הרב אבינועם אלמגור
הרב אבינועם אלמגורצילום: שלומי ביטון

ערב פתיחת שנת לימודים שחלק גדול ממנה יהיה מרחוק, כדאי לעצור ולהבין מה המשמעות. יש מי שהגדילו לעשות ורק לאחרונה פורסם שבארץ גם יקום השנה בית הספר הוירטואלי, בית ספר שאין לו בכלל קיום פיזי.

כמנהל אני רואה תלמידים שמבקשים ללמוד אצלנו ומרגישים שהם למדו כבר שנים בבית ספר וירטואלי. בבית ספר שלא ראה אותם באמת אלא רק דרך המספרים בתעודה, דרך הציון. כשהמקום התחרותי, מעצים רק הישגים וממלא לחצים וחששות, רוב הזמן הם חשו וירטואלים לגמרי, רחוקים ומנותקים. 

מעבר לכך, גם ככה, רבים מהילדים היום הם שבויים של המסך. אם תנתק להם את המסך, יקרסו, ובבית הספר הוירטואלי הם יהיו מחוברים למסך 24/7 .

נכון שהתקופה המיוחדת של למידה מרחוק מוכיחה כי בית הספר במתכונת הזו אינו גזרה משמים. אפשר גם אחרת. הפרות הקדושות נשחטות מול עינינו אחת אחת. אבל באמת מי אמר שילד שיכול להיות דני אבדיה או ישי ריבו צריך לשבת שעה אחר שעה בכיתה, לשבור את הראש מול ספרי המתמטיקה, להתאכזב ולנחול מפלה ושבר שוב ושוב. אולי עדיף שישקיע במוסיקה. בנגינה. בשירה, בספורט, איש איש והמתנה שקיבל מריבון העולם. למה הוא צריך לקרוס תחת משהו שאינו מחויב המציאות ולחוות כשלונות.

במספר מקומות בתורה מתוארים מסעות בני ישראל במדבר. המשמעות מאוד ברורה: לא ניתן לדלג על אף תחנה. ללמוד בבית ספר וירטואלי זה לדלג על העיקר. זה כמו לשחק כדורסל בלי כדור. אפשר לרוץ. ללמוד את החוקים והכללים אבל העיקר חסר. את המסע שעובר כל תלמיד בבית הספר הוא חייב כדי ללמוד מהו קשר אישי. כדי לדעת מהי חברת אנשים אמיתית. לצחוק ולבכות. אפילו להענש אחרי שפישלת, ממש כמו בני ישראל במדבר. תארו לעצמכם את יאנוש קורצאק מנהל בית ספר וירטואלי? תארו לעצמכם את יציאת מצריים הוירטואלית, את החתונה הוירטואלית... בחינוך זה אחרת. 

חינוך עושים באהבה ואהבה מחייבת קירבה. כדי להגיע לארץ המובטחת חייבים לעבור כל מסע ומסע בחיים, אין דרך קיצור, כמו שבית ספר וירטואלי לא יכול להחליף מקום של חינוך. גם אם הקורונה תפגע לנו במסע החיים אנחנו מוכרחים להלחם עליו, זו כנראה המשימה של האנושות בשנים הקרובות, זו המשימה של המחנכים ושל התלמידים. אני לא בטוח שאנחנו יודעים את סוד ההצלחה בהתמודדות אבל ברור לי שכולנו חייבים להצליח בה.

הכותב הוא ראש ישיבת אמי"ת חברותא - רעננה