לקויות למידה

שיטת הלמידה מרחוק יצרה פערים עמוקים בין אוכלוסיות התלמידים השונות, שהמנהלים מנסים לגשר עליהם בקושי וביצירתיות בחסות המגבלות

עפרה לקס , ז' באלול תש"פ

לקויות למידה-ערוץ 7
שמואל אבואב
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"שנת הלימודים תיפתח באחד בספטמבר, נקודה. כל מי שאומר אחרת, מנסה להרוויח תשומת לב תקשורתית וזורע פאניקה בציבור", הצהיר לפני שבועות אחדים שר החינוך יואב גלנט. כעת, ימים ספורים לפני פתיחת השנה, נראה שגלנט כנראה צודק, אך בשעת כתיבת שורות אלה עוד לא ברור באיזה אופן בדיוק יפתחו תלמידי הכיתות השונות את השנה.

מתווה הלימוד של תלמידי כיתות ה'-ו' נטרף ביום שני השבוע. ייתכן שילדי הכיתות האלה יזכו לימי למידה רבים יותר בבית הספר. לפי המתווה המקורי של משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"א, תלמידי הגן עד כיתה ב' ילמדו שבוע לימודים מלא, וכך גם תלמידי כיתות ג'-ד', אך בחלוקה לקפסולות. תלמידי כיתות ה' ומעלה יזכו רק ליומיים של למידה פרונטלית בשבוע, והשאר בלמידה מרחוק. ההורים זעמו על המתווה המוצע. "שכבות ה'-ו' הופקרו, הכיתות הגבוהות הופקרו. ארבעה ימים בשבוע יהיו הילדים האלה חשופים לאסונות חברתיים ולימודיים", אמר יו"ר הנהגת ההורים הארצית מירום שיף לפני שבוע, ואיים בהשבתת הלימודים. "נקבע פה הרף הנמוך ביותר למנהלים".

"המורים יצטרכו לעשות קסמים"

המערכת כולה - תלמידים, מורים, מנהלים והורים - כבר מכירה את הלמידה מרחוק, ובמיוחד את הפער שהיא יוצרת בתוך הכיתות ובין אוכלוסיות תלמידים. בסוף שנת הלימודים תש"פ פרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, דוח על הלמידה מרחוק עם מסקנות קדימה, אל שנת הלימודים תשפ"א: "יישום הוראה מרחוק במערכת החינוך בישראל באופן נרחב וממושך עשוי להעמיק את הפערים בין התלמידים מרקע חברתי־כלכלי שונה, אשר היו גבוהים מאוד ביחס למדינות ה־OECD עוד לפני משבר הקורונה", כתבה. "פערים אלה משמעותיים בעיקר בהשוואה בין ביצועיהם של התלמידים הערבים והיהודים. אם יש רצון או אילוץ לעבור למודל של הוראה מרחוק, יש מקום להקמה של מערך תמיכה סדור אשר נותן מענה לצורכי הלמידה מרחוק בעת חירום. עד להקמת מערך זה, יש לשקול להפעיל את המערכת באמצעות למידה מרחוק במתכונת חירום ובאופן חלקי בלבד". עם המסקנות האלה נכנסת ישראל לשנה נוספת של למידה מרחוק. הפערים, כך נראה, רק יגדלו.

"מי ש'אכל אותה' בזמן הלמידה מרחוק הייתה בעיקר האוכלוסייה החלשה. אצלי בבית הספר מדובר בעיקר ביוצאי אתיופיה", מספר מנהל בית ספר תיכון בצפון הארץ. "יש תלמידים שאין להם בבית ידע על שימוש בכלים טכנולוגיים, על איסוף מידע, אני אפילו לא מדבר על הימצאות מחשב בבית. אי אפשר להשוות את התמיכה שיכול לתת הורה שעובד בהייטק לילדיו, למה שיכול לתת הורה שאינו דובר עברית כי הוא עולה חדש. עם משפחות כאלה אנחנו יוצרים בדרך כלל פגישות פיזיות, בשיתוף מגשרת בבית הספר. אלה בוטלו בגלל הסגר. הפערים גדלו.

"הלמידה מרחוק פגעה גם בילדים שהיו גם ככה על סף נשירה, ובתלמידים שיש להם קשיים רגשיים ומשפחתיים. תלמיד שההורים שלו היו על סף גירושין פשוט עזב את הבית, כי הוא לא יכול היה לשאת את האווירה שם. הוא לא היה פנוי ללמידה". המנהל מדווח על אחוזים די גבוהים של תלמידים שהלמידה מרחוק שיבשה את הלמידה שלהם. "מדובר על 5-­7 בכל כיתה של 23 תלמידים. ואגב, הלמידה מרחוק אצלנו הייתה מצוינת. זה שמכל כיתה נכנסו 15 תלמידים והשתתפו בלמידה פעילה, זה לא מובן מאליו".

עם החזרה ללימודים מלאים, עשה המנהל מאמצים רבים כדי לא לאבד את התלמידים האלה. "הפיקוח דיבר איתנו על זה. ידענו על הקשיים האלה בזמן אמת". מצד שני, השנה לא התקבלו שעות לקורסי קיץ לתלמידים כמו בשנים קודמות. כך התפספסה הזדמנות לסגירת פערים. המנהל אינו מתכוון לוותר על התלמידים. אצלו יתקיים שבוע לימודים של חמישה ימים בבית הספר, ואחד מהבית. הצעד הזה דורש המון מהמורים שלו. "הם יצטרכו לעשות קסמים ולהתאמץ, הם יעלו קורסים מקוונים לרשת, והתלמידים החזקים יוכלו לעוף קדימה, בזמן שהמורים משלימים את הפערים לתלמידים שנמצאים מאחור. ברור לי שאנחנו הולכים לסגור את הפערים האלה. הגעה לבית הספר וקשר קבוע עם מורים יעזרו לזה מאוד לקרות".

ליצור אי של רוגע

המנהל החליט באופן עצמאי שאצלו שבוע הלימודים יהיה בן חמישה ימים, אולם היו רשויות שהחליטו להאריך אותו בכל בתי הספר. עם הרשויות האלה נמנות עיריית גבעת שמואל, ירוחם וגם ערד. העובדה כי רשויות חזקות יותר או יצירתיות יותר יכולות למצוא פתרונות עבור התלמידים ביישובים שלהן, תביא לפתיחת פער לימודי ורגשי נוסף מול תלמידים ברשויות שאינן מציעות את השירות הזה לתושבים.

"מה שבונה את החוסן של החברה בימים אלה הוא השגרה", מסבירה ראש מחלקת החינוך בעיריית ערד, רחל לנצ'נר. "זו שנה מאוד לא פשוטה למנהלים ולמורים, אבל אנחנו מנסים ליצור מסגרת שתהיה אי של רוגע, כדי שההורים יוכלו לחזור לחיים תקינים, ולמשפחות יהיה שקט. כולם מבינים שלמידה מרחוק יכולה להיות אפקטיבית, אבל אין דינה כדין למידה מקרוב", היא אומרת. "כשפוגשים תלמיד רואים אותו, את המימיקה שלו, את שפת הגוף, ומבינים אותו יותר. כשדיברנו עם מנהלים, מיד עלה העניין שהלמידה מרחוק לא הצליחה להביא לאותם הישגים ורכישת מיומנויות כמו הלמידה הבלתי אמצעית. החלטנו לתת לתלמידים כמה שיותר ימי לימודים בבית הספר. איגמנו את כל המשאבים שלנו, את כל כיתות הספח ואת כל המורים". בתי הספר בערד אינם מאוכלסים בצפיפות, כך שהעירייה לא נאלצה לשלוח את הילדים והמורים לספריות ציבוריות או מתנ"סים כדי ללמוד וללמד. הכול נשאר בבתי הספר. "גייסנו גם תומכי הוראה. צמצמנו את ימי הלמידה לכולם לחמישה בשבוע. בחטיבת הביניים ילמדו שלושה ימים בשבוע, חלק במשמרת בוקר וחלק בצהריים, לסירוגין. הכיתות המורכבות יותר יגיעו בכל יום".

היית מורה ומנהלת. את חושבת שהפערים שאיתם אנחנו מתחילים את השנה יתרחבו, או שנצליח לצמצם אותם?

"בכיתות היסוד, שם מלמדים מיומנויות בסיסיות, אין ספק שלתרגול היומיומי יש משמעות. המנהלים חוששים לפגוש את הילדים שלא היה להם לימוד סדור של הדברים האלה. בכיתות הביניים הם ירכשו פחות ידע בדרך כלל, אבל לא ייוצר פער שהם יסחבו לאורך שנים. אני לא יודעת מה יהיה לגבי כיתות י"א-י"ב, שנבחנו השנה בבגרויות והלכו על מועדי ב' סמוך מאוד למועדי א'. אולי נראה שם פחות זכאות לבגרות או ציונים נמוכים יותר, כי הם לא הגיעו לבחינות באופן מיטבי".

למידה מרחוק - פרי עץ הדעת

"לימודים מרחוק הם פרי עץ הדעת. הוא טוב ומיטיב, אבל גם מרע עם אוכלוסיות שקשה להן ליצור למידה עצמית. קשה להם להתרכז בלמידה כזאת וקשה להם להביא את עצמם לידי ביטוי בה", אומר שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך עד לפני חודשיים, שמתייחס קודם כול לילדים שסביבת הלימוד שלהם טובה אך השיטה אינה מתאימה להם. אחר כך הוא מתייחס לילדים בסיכון, לילדים במסגרות חינוך מיוחדות, לעולים חדשים ולדוברי השפה הערבית. "מדובר על כ־200,000 תלמידים, שאיתם הלמידה הפיזית, הבלתי אמצעית, היא שיטת הלמידה הנכונה".

בסוף שנת הלימודים החולפת ראו אבואב וצוותו כי היקף חומר הלימודים בשנת הלימודים תש"פ פחת באופן משמעותי לעומת השנים שקדמו לה. יש מקצועות שלא נלמדו כלל, ולמקצועות אחרים לא ניתנה כל מסגרת השעות. הקורונה, הוא אומר, כאן כדי להישאר, ואת שנת הלימודים הקרובה יצטרכו להמשיך עם הלמידה מרחוק, כשעל האתגרים נוסף הפער הטכני: ל־200,000 תלמידים בקירוב אין אמצעי קצה או תשתיות אינטרנט בבית, ויש בתי ספר שאין להם מחשבים.

אז איך מגיעים לסוף השנה הנוכחית בלי להיכנס לפער של ידע ומיומנויות?

"את ספטמבר צריך להקדיש לניטור הידע של התלמידים. לקחת מבחנים שהוכנו בשפה, במתמטיקה, באנגלית ובמדעים ולהבין מי לא הפנים את ארבע פעולות החשבון, למי יש פער בחיבור משפט ועוד. הדבר יביא להוראה דיפרנציאלית. כל אחד יקבל את המענה במקום שחסר לו". אבואב אינו שוכח את הסוגיה הרגשית. "צריך לנטר גם אותה. בשנה שעברה היו קרוב לחצי מיליון תלמידים שהיו להם קשיים רגשיים, תפקודיים והתנהגותיים. בהרבה משפחות התקופה האחרונה הפכה לסיר לחץ שלא היה לפני שנה. אבטלה, היעדר הכוונה הורית, היעדר יכולת ליצור סדר יום. יש צוותים ויועצים של משרד החינוך שנתנו שירות לתלמידים האלה".

אנחנו עדיין מדברים על מתווה שלפיו תלמידי ה' ומעלה יהיו ארבעה ימים בבית וילמדו מרחוק. איך אפשר לצמצם את הפערים באופן הזה?

"זה יהיה אתגר גדול מאוד וייצור קושי לא מבוטל. ילד בכיתה ה'-ו', וגם תלמיד חטיבת ביניים, לא יכול ללמוד לבד, ולכן צריך למצוא כל מקום פיזי: בית כנסת, מתנ"ס, אולם ספורט - ולהכשיר אותו ללמידה. צריך לעשות כל מאמץ כדי להגדיל את מספר הימים שבהם ילדים ילמדו באופן בלתי אמצעי. מה שלמדנו בחצי השנה האחרונה, זה שכל אינטראקציה חברתית עדיפה על למידה מרחוק".

אתה חושב שהמורים והמערכת יכולים לשאת על גבם בשנה כזאת את הלמידה הדיפרנציאלית?

"זה מאתגר מאוד ומחייב לשנות קונספציות של עבודה. למזלנו יש מורים טובים מאוד במערכת. אבל חייבים לחזור לכמה שיותר ימי לימוד. אני מקווה שיחליטו שכיתות שלמות יכולות ללמוד יחד, ואז המערכת כולה תוכל לחזור לעצמה".