יערה שילה
יערה שילהצילום: Kopitchinski Reuven ראובן קופצ'ינסקי

משרד הרווחה מציע תקנות לפיקוח על מעונות היום, שמעוררות ביקורת בקרב אנשי המקצוע.

יערה שילה, מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה וממייסדי הפורום לחינוך מלידה, מסבירה לערוץ 7 מה מדאיג בתקנות החדשות.

"התקנות יכולות להתפרש לכל דרך, ודאי בשפה המשפטית שאינה מובנת לקהל הרחב. בעצם יש כאן פייק תקנות. זורים חול בעיני הציבור. חוק הפיקוח הביא לשינוי היסטורי אבל התקנות שהיו אמורות להיות השיניים החדות של החוק, לא הרחיבו אותו ולא יצרו סטנדרטיזציה מספקת, אלא עמעמו את הכללים הנדרשים וכך פספסנו הזדמנות לעשות שינוי משמעותי בחינוך לגיל הרך", מסבירה שילה.

לדבריה יש בעיות מובנות שנמשכות שנים ולא ניתן להן פתרון. "הדבר הראשון הוא תקינה. מדברים על הורדת תינוק אחד ביחס למטפלת וזה מצויין אבל באותה נשימה גם יהיו עד 20 ילדים בחדר. כל השנים דובר על עד 15 תינוקות בחדר ואז בגלל הוראת שעה הגדילו את המספר בדיעבד. אז התקנות מקבעות עניין שהיינו צריכים לשנות לטובת הילדים".

"לגבי ההכשרה, הציעו הכשרה עמומה. מהות ההכשרה של עובדות הגיל הרך, איננה ברורה , היא תהיה נתונה לפרשנות ולא תהיה מחייבת. ואחרי זה יאמרו שהתייעצו על כך עם אנשי אקדמיה", היא אומרת.

לשאלה כיצד היה נכון לנסח את התקנות עונה שילה, "יש את מסמך הסטנדרטים של רוזנטל יש את המתרחש ב-OECD. שיצמידו את הסטנדרטים למודלים מוכחים. יישום החוק נדחה שוב ושוב והמיפוי הראשוני של הילדים לא נעשה. מדינת ישראל צריכה לדעת קודם כל היכן כל הילדים בגילאים של עד 3. יש מסגרות וצריך שהן יהיו איכותיות ושהמבוגר המשמעותי שהילד פוגש יהיה בעל הכשרה מתאימה. הון אנושי בחינוך הוא הדבר הכי חשוב".

"מסמך הסטנדרטים של רוזנטל מדבר על תקינה ויחס של מטפלת אחת לארבעה תינוקות, מדבר על הכשרה – מי צריכה להיות מנהלת המעון, המדריכה, מי המפקחת, איך מכשירים מטפלות והכי נכון היה לאמץ אותו. בכלל, הקונספט צריך להשתנות מתעסוקת נשים לחינוך ילדים. כשנחשוב כך כל העיוות ההיסטורי יסתיים לטובת הילדים".