לא עוזב ידיים

ליאור כרמל מצא את עצמו נלחם על חייו, אבל על האהבה למוזיקה הוא לא וויתר. במפגש עם עקיבא תורג'מן הוא הבטיח לעצמו לא להרים ידיים

רבקי גולדפינגר , י"ד באלול תש"פ

ליאור כרמל ועקיבא תורג'מן
ליאור כרמל ועקיבא תורג'מן
צילום: יעקב נחומי

ליאור כרמל

בן 18 וחצי | תושב קרני שומרון | הצעיר מבין שמונה אחים ואחיות | סיים כיתה י"ב בשל"פ בירושלים

שנת השל"פ בירושלים מטעם תנועת בני עקיבא התחילה אצל ליאור עם חלומות גדולים. "רציתי למצות את עצמי ולתרום לעם ישראל, וזה באמת עבד מעולה במשך שלושה חודשים". ליאור השתלב בכיתה י"ב בתיכון דתי מקיף, "עם נוער מסורתי שזקוק לדחיפה ועידוד", וחש שהוא מצליח בעשייה ובהתנדבות.

אבל דווקא אז החלו כאבים בלתי פוסקים ברגלו. כאבים שהלכו והתעצמו. "אלו היו כאבים מאוד חזקים. חשבתי בהתחלה שאולי נתפס לי שריר, ולא עשיתי עם זה יותר מדי. אבל הכאב הלך והחמיר. היו לילות שהייתי מתפתל ובוכה מכאבים. הרגשתי שאני לא יכול לתפקד". כשהלך לרופא קיבל משככי כאבים בלבד, שלא הועילו. ערב אחד החליט אביו יוסי שהכאבים של בנו דורשים אבחון מעמיק יותר, והם נסעו לחדר המיון בבית החולים שניידר בפתח תקווה. שם עשו לליאור צילומי MRI ברגל. התשובות חזרו תקינות, אך מאחר שהמשיך להתלונן על כאבים, הוא עבר סדרת בדיקות נוספות, ששוב לא איתרו דבר. "חשבו שאני מגזים. אמרו שאולי קשה לי בשל"פ. זה תיסכל כל כך שלא אבחנו כלום, כי כל הזמן הזה סבלתי מכאבים, הפסקתי לשחק כדורסל או לנסוע נסיעות ארוכות".

עד שרופאה אחת החליטה להתייחס לתלונותיו של ליאור ברצינות, ושלחה אותו לבדיקת MRI של עמוד השדרה. הבדיקה חזרה עם ממצא מדאיג בגב. "הסבירו לי שזה יושב על העצב ומקרין לרגל את הכאב". בתחילה סברו שמדובר בזיהום, וכבר באותו יום הוא נכנס לניתוח חירום. כשהתעורר מהניתוח חש שהכאב ברגלו חלף. "חשבתי שזהו, הסיפור מאחוריי. מנוחה של כמה ימים ואני חוזר לשגרה בכל הכוח".

אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד. הממצא נשלