עיכוב מתוכנן

נתניהו מונע מוועדת התכנון העליונה להתכנס ולאשר אלפי יחידות דיור שממתינות ביהודה ושומרון, ובכך מפר עוד הבטחה שהבטיח למתנחלים

ניצן קידר - ערוץ 7 , ז' באלול תש"פ | עודכן: 16:59

עיכוב מתוכנן-ערוץ 7
אם רה"מ היה עומד בהתחייבותו, היינו היום עם 3,000 בתים נוספים מאושרים. בתים ביו"ש
צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90

ראש הממשלה נתניהו שב ומבטיח להתיישבות הבטחות. הריבונות היא הבטחה שבינתיים מצויה בהקפאה עמוקה, כמו עוד הרבה הבטחות אחרות. אבל יש גם הבטחות ישנות יותר.

זוכרים את הבעיות ואישורי הבנייה ביהודה ושומרון? זוכרים את ההודעה החגיגית של ראש הממשלה על הקמת ועדת התכנון העליונה, שתדון פעם ברבעון בכל אישורי הבנייה? נתניהו התחייב בזמנו שהוועדה הזו תכונס ללא עיכובים וללא בעיות מצד הדרג המדיני.

אז אומנם עד לתחילת משבר הקורונה זה עבד יחסית היטב, למרות שהיו חריקות. אלא שמשבר הקורונה, ששימש תקופה מסוימת כתירוץ לאי־כינוס הוועדה, הוא לא הסיבה האמיתית לעצירת דיוניה. נראה שאולי דווקא הסכם השלום עם האמירויות והתחייבויות שונות לאמריקנים הם אלה שהובילו לעובדה שמועצת התכנון העליונה לא התכנסה, שימו לב - מאז חודש פברואר.

במרץ התקיימו הבחירות, ואחריהן נמצאו מגוון תירוצים וסיבות לדחות את כינוס הוועדה. בשורה התחתונה, המציאות היא אחת – הוועדה לא מתכנסת, ובכך בעצם מקפיאה את הליכי התכנון בכל רחבי יהודה ושומרון. על שולחנה של הוועדה אמורות לעלות קרוב ל־6,000 יחידות דיור, כשמספר האישורים הממוצע לדיון מגיע למספר מקסימלי של בערך מחצית, כולל מיחזורים.

בכל הגופים הרלוונטיים מתקשים להגיב, באופן דומה לקושי בקבלת תגובה על טיפול המדינה בשטחי C כפי שהוצג מעל דפים אלה בחודשים האחרונים. בהתיישבות מעריכים שההוראה מגיעה מגבוה, קרי מראש הממשלה עצמו, שמבקש לעכב את הדיונים – כאמור, על רקע השיח המתמשך עם האמריקנים בנוגע לתוכנית המאה. ככל הנראה, במשרד ראש הממשלה מבינים שאישור יחידות דיור בהתיישבות לא ייראה טוב כשהוא מתפרסם במקביל לעיסוק בהסכם השלום עם איחוד האמירויות.

גורם מדיני אישר לנו שהדחייה היא מסיבות מדיניות ולא מסיבות אחרות. גורמים המעורים בנושא בסביבת ראש הממשלה מסרו בתגובה לפניית 'בשבע' כי "בימים אלה מתבצעת עבודת מטה לאישור תוכניות בנייה בוועדת התכנון. התוכניות יובאו בתקופה הקרובה לאישור הוועדה". "ראש הממשלה נתניהו הביא לתנופת בנייה חסרת תקדים בירושלים וביהודה ושומרון, וכך ימשיך לפעול", אמרו הגורמים. אנחנו נמשיך לעקוב ולראות מתי תתכנס הוועדה בפועל וכמה יחידות תאשר, אם בכלל.

