בלוני תקיפה

כל עוד האחראים המרכזיים לפעילות החבלנית מעזה אינם מאוימים ונרדפים ברמה האישית, ימשך שיגור אמצעי הנפץ והתבערה.

אל"ם (מיל') טל בראון , י"א באלול תש"פ

בלוני תבערה
בלוני תבערה
צילום: רויטרס

מזה מספר שנים מצויים יישובי הנגב המערבי תחת מתקפות חוזרות ונשנות של עפיפוני ובלוני נפץ ותבערה של ארגוני המחבלים מרצועת עזה. בשבועות האחרונים עדים אנו לסבב נוסף בו מותקפים, מדי יום ביומו, תושבי "חוטף עזה" במטעני נפץ ותבעירה המשוגרים לעברם, בעיקר באמצעות בלונים לסוגיהם, ומעת לעת ברקטות לאחר תקיפות התגובה של צה"ל.

מטעני הנפץ נוחתים או מתפוצצים אקראית בתחומי יישובים וערים במרחב הנגב כבאר שבע, אופקים ואף ערד לאחרונה, ומסכנים את כל הנקרא בדרכם ללא אבחנה. זאת בשעה ששדות חקלאיים ושמורות טבע בוערים ומכלים דונמים רבים של גידולים, צמחיית בר ובתי גידול של בעלי חיים, בדרכם לכלות בתי תושבים ואף בני אדם!

בתגובה לתקיפות המחבלים מעזה, מגיב צה"ל כמעט מידי לילה בתקיפות נדל"ן של ארגוני המחבלים ובראשם החמאס. דפוס עליו חוזר הוא באמצעות שימוש בכלי טיס שונים וירי טנקים, שאינם גורמים בדרך כלל להרג או פציעת מחבלים בכוונת מכוון, תרתי משמע.

בתגובה לתקיפות התגובתיות של צה"ל, הודיע חמ"ל הפלגים המשותף ברצועת עזה, כי הארגונים לא יאפשרו לישראל "להשתמש בתירוץ הבלונים כדי להפציץ את המוצבים ברצועה". 

בחירת המילים של המחבלים אינה מקרית. אלו ממעיטים בסכנת הבלונים ואינם רואים בהפרחתם תוקפנות לכאורה הראויה לתגובת צה"ל, להבדיל משיגור רקטות הנעשה לדידם כתגובה מגננתית לתוקפנות צה"ל, כפי שהסביר פאוזי ברהום, דובר החמאס בסוף השבוע האחרון: "מה שעשתה ההתנגדות הפלסטינית היום הוא במסגרת תגובה ישירה על ההסלמה הישראלית על עזה והפצצת מוצביה...".

התקשורת הישראלית המסקרת את האירועים ובעקבותיה גם התקשורת הזרה, עושות שימוש במילים המאדירות את עצמת התקיפה התגובתית של צה"ל לתקיפות היזומות של ארגוני המחבלים, עת במרבית כלי התקשורת נכתב כך: "התקיפה בוצעה בתגובה להפרחות בלוני הנפץ". 

קורא הדיוט, המנותק מההוויה המקומית באזור הנגב המערבי, עלול לחשוב לתומו כי צה"ל תוקף בעצמה יתירה בתגובה למעשי קונדס של מפריחי בלוני תבעירה או נפץ, שנזקם פעוט לכאורה. על כן, מן הראוי להדגיש בארץ ובעולם כי מדובר בתקיפה תחת תקיפה ולא בתקיפה תחת הפרחה. הרי אין לזלזל או להמעיט במשמעות, חשיבות ואף קטלניות אמצעי השיגור או השיטה בה מבוצעת התקיפה.
  
התקדמות תפישתית

לאור ניסיון העבר הלא רחוק, יש לברך את קובעי המדיניות בממשלה ומבצעיה בצה"ל, על ההתקדמות התפישתית לפיה "דין בלון כדין רקטה", עת החלו להגיב באש למתקפות המחבלים, ולא רק בעיצומים כנגד תושבי עזה וגורמי הטרור. 

עוד יש לברך על פגיעה בתשתיות ארגוני המחבלים כדוגמת מנהרות, עמדות תצפית, מחסני תחמושת ובסיסים. זוהי הזדמנות להשמיד יכולות ואמצעים המשרתים את ארגוני הטרור בהווה, העלולים כמובן גם לשמשם כנגד ישראל בעתיד. הזדמנות זו תקפה עתה למרות שמצופה היה כי תשתיות אלו יסוכלו ויושמדו לא כתגובה למתקפות המחבלים היזומות, אלא מפאת הצורך לפעול באופן שוטף ורציף למניעת התחמשות גורמי הטרור והתבססותם, בדיוק כפי שקורה באזורי יהודה, שומרון ובקעת הירדן, או אם תרחיקו- בדיוק כפי שפעל צה"ל עת שלט הוא מבצעית ברצועת עזה בטרם הופקרה זו למחבלי הפת"ח, החמאס, הג'יהאד האסלאמי ושאר אירגוני המחבלים. יהא זה שיעור בעבור אלו מעמנו המצדדים בהענקת שטחי בקעת הירדן, יהודה ושומרון לרשות הפלסטינית, הקוראים לפינוי היישובים היהודים והפקרת בטחון ישראל בידי ארגון טרור ערבי בשם זה או אחר.

בה בעת שרובנו מברך על התקיפות בעזה, שומה עלינו להבין כי לכל תקיפה יש תכלית מוגדרת וברורה הנותנת מענה לשאלות: לשם מה נדרשת התקיפה- מהרתעה, הטרדה ועד השמדה וגביית מחיר; מהו יעד התקיפה ומה האפקט הנדרש, ועוד כהנה וכהנה תכליות.

כשהמערכה נמשכת שבועות, חודשים ואף שנים, עת ארגוני הטרור ממשיכים ליזום תקיפות מצדם בעוד צה"ל ממשיך להיגרר ולהגיב, נשאלת השאלה כמה פעמים ובאיזו תדירות צריך לתקוף כל יעד? האם לדוגמא כמות התקיפות על בסיס "באדר" של הכוח הימי החמאסי, שדווחו בתקשורת בחודשים האחרונים מספר פעמים בין היתר ב- 29/5/2019, ב- 19/12/2019 וב-28/8/2020, מרמזות שיש במקום כוח משמעותי, שהיעד גדול, מבוצר ומורכב או שמא לא פגענו בכוונה להשמידו ולמחותו מעל פני האדמה?  דוגמאות ליעדים המופצצים חדשות לבקרים ניתן למצוא בדפי העיתונים, אך משום מה חלקם משוקמים ונבנים, הודות למשאיות הברזל, המלט והבטון הישראלי שממומנים בתקציב הקטארי. האם חוק "שברת –שילמת" חל על מדינת ישראל? 

התקדמות תגובתית

לאור זאת אציע לבחון מעבר משלב התקיפה מנגד של נדל"ן בעזה, המבוצעת על ידי צה"ל כתגובה לתקיפת ישראל במטעני נפץ ותבעירה שונים, לשלב הבא שיכלול מענה לא פרופורציונאלי בהכרח- הגברת עצמת והיקף התקיפות על יעדים ברצועה. במסגרת מענה זה יש לתקוף סימולטאנית (בעת ובעונה אחת) לא רק יעדי טרור או מטרות צבאיות לכאורה, אלא את בתיהם, משרדיהם ורכושם של בכירי ופעילי ארגוני המחבלים עצמם. 

ניסיון העבר לימדנו כי באמצעות פגיעה בבכירים בעלי רכוש ואינטרסים, בעוצמות המפתיעות אותם ומטילות הלם ומורא על סביבתם הקרובה, ניתן לשנות את המשוואה שנוצרה ואף את כללי המשחק שעוצבו בזירה. 

כל עוד האחראים המרכזיים לפעילות החבלנית מרצועת עזה אינם מאוימים ונרדפים ברמה האישית, ימשך שיגור אמצעי הנפץ והתבערה כמו גם פעילות "יחידות התיזוז הלילי" המשליכות מטעני חבלה לאורך גדר המערכת. 

עתה, משהוגדרה תגובה התקפית לכל תוקפנות מרצועת עזה, יש ליטול את היוזמה ולא רק את זכות התגובה. נדרש לפעול ולא לשמור בהכרח על כללי המשחק שמכתיב החמאס, אלא לעצבם בעצמינו באמצעות הפעלת לחץ התקפי יזום וגובר שיחריב כל תשתית טרור מתפתחת, יפגע במחבלים, במנהיגיהם ובנכסיהם הפרטיים, אותם השיגו רובם הודות לקשריהם האישיים ושחיתותם רבת השנים. לאחר שנוסו דרכים מגוונות, אולי כך יואילו אותם מנהיגי המחבלים לפעול להשבת השקט ולא פחות חשוב מכך- להשבת גופות הנופלים ממבצע "צוק איתן" והשבויים הישראלים המוחזקים בידיהם מזה שנים.