הרב אלי סדן, ראש מוסדות בני דוד בעלי, שוחח היום (שלישי) עם בני טיטלבוים בכאן מורשת והגיב למחקרים המצביעים על אחוזים גבוהים של בני הציונות הדתית שחוזרים בשאלה.
הרב סדן אמר, "זה לא נתון חדש, כבר כמה שנים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת על נתונים כאלה ואפילו יותר גרועים ואנחנו צריכים לעצור לעשות חשבון נפש".
הרב דחה את הטענה כי המחקרים לא מייצגים נאמנה את המציאות, "זה נכון שאפשר לעשות כל מיני סקרים ולפי סוג השאלות אפשר להטות אותם לאיזה כיוון שאתה רוצה, הלמ"ס עושה סקר מדהים. היא נותנת לאדם חמש הגדרות, חרדי, דתי לאומי, מסורתי וכו' ושואלת איפה היית בגיל 15 ואיפה אתה היום, אנשים מגדירים את עצמם. אנשים אמרו בראיון בגיל 15 הגדרתי את עצמי דתי לאומי והיום לא".
לשאלה האם הנתונים הם הוכחה לכשלון הציבור הדתי לאומי לעומת ההצלחה של הציבור החרדי, השיב הרב סדן, "אין שום ספק שבתחום הזה הציבור החרדי מצליח יותר, אצלם הנתונים מצביעים על 8% שעוזבים את העולם החרדי, אבל יש שני הבדלים יסודיים שמבדילים בינינו לציבור החרדי, אחד אני לא מוכן להתפשר עליו ובשני אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד מהם".
"ההבדל הראשון, החרדים החליטו לסגור את עצמם בפני התרבות החילונית ובפני החברה, הנוער גדל שם בתוך בונקר תרבותי וזה דבר נפלא כשלעצמו מבחינה חינוכית, לא נכנסות טלוויזיות ועיתונים, והעיקר הם לא מתגייסים לצבא והם לא משתלבים בחברה הישראלית הכללית. הציונות הדתית קיבלה החלטה ללכת לצבא ולהשתלב בעשייה של בניין מדינת ישראל ההבדל הזה הוא מאוד עמוק כי בחור צעיר שמשתלב בתוך חברה חילונית והוא רוצה להיות לויאלי ולהשתלב ולהצליח, הוא בוודאי נפתח מול כל זרם התרבות החילונית שנפתח עליו וזה בוודאי הסיבה העיקרית להבדל".
הרב הסביר מה לדעתו כדאי ללמוד מהציבור החרדי, "השאלה היא מה אנחנו עושים מגיל חמש עד גיל 18, כאן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות חשבון נפש. לחרדים יש תלמודי תורה. מגיל חמש ילד מקבל אהבת ה', יראת אלוקים ואהבת תורה. הוא משקיע את כל כולו בבניין התורה וכשהוא מגיע לגיל ההתבגרות יש בו כבר המון כוחות נפש ורצון לשמור על יראת ה'. אנחנו מסיבות היסטוריות שכשקמה מערכת החינוך הציוניות דתית, לפני שבעים שנה, כמעט ולא היו רבנים ציוניים והתוצאה הייתה שמערכת החינוך הציונית דתית העתיקה מהחינוך החילוני את מערכת החינוך, הוסיפו כמה שיעורי תורה, חומש ומשנה וחשבו שזהו יש חינוך דתי. זה לא נכון".
"יש את תקופת הטהרה והתמימות הילדותית, מגיל חמש עד גיל בר מצווה. בגיל הזה צריך להקים תלמודי תורה שיכינו את הילדים וילמדו גם מתמטיקה ואנגלית, אבל תמיד השאלה מה עיקר ומה טפל, בגילאים האלה עיקר העמל החינוכי צריך לחנך לאהבת תורה ויראת ה'. אנחנו לצערי הרבה לא עושים את זה במידה מספקת ואז ילד מגיע לגיל ההתבגרות וכבר בכיתה ח' מתחיל להתלבט האם הוא רוצה להיות דתי או חילוני".
הרב סדן מסביר על מה שנדרש לעשות בגילאי התיכון, "אני שנים מדבר על זה ולא מצליח לשנות, להתחיל לעסוק בדבר העיקרי וזה עניין האמונה, היכולת להתמודד עם התרבות החילונית. לפני כמה שנים היה כנס של כל רבני הציונות הדתית ואמרתי שם דבר אחד, תוציאו את מחשבת ישראל מהבגרות זה לא טקסטים שלומדים למבחנים. במקום זה כל מחנך יושב עם כיתתו ועוסק בסוגיות רוחניות: מי אנו? מה חיינו? מה היא מדינת ישראל? מה יחסינו לחילונים? מה זה אמונה ומה זה כפירה? אם היינו עושים את זה, אז אין שום ספק שהתוצאות היו אחרות".
בסיום דבריו אמר הרב כי הדברים אינם נוגעים לפרטים אלא לכלל החברה, "אני תמיד אומר שאין תעודת ביטוח בחינוך לאף אחד. כידוע הבן של חזקיהו המלך הצדיק, ואמו שהייתה הבת של הנביא ישעיהו, היה מנשה ש'הרשיע מכל אחר לפניו' וכתוב שחזקיהו היה לוקח את מנשה על הכתפיים כל יום ללמוד בתלמוד תורה. אין תעודת אחריות, אבל כשאתה בונה מערכת חינוך אתה צריך לתת מענה שבסבירות גבוהה ייתן מענה לרוב רובה של האוכולוסייה"