דוחה את הקץ

דחיית הקץ, זה מה שעשה השבוע בנימין נתניהו. ראש הממשלה, רגע לפני שיצא לחופשה בצפון, רצה בעיקר לא להחליט. אז הוא החליט שאת הפארסה שראינו בשבועות האחרונים נקבל במנות גדושות במשך עוד 120 ימים, ואז נראה אם פנינו לבחירות, לממשלה צרה או אולי, באופן מפתיע מאוד, להמשך כהונת הממשלה בהרכב הנוכחי ולרוטציה, שכרגע נראית הדבר הכי רחוק מבני גנץ.

מחד, נתניהו ניסה לייצר קואליציית מיעוט ולמצוא עריקים בכחול לבן, אבל הוא לא לחץ עד הסוף. גורם פוליטי בכיר אומר ש"אם נתניהו היה באמת רוצה לקחת את המערכת אל הקצה, הוא היה משאיר את איום הבחירות תלוי ועומד עד הרגע האחרון, והיו לו לפחות שניים-שלושה מחברי כחול לבן שהיו נשארים איתו".

ראש הממשלה בחר לשחק כבר ביום ראשון את המבוגר האחראי. הוא הודיע שהוא מסכים ל'מתווה האוזר', אבל דחף בכל כוחו לשנות את המתווה באופן שימקסם את רווחיו, ולא רק שיוריד למינימום את רווחי המפלגה המתחרה, אלא גם ידרוס אותה ויבהיר לה מה מקומה.

בשורה התחתונה, נתניהו לא הרוויח כאן פוליטית יותר מדי. גם הסכם השלום עם האמירויות, שהוא ללא ספק בשורה היסטורית וצעד מדיני משמעותי, לא משנה את העובדה שכל צעד שלו נבחן בשתי עדשות: האחת קשורה למשפט שלו, והשנייה - לדאגה האמיתית שלו לפרט בישראל. הציבור לא מאמין שנתניהו מתמודד עם הקורונה היטב. המצב הזה נראה בכל סקר אפשרי.

עניין נוסף שמשתקף בסקרים הוא ההתחזקות של מפלגת ימינה. נתניהו רואה את הנתון הזה בעיניים כלות, וגם ראשי המפלגות החרדיות לא אוהבים את המצב. כולם, כמובן, מעריכים שהסקרים אינם משקפים נתוני אמת, אבל הם מרגישים שיש מגמה. נראה שזו עוד אחת מהסיבות שגרמו לנתניהו לאיים בבחירות - אבל למשוך את האיום ולהמתין. אומנם ייתכן מאוד שהליכה לבחירות בימי קורונה, עם נתוני סקרים כאלה, הייתה מבטיחה לנתניהו ניצחון בבחירות הבאות, אבל כנראה הפשרות שהוא יצטרך לעשות מול מפלגת ימינה קשות מבחינתו יותר מאלו שעשה מול כחול לבן.

כך או כך, נתניהו דחה את ההכרעה. מה יהיה בעוד ארבעה חודשים? הפערים בין כחול לבן לליכוד נראים בלתי ניתנים לגישור. אלה פשוט שתי אסכולות שונות לגמרי, והעימותים המתמשכים בין הצדדים מביאים אותם שוב ושוב למבוי סתום. מתי יישבר למישהו? כנראה לא בארבעת החודשים הקרובים. כרגע אין לאף אחד בקואליציה אינטרס אמיתי לבחירות.

מאגף עם מגפה

את האג'נדה של נפתלי בנט בנוגע למשבר הקורונה אנחנו שומעים כבר תקופה ארוכה, עוד מהיותו שר הביטחון. עכשיו היא מקבלת פומבי גם בספר חדש שהוציא, בהוצאת 'סלע מאיר', תחת הכותרת 'איך לנצח מגפה'.

בנט טוען שישראל מתעלמת מהפתרון שנמצא מול פניה. "ישראל, אולי יותר מכל אומה אחרת במערב, מצוידת ברוח של יזמות, בגמישות מחשבתית ובחוצפה, שמאפשרים לה לא רק לנצח את הקורונה, אלא להיות מובילה עולמית במאבק מולה. יש בנו את הכוחות לחדש, להמציא, להתנסות, להיכשל, לנסות שוב ואז להצליח ולייצא את היכולות הללו לכל העולם. ממשלת ישראל, במקום לנצל את כל הכוחות הללו, כיבתה אותם", הוא מאשים.

"במקום שתנועות הנוער יהיו חוד החנית של הסיוע האזרחי לקשישים ולמבודדים, ציוו עליהן לחדול מכל פעילות דווקא בשיא ימי הקיץ. יזמי ההייטק שרוצים כל כך לסייע לממשלה, נדחו בידי פקידים אדישים. העמותות האזרחיות, שזו אמורה להיות שעתן הגדולה, נותקו מיכולת לפעול. אפשר אחרת. כולנו יחד מסוגלים להרבה יותר מכך. אם נעז, אם נסתכל על המשבר הכלכלי־חברתי העצום הזה כהזדמנות לעשות דברים שלא ניתן היה להשיג אחרת, נוכל להזניק את ישראל עשורים קדימה", מוסיף בנט.

המסר שלו בספר הזה, שמתאר עבור הישראלי הממוצע את מאחורי הקלעים של תהליך קבלת ההחלטות עם לא מעט ביקורת מחד, ומאידך מציע את המתווה שאיתו מתרוצץ בנט כבר חודשים ארוכים, הוא אחד:

"המטרה שלנו לא צריכה להיות להחזיר את המצב לקדמותו, לנובמבר 2019, רגע לפני המגפה. אנחנו חייבים להסתער על ההזדמנות ולקפוץ מדרגה: להזניק את הכלכלה, לעורר עלייה המונית של יהודים לארץ ולהפוך את ישראל לבירה של טכנולוגיות רלוונטיות לעידן החדש - לגן עדן של יזמים. לנצל את התקופה החדשה שנפתחה בפנינו - ולפרוץ קדימה בכל הכוח", כותב יו"ר ימינה.

קריאת המסמך המרתק הזה מזכירה לנו שלצד בנט שהציג מתווה מסודר, לא הוצגה תוכנית היקפית – בריאותית וכלכלית – להתמודדות עם המשבר. יש צעדים שנעשים, יש תוכניות שמתחברות, אבל אין תוכנית אב. זה בעצם מה שמבקש בנט מהממשלה לאמץ. על זה ראש הממשלה לא מוכן לשמוע, מחשש שמישהו יסיק בטעות שהצעה של בנט אומצה על ידו. כשהמצב הוא שהיריב שלך הולך ומתחזק בסקרים, אולי כדאי לחשב מסלול מחדש.

מצד שני, כשממונה הקורונה סופג ביקורת מתוך מפלגת השלטון ואחר כך ראש הממשלה רץ לספר שהוא משתף איתו פעולה - נראה שהמסר שבנט מבקש להנחיל עדיין לא הופנם. פרופ' רוני גמזו, שמנסה לתקן את המצב, נאלץ להתמודד בדרך עם מהמורות. הודעות תומכות מצד ראש הממשלה לא משנות את המצב. בנט חושב שבמשבר כזה צריך להזיז את האגו ולייצר מהלך ציבורי.

"למה כתבתי את הספר? כי ראיתי שרבים מתחילים להתייאש ולהרגיש כאילו אין מה לעשות. אפשר אחרת", אמר השבוע. ואנחנו נוסיף: גם בפוליטיקה, גם בהתמודדות עם משבר הקורונה הבריאותי והכלכלי - אפשר אחרת. עם קצת פחות גאווה וניכוס הישגים וקצת יותר פרגון הדדי, ייתכן שישראל תוכל לשחזר את מעמדה מהסבב הראשון, כמדינה שאומנם נקטה צעדים קשים, אבל ידעה להוריד את אחוזי התחלואה באופן משמעותי. לתשומת לב מקבלי ההחלטות.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com