להגיע מוכנים

בעוד כמה שבועות נגיע לאירוע הגדול: ראש השנה, היום שבו אנחנו מכתירים את אלוקים למלך על העולם, יום הדין - יום המשפט.

הרב שמואל רסקין , ז' באלול תש"פ

מספרים על שני אחים שהיו אוהבים בלב ובנפש, שאחרי שהם התחתנו הקימו עסק משותף. ברוך ה', הייתה להם הצלחה אדירה, והם נהיו עשירים גדולים.

יום אחד הייתה ביניהם אי-הבנה מאוד גדולה, והם הסתכסכו, עד שהגיעו למצב שבו לא דיברו אחד עם השני. מי לא ניסה לעשות שלום ביניהם? אך למרבה הצער, זה לא עבד.

חלפו הימים, והאח הגדול חיתן את ביתו. למרות המשקעים, כמה שבועות לפני החתונה הוא החליט להזמין את אחיו הצעיר לחתונה. כשקיבל האח הצעיר את ההזמנה לחתונה, קרע אותה מיד וזרק אותה לפח האשפה. בליל החתונה הגיעו מאות רבות של אורחים לחתונה המפוארת, אך האח הצעיר הגיע מוקדם הביתה, הוריד את החליפה והעניבה, שם פיג'מה, ונכנס למיטה בהפגנתיות.

בחתונה, הבחינו האורחים שבעל השמחה עצוב. לאחר שחלף זמן ומצב רוחו לא השתנה, ניגש אליו מנצח התזמורת הגדולה, ואמר לו: "אני רואה שאתה לא שמח, ויהיה לי קשה לנגן ולעשות שמח כשאני רואה שבעל השמחה עצוב. אנא, ספר לי מה עובר עליך". ענה לו בעל השמחה: "מה אומר... יש לי אח צעיר, אח יחיד, ואנחנו מסוכסכים. הזמנתי אותו לחתונה והוא לא הגיע, ואני מאוד עצוב מזה". שאל מנצח התזמורת: "איפה אחיך גר?". "יש לו וילה", ענה לו "לא רחוק מפה, כמה רחובות הליכה ברגל". מנצח התזמורת הודה לו על הכנות ונגש חזרה אל הבמה הגדולה.

כשהתקרב לבמה, סימן מנצח התזמורת לכל הנגנים לבוא איתו. הם התמקמו ממש בכניסה לבית של האח הצעיר, והתחילו לנגן. האח הצעיר שמע מנגינות כל כך יפות בוקעות מהרחוב, ונגש לפתוח את הדלת בכדי להבין מה פשר העניין. לתדהמתו הוא ראה תזמורת שלמה בכניסה לבית שלו. פנה אליו מנצח התזמורת: "בא, שב איתנו, תשתחרר קצת. תשמע למנגינות, תן ללב שלך להתנקות". האח הצעיר הסכים והאזין בקשב רב למנגינות. הוא החמיא למנצח התזמורת: "וואו, באמת... זה כל כך נעים, זה כל כך משחרר".

אמר לו מנצח התזמורת: "שמע ידידי, אני רוצה לעשות לך עכשיו תרגיל שמאוד ישחרר אותך, אבל אני צריך שתסמוך עליי. אני הולך לשים לך סרט בד אטום על העיניים ואתה צריך להיות משוחרר, אני אוליך אותך, ולצלילי התזמורת אתה תקבל שחרור שלא הכרת מאודך". האח הצעיר הסכים להצעה המיוחדת, עטה את סרט הבד על העיניים, וכך התזמורת מנגנת, כשמנצח התזמורת מוביל אותו ישר לאולם שבו מתקיימת החתונה הגדולה.

בפתח האולם, סימן מנצח התזמורת לכל האורחים להיות בשקט, הכניס פנימה את האח הצעיר, והסיר את סרט הבד מעיניו. האח הצעיר שפשף את עיניו: הוא ראה מולו את אחיו הגדול, החתן והכלה, ומאות רבות של אנשים מסביב. הקרח נשבר. האחים ראו אחד את השני ומיד התחבקו והתנשקו, בכו וביקשו סליחה זה מזה. לא היה אדם באולם שנשאר אדיש למראה המחזה המרגש. לאחר שנרגעו מעט, פנה האח הגדול אל אחיו הצעיר: "אחי היקר, אני כל כך שמח שבאת לחתונה של הבת שלי! אין לך מושג כמה ריגשת אותי. אבל רק שאלה לי אליך אחי האהוב: אם כבר הגעת, למה באת עם פיג'מה?...".

חברים יקרים, בעוד כמה שבועות נגיע לאירוע הגדול: ראש השנה, היום שבו אנחנו מכתירים את אלוקים למלך על העולם, יום הדין - יום המשפט. אנחנו רוצים להגיע לאירוע המיוחד הזה עם לבושים מהודרים, לא עם פיג'מה. לא לבוא באילוץ, אלא לבוא אחרי הכנה נפשית ראויה. מובא בתורת החסידות שלכל אחד מאיתנו יש שלושה לבושי נפש: מחשבה, דיבור ומעשה. זה הזמן שכל אחד מאיתנו צריך לוודא שהלבושים האלה יהיו מתוקנים ומהודרים. זו משימה לא פשוטה בכלל, כי יש לנו יצר הרע שכל הזמן מנסה להפריע לנו להתקרב אל ה' יתברך.

בפרשת השבוע שלנו יש מסר חשוב מאוד, איך להילחם ביצר הרע. אומרת לנו התורה: "כי תצא למלחמה על אויבך". בתורת החסידות מבואר, שמדובר פה במלחמה אישית יומיומית שלנו עם היצר הרע שבתוכנו. אם אנחנו רוצים להצליח במלחמה הזו, אנחנו צריכים לצאת למלחמה מתוך תחושת עליונות מנצחת, ולכן התורה אומרת: "כי תצא למלחמה על אויבך", לא "עם אויבך" או "באויבך", אלא "על אויבך" - מתוך תחושת עליונות שיש לנו את הכוחות להצליח במשימה ובמלחמה החשובה הזו.

יהי רצון שנבוא מהודרים, עם הלבושים שלנו, ונזכה בראש השנה לכתיבה, ואחרי זה ביום הכיפורים לחתימה טובה, בטוב הנראה והנגלה.

שבת שלום,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט