"שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו"

עו"ד אליקים העצני בביקורת חריפה על הוויתורים שעשתה ישראל במסגרת עסקת המאה של הנשיא טראמפ ובהסכם עם איחוד האמירויות

עו"ד אליקים העצני , י' באלול תש"פ

אליקים העצני
אליקים העצני
פלאש 90

בורג' חליפה והבית הלבן משקרים כשהם מציגים את הסכם הנורמליזציה העומד להיחתם עם ישראל כתמורה ערבית על כך, שוויתרנו על הריבונות שהעניקה לנו תכנית טראמפ ביהודה ושומרון.

שקר וכזב, מפני שאין בתכנית טראמפ ולו שמץ של תוספת ריבונות לישראל. מי שזוכים בה לריבונות הם אך ורק הערבים המקומיים, וזאת על חשבון ישראל. ממילא, הסרת התכנית מסדר היום היא מתנה שהעניקה ישראל – לעצמה.

קשה להבין, איך לא ראינו מיד שב-'חבילת השי של המאה' לא היה כלום מלבד מטען נפץ שנשלח אלינו מעבר לאוקיינוס בתוך שלל בלוני 'ריבונות' צבעוניים, שקריים? כיצד, כמו בהזיית אוסלו, שיתקה קדחת הריבונות את השכל הישר שלנו?

עובדה: קסם הריבונות הסתיר מבינתו את החשבון הפשוט שה-"דיל של המאה" לא הוסיף לישראל אפילו סנטימטר אחד של ריבונות. שהרי כנגד 30 האחוזים מאדמת יהודה ושומרון שהיו אמורים להתווסף לריבונות שלנו - נתניהו, בקבלו את תכנית טראמפ, התחייב לגרוע מריבונותנו ולתת לערבים מתוך הקו הירוק – מהנגב, ממדבר יהודה (ליד ערד), מוודי ערא - שטח באותו היקף כמו זה שהתווסף.

איך הצליח נתניהו לאחז את עיני כולם לראות בהחלפת שטחים תוספת שטחים? איך עלה בידי הקוסם לשגע את הערבים, את האירופים, את דעת הקהל העולמית - שלא לראות שישראל קבלה אפס אחוזי ריבונות חדשים, בעוד שהערבים זכו יש מאין ב- 100% ריבונות: 70% על במת ההר ו-30% מתוך הקו הירוק?

ראו בבית הלבן שנתניהו הצליח לעוות את המציאות עד כדי סיכון קידום המעמד המדיני של הפלסטינים שעמלו עליו רבות – שלחו את השגריר פרידמן ואת המקורב לנשיא ג'ארד קושנר במאמץ נואש להסביר, כי לאמיתו של דבר המטרה העיקרית של תכניתם היתה הענקת ריבונות לפלסטינים, עם בירה בירושלים – יש מאין.

ואשר להעברת מיעוט השטחים לריבונות ישראלית, גם זו לא באה אלא כדי לשרת את המטרה להשיג את הסכמת ישראל - בפעם הראשונה בהיסטוריה! - לכונן פלסטין ריבונית על אדמת ארץ ישראל. מה גם, שהריבונות הפלסטינית החדשה הזאת תפוצה במלוא ההיקף מתוך שטחיה הריבוניים של מדינת ישראל.

עד כדי כך הצליח הבלוף של נתניהו, שגם האמירויות החליטו לרכב עליו בניסיונן להדוף את הביקורת הבין-ערבית: כעת הם טוענים, שכביכול הם הם שנתנו לפלסטינים את 'מתנת' הורדת "הסיפוח" מסדר היום, ותמורתה 'שילמו' בקיום יחסים גלויים עם ישראל. וגם זה שקר, כי איזו תמורה ואיזה נעליים? הרי לאמיתו של דבר ה'פלסטינים' הפסידו ולא הרוויחו מביטולה של התכנית הזאת, שניסתה להאכיל אותם ריבונות בכפית.

בכלל, ספק גדול אם יש קשר כלשהוא בין 'תכנית ה-100' לכל פרשת האמירויות. הדעת נותנת שתכנית טראמפ התפגרה עוד לפני כן, ברגע שהתברר לטראמפ שלא רק ערביי ארץ ישראל דחו אותה, אלא גם חלקים גדולים מן הימין היהודי האידיאולוגי ובעקבותיו רבים מן האוונגליקלים, גרעין הבוחרים הנאמן של הנשיא. בשלב (מוקדם) כלשהו הבין כנראה הנשיא שלצרכי הבחירות – נחת הוא כבר לא יראה מן התכנית הזאת. חיפש סולם לרדת ממנה ומצא 'מציאה כשרה', את קמפיין יחסי הציבור של הנורמליזציה עם האמירויות. ניפוח "הפתרון האזורי" הזה נראה לו כעשוי להניב כמה קולות.

גדול השקרים והוותיק שבהם טמון בעצם ההנחה, שלעולם ישראל חייבת לשלם 'תמורה' לשלום שהערבים מואילים להעניק לה כמעין 'טובה'. ביטויה הקלאסי של הסטייה החולנית הזאת היא הסיסמה "שטחים תמורת שלום". על הרקע הזה, סיסמת הנגד שהשמיע ראש הממשלה: 'שלום תמורת שלום' פגעה בול במטרה.

אלא, שגם היא כוזבת! כי גם ישראל מנצלת בשתיקה את הבדיה הערבית והאמריקנית, שכביכול ביטול עסקת טראמפ הוא וויתור ישראלי שתמורתו גמלו לה הערבים בהכרה דיפלומטית. שקר וכזב! ראשית, מפני ש"עסקת ה-100" יצאה נשמתה ללא קשר עם החגיגה התקשורתית סביב סיפור האמירויות. שנית, מפני שהעסקה הזאת היא פרו-פלסטינית ואנטי-ישראלית וביטולה הסיר מאתנו גזירה קשה.

הדימוי הכוזב של קשר בין הנושא הפלסטיני ליחסים עם האמירויות עוד עתיד להכות בנו בעתיד, ועיין ערך השלום עם ירדן. כמו ההסכם הפורמאלי הצפוי עם האמירויות, השלום עם ירדן הוסיף מעט מאוד על יחסי המסחר, התעשייה, המים, שיתוף הפעולה הצבאי והקשרים האישיים שפרחו "תחת השולחן" מזה זמן רב. להיפך, ללא טכסים דיפלומטים שרר בינינו כל אותה העת מצב אמיתי של "שלום תמורת שלום".

רק לאחר שהיחסים עם ירדן נעשו פורמאליים, פומביים וגלויים, נחשפנו לדרישות חוזרות לשלם בעבור 'ההכרה' הזאת שהפכה לאמצעי לחץ: המלך כועס, דובר משרד החוץ הירדני אמר לנו נו- נו- נו, החזירו את השגריר, מה נעשה ?! המשך קיומו של 'השלום תמורת שלום' הפך להיות מותנה בוויתורים לפלסטינים, ודי אם נזכיר את הפקרת הר הבית.

בימים האחרונים התבשרנו שנתניהו חזר לסורו במה שהפך אצלו לאמנות: להקפיא את ההתנחלות היהודית. כעת הוא דוחה באופן שיטתי את ישיבת מועצת התכנון העליונה, ובכך משתק את כל התכנון והבנייה בי'וש. ביישובים חושדים שזה כבר פרי באושים של ההסכם עם האמירויות, עוד בטרם נחתם.

וגם גבי אשכנזי, שר החוץ החדש ממפלגת כחול-לבן, ראה כי טוב: עוד לא חימם את הכיסא, וכבר בישר לשר החוץ הגרמני (27.8.20): "מדיניות ממשלת ישראל עברה באופן ברור מסיפוח לנורמליזציה". צאו וראו, איך שר חוץ ישראלי מחזיר בהבל פיו את הזיקה השקרית בין קללת פלסטין לברכת ידידות-אמת עם שכנים, כאלו הא בהא תליא.

לא מן הנמנע שהנוסחה הממארת הזאת כבר פועלת, ונתניהו אמר - או אמרו לו- שלא מתאים לקלקל את ירח הדבש עם האמירויות ע"'י החלטה מתגרה להוסיף אלפי יחידות דיור להתנחלויות. אם כן, נתניהו מנציח גם בתחום הזה את מארת אוסלו, עליה כבר התנבא ישעיהו הנביא:

"כרתנו ברית את מוות ועם שאול עשינו חוזה... כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו" – ישעיהו כח',ט'ו.