים להאמין בעצמם. לפני כמה שנים לימדתי תנ"ך באחת הכיתות ודיברנו על הבחינה של נביא אמת ונביא שקר, ואחד הילדים אמר, 'בטוח שמבית שאן לא יצא נביא. אם יהיה נביא, הוא יצא מתל אביב או ממקום כזה'. זה מצד אחד מאוד תמים, ומצד שני מאוד טעון ולא מאמין.
"נכון שלומדים איתנו ילדים שבאים ממשפחות קשות מאוד, וחשוב לנו להעצים אותם. היום בבית ספר רגיל עובדים על אינטליגנציה מתמטית ולשונית, אבל יש המון אינטליגנציות נוספות שקיימות באדם. לקחנו אותן ובנינו להן יישום מעשי. יש לנו 12 יישומים שנקראים 'מודל הוליסטי', ובהם מחול, אומנות, מוזיקה, דיבייט, כדורגל, מחשבים, תיאטרון וניווט. בעצם כל תלמיד ותלמידה בוחרים את המקום החזק שלהם ולומדים את זה כחלק מהמערכת, וגם מייצרים תוצר עם המורים - לעיתים להורים ולעיתים בתוך בית הספר - מתוך מגמה לגרום לאדם להאמין בעצמו. שגם אם הוא לא טוב במתמטיקה אלא בכדורגל, צריך לתת לו את כל הכבוד והמעמד ולהשתבח בו.
"גם מבחינה ויזואלית, לקחנו 25 בוגרים שלמדו אצלנו ב־15 השנים האחרונות שהגיעו לעמדת השפעה, ביקשנו מהם לומר משפט השראה ותלינו את זה במסדרון המרכזי, וכל תלמיד רואה שיש דמות מפורסמת שלמדה במוסד הזה, וגם אם אתה נמצא בבית שאן - תוכל להגיע לכל מקום שתשאף אליו", מסכם דויטש.
כשהענווה מנחה את החינוך
באורט גם הבינו שברגע שתחת ניהולם נמצאים עשרות מוסדות ציוניים דתיים - בהם ישיבות ואולפנות - חייבים גם להבין לעומק את הצרכים הייחודיים. לשם כך גייסו את יו"ר ארגון רבני 'צהר' ורבה של שוהם, הרב דוד סתיו.
"במסגרת ההתארגנות מחדש של הרשתות החינוכיות בישראל, לרשת אורט יש היום כעשרים מוסדות של החינוך הדתי־לאומי, והיא מבינה שהסקטור הזה זכאי וראוי להדרכה והכוונה רוחנית וחינוכית ייחודית. כיוון שכך, ביקשו ממני לסייע בהכוונה ובייעוץ, גם למערכת המרכזית של אורט וגם לישיבות תיכוניות, אולפנות ותיכונים שנמצאים תחת חסותה של הרשת", אומר לנו הרב סתיו.
איך הייעוץ בא לידי ביטוי?
"בחודשים האחרונים אני בקשר גם עם הרבנים והרבניות, גם עם הר"מים, המורים והמורות, וכמובן עם התלמידים והתלמידות. זה מתחיל מהדרג הבכיר ביותר של המערכת המרכזית ברשת ועד לאחרון התלמידים.
"לכל מערכת יש כמה סוגים של צרכים. יש צורך קודם כול שיבינו מה הצורך המיוחד. מה זקוקים נער ונערה דתיים לקבל מהמוסד החינוכי. הרשת הבינה מלכתחילה שהיא צריכה להתאים את עצמה לצרכים הללו. נניח, אם אתה עוסק בסוגיית לימוד הגמרא בישיבות התיכוניות, זו הרי לא שאלה שקיימת במגזר הכללי. אם אתה רוצה להתמודד עם שאלת האינטרנט ממבט חינוכי, או עם לבישת ציצית או חבישת כיפה, אלו דילמות שרובן כלל לא קיימות בחינוך הכללי, וקיימות בחינוך הדתי־לאומי. אלו סוגיות שזקוקות להתייחסות מיוחדת, ואני עוזר בהכוונה".
עד כמה גדול הרצון מצד הרשת להבין את הצרכים הייחודיים?
"השיח שאני מוצא בין הרשת הכללית של אורט לבין המוסדות הוא תכונת הענווה. אנשים מבינים שהם לא מבינים בכל דבר ולכן הם רוצים ללמוד ולהעמיק. מהצד השני, הם יודעים להגיד לנו כשמשהו לא מתפקד או עובד לא נכון. לדוגמה: 'אם אתם מלמדים גמרא והתלמידים לא מתחברים, בואו תבדקו את המתודה ואולי תשנו'.
"הם לא שופטים את הערכים שלנו, אבל הם בהחלט בוחנים את מה שאנחנו אומרים כדי לבדוק איך הם יכולים לסייע להשיג את מה שאנחנו רוצים להשיג. זו מעלה גדולה של אנשים שבאים בענווה גדולה ואומרים: 'אנחנו לא מתווכחים איתכם על הערכים שלכם, אבל כן רוצים לבחון את הפעילות שלכם בדיוק בקריטריונים שאתם מבקשים לבחון'. אני חושב שהמוסדות יכולים להתקדם למטרות שלהם בזכות המעלה הגדולה הזו".
הכסף אינו מהווה חסם, המטרה היא לקדם מוסדות
מנכ"ל הרשת, צביקה פלג, מסביר שהיכולות שלה מאפשרות לה מצד אחד מרחב תמרון כלכלי, ומצד שני תמיכה חינוכית היקפית.
"רשת אורט אינה פוליטית, וזה מעניק לה חופש פעולה מאוד גדול. יש לנו דירקטוריון מצוין שמנחה אותנו, וגם מצבנו הכלכלי בשנים שאני מנהל את הרשת נהדר. יש לנו עתודות הן בתרומות, הן בהשקעות והן בנכסים", הוא אומר לגבי הצד הכלכלי.
בפן החינוכי מסביר פלג כי "בשלוש-ארבע השנים הראשונות כשנכנס מנהל בית ספר חדש, הכסף אינו החסם לבית הספר. אנחנו בונים לכל בית ספר תוכנית ייחודית. אנחנו צריכים לראות בכל מקום איך אנחנו נכנסים לישיבה או לאולפנה והופכים אותה למקום בעל רמה גבוהה ואיכות לימוד. הדוגמאות לכך רבות ומקיפות את כל רחבי הארץ.
"אנחנו גאים גם ביכולת שלנו לחבר את הישיבות התיכוניות לישיבות ההסדר, אם הן קיימות באותם יישובים. במעלות, לדוגמה, תלמידי הישיבה התיכונית לומדים יחד עם הרב ויצמן, ראש ישיבת ההסדר. הקשר הבלתי אמצעי בין תלמידי ישיבות הסדר לתלמידי ישיבות תיכוניות תורם לכל הצדדים".
ועדיין יש הורים או מוסדות שהשם 'אורט' גורם להם לחשש בגלל הזיהוי של הרשת כ'לא ייחודית למגזר הדתי'?
"לצערי, יש עדיין חוסר אמון ברשת שנקראת 'חילונית'. אנחנו לא מתערבים בעולמות התוכן התורניים בחינוך. כשהגענו לאלקנה היינו צריכים ממש להסביר ולשכנע את ההורים שגודלה והיקפה של הרשת הוא יתרון, אבל הדבר הזה הובן במהרה. התוצאות נראות בשטח, והצוות החינוכי וההורים מביעים אמון".
מה לדעתך הייחודיות של הרשת שאתה מנהל?
"מה שמייחד אותנו זה שאנחנו לא מפחדים מחדשנות בחינוך. אנחנו עוסקים הרבה מאוד בנגיעה בבני הנוער ובהעצמה שלהם. יש לנו תנועה שנקראת 'אורטוב' שעוסקת בנתינה לקהילה. כל הפן של ההעצמה והנגיעה בבני הנוער, והניסיון לצקת עולמות תוכן חדשים אצלם, זה משהו שלא נעשה באף מקום אחר. בנינו מרכזי חדשנות עם מובילי חממות סטארט־אפ, והמגמה היא שהחינוך חייב להתחדש ולהשתנות כל הזמן. 'חנוך לנער על פי דרכו' זה כלל שאנחנו לומדים ומיישמים כל יום. לא לחסום איש ביצירתיות שלו, לא תלמידים ולא מורים, וכמובן הכול תוך כדי עידוד הערכים שיובילו את המדינה שלנו למקום טוב יותר".