בראיון לערוץ 7 משיב יהודה עציון לדבריו החריפים של הפעיל החברתי איינאו פרדה סנבטו הממשיך בפעילותו ההסברתית נגד העלאתם ארצה של בני הפלשמורה בטיעון שאינם אלא מתחזים.
בראשית השיחה עמו מזכיר עציון כי בין שאר עיסוקיו הוא גם "פעיל עליה בהקשר של שארית יהודי אתיופיה מאז מבצע שלמה", ובאשר לטענה אודות התמורות שחלו בהגדרת המדינה את יעדיה מול יהודי אתיופיה הוא מזכיר כי "את ההכרזה הראשונה שאין יותר יהודים באתיופיה שמענו אחרי מבצע שלמה בשנת 91'. מאז עלו ארצה חמישים אלף איש ויותר. למעשה רוב העדה האתיופית בארץ עלו אחרי מבצע שלמה, אלו אותם שאמרו עליהם לעז ואמרו פלשמורה ומתנצרים עלו לאט לאט על פי חוק הכניסה ולא על פי חוק השבות, עברו הליכי גיור כי הבינו את חולשת יהדותם והם חוזרים בתשובה בלב שלם ונפש חפצה, מקיימים חיים יהודיים בעודם שם מזה עשרים שנה".
לדבריו, סנבטו מגיע מאזור אחר באתיופיה ואינו מכיר את המציאות הזו ומשום מה הוא "מקדש עליהם מלחמה", כלשונו. "הוא לא מכיר את הציבור הזה מקרוב. אם הוא היה מכיר הוא היה רואה מיד במה מדובר. ראשית, מדובר בבני העדה מבחינה משפחתית. אם הם היו מתבוללים הם היו נעלמים לנו כמו שנעלמו לנו ציבורים שלמים מעם ישראל.
יש להם שייכות לעדה ובקיאות מפליאה בשושלות ובמסורות העדה. ידוע בדיוק במי מדובר ומאיזה כפרים הם מגיעים. נכון שהם רחקו מקיום מצוות בדורות האחרונים ומהפרקטיקה הדתית אחרי שהקייסים עזבו אותם או שהם עזבו את הקייסים והיו זעזועים קשים באתיופיה. בעיקר מדובר בארבע שנים במאה ה-19 שבהן היו מגפות, מלחמות, רעב נורא ואנשים נכחדו ומתו. יש הערכות שמחצית מהקהילה מתו ואחרים נדדו והחליפו מקום וזה גרם לזעזוע שמתורגם לנצרות".
"מי שהולך לאזורים אחרים וחי ליד הגויים ואכל איתם בשר, על פי עדת ביתא ישראל הוא התנצר ואכן יש קטגורים שאומרים שאלה הלכו מאיתנו, אבל ההיגיון של הפסיקה בישראל וההתנהגות של כל גדולי ישראל לא היו נקמניים אלא בתפיסה סניגורית, שישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. ההלכה אינה מכירה בהתנצרות, זה אמנם חטא אבל מבחינת אמת המידה ההלכתית האובייקטיבית אין בדבריו כלום, ואם הוא חוזר בתשובה פותחים את הידיים ואת הלב לקראתם. איפה נשמע שאנשים כאלה מנודים לנצח".
כשביקשנו את התייחסותו של עציון לדבריהם של קייסים ובכירים בעדה האתיופית התומכים בעמדתו של סנבטו וסבורים גם הם שאכן ישנה תופעה של התנצרות, מיסיון ואף רדיפת יהודים, משיב עציון: "אצל הקטגורים יש שיטה למצוא מקרי קיצון ולהשליך ממנה על עשרות אלפי אנשים", הוא אומר ומדגיש כי הוא עצמו אינו מכיר את המקרים המדוברים, אם יש כאלה, אך לטעמו לא יתכן מצב בו "הופכים אנשים תמימים שלא יודעים על מה מדובר והופכים אותם לבני ערובה ופוקדים עליהם עוון של מישהו שאולי הוא קיים. אם הוא קיים בוא נתפוס אותו, אבל מה העניין של קטגוריה על הכלל".
על תמיכת קייסים בעמדות הללו אומר יהודה עציון שאין בכוונתו להטיל דופי בקייסים אך עם זאת הוא מבקש לציין שלא כל האזורים אותו דבר. "יש קייס שחי באזור אחד ואינו יודע מה קורה באזור אחר. בוא נדבר עם הקייסים שמכירים את האזור הרלוונטי. יש קייס אחד שבני משפחתו עדיין מחכים בגונדר. אני לא יודע אילו קייסים אמרו את ההיפך. יש קייסים צעירים שעלו כילדים ולומדים ושמעו על הבעיה מכלי שני, אבל לא כך פוסקים הלכה בישראל".
ברוח דבריו אלה מתייחס עציון בחיוב לדרישה אותה מעלה סנבטו לשלב קייסים ובכירים מהעדה בבירור יהדותם של הממתינים במחנות באתיופיה ולא להדיר אותם מבדיקות אלה, כפי שקורה כעת. עם זאת הוא קובע כי האשמותיו של איינאו על התחזות, על מיסיונרים שעוטפים את העולים בטליתות וכיוצא באלה, כל אלה הן טענות משוללות יסוד במציאות. "אין לי מילים כשאני מתקומם נגד דבריו. שיראה לי אחד כזה מהקהילות עצמן, מי הפעילים המיסיונרים שמטפלים בהם, מי מהם הולך לכנסיות בסתר ועושה הצגות? אלו שטויות ושקרים שנועדו להתגולל על אנשים עלובים שאין להם פה, חיים בצפיפות, בבתי בוץ, ללא מים ובמסכנות כדי להגיע לארץ ישראל, אחרי שעזבו בכפרים חיים עם אדמות ובקר ומדינת ישראל סוגרת את שעריה בפניהם".
אם כן, מדוע ממשלת ישראל החליטה כבר בשנת 91' שאין עוד יהודים באתיופיה? מה הוביל אותה לכך? עציון משיב: "זה היה מסע של קטגוריה שיש להצטער עליו. פקידי הסוכנות הקשיבו לקייסים מבית שמאי שרצו להתנכר לציבור הזה ולא לאפשר להם את חזרתו. זה קרה כאשר היו קייסים שקיבלו אותם בתשובה אחרי טבילה והליך היטהרות. פקידי הסוכנות שמו עצמם כמחליטים ומוציאים לפועל והודיעו להם שאתם התנצרתם או אבותיכם התנצרו ודחקו אותם מגדרות השגרירות והם נשארו שם בוכים. בסוף כל האנשים האלה הגיעו ארצה כי מישהו הכיר בטעות והם הגיעו ארצה. הייתה שרשרת טעויות שנמשכת עד היום הזה".
את השאלה עד מתי עוד תימשך התרחבות התופעה של עוד ועוד הטוענים ליהדותם, מסרב יהודה עציון לקבל ותוהה מדוע לא שואלים שאלות מהסוג הזה על עדות אחרות. לדבריו "כל עוד יימצא אדם ששייך לעדת ביתא ישראל והוא חוזר בתשובה חייבים לקבל אותו בלב פתוח. על איזו עדה שואלים שאלות כאלה? לא תפקידי לומר מתי זה נגמר".
כמי שביקר במחנות באתיופיה, שהה שם עם הממתינים לעליה ולימד אותם, הוא מספר: "אנחנו עוסקים בשתי קהילות, באדיס אבבה ובגונדר, שלשם נקבצו אנשים מזה שנים. הם באו מכפרים ידועים כדי לעלות לארץ ומדובר ב-14,000 איש אבל אני לא רוצה להתחייב שאין בכפרים עוד יהודים. אולי הם יקומו ויתוודעו גם לרצונם לעלות".
"מחויבת כאן חזרה בתשובה כי הייתה כאן התרחקות מאורח החיים היהודי. פרדוקסאלי שחוק השבות הרבה יותר ליבראלי כי די להוכיח שאתה נכד לסבא יהודי ואתה עולה, ולכן עולים מאות אלפים מרוסיה וברית המועצות לשעבר, ולעומת זאת את הציבור הזה דחו מחוק השבות כי סבא שלהם התנצר. מה אתה פוקד עוון אבות על בנים. הסילופים כאן מכפילים את עצמם כמה פעמים".
ממשיך עציון ומשבח בדבריו את שרת הקליטה, "פנינה תמנו שאטה ראויה לכל שבח על מאמציה לחדש את העלייה ולהעלות את כל הממתינים, בשלב ראשון קרובים בדרגה ראשונה ובהמשך קרובים מדרגה שניה. הצעה שנתמכת על ידי ראשי הממשלה, באוצר גוררים רגליים אבל יש יסוד לתקווה שאנחנו לקראת החלטה שתחדש את העליה".
עציון שב ומסכים לטענתו של סנבטו ולפיה יש לערב את הקייסים ובכירי העדה בוועדה הבוחנת את יהדותם של המבקשים לעלות לישראל ולא למדר אותם מוועדה זו. לדבריו לו בכך היו ממוקדות טענותיו של סנבטו הרי שניתן היה להגיע להסכמה ועמדה משותפת.
איינאו פרדה סנבטו מסר בתגובה: "בשנת 1992 קבע מנחם וולדמן שהמציאו זהויות בדו"ח שהגיש לרבנות הראשית .מרגע שהוחלט להביאם הפך את עורו והפך את הנושא ללחם והחמאה שלו וחבריו. מובנת כעת הזעקה שלהם. אני דואג לזהות היהודית בלבד. הקייסים וזקני העדה הם הבקיאים באילנות היוחסין של קהילת ביתא ישראל. הם שצריכים לקבוע מי זרע ישראל. לא עסקנים הזויים ותלושים מהמציאות שמבזים את הדת היהודית. יהודה עציון חי עדיין בתקופת אדם הקדמון בבועה חשוכה. אני מקווה שימצא דרך לצאת ממנה לאור ולמציאות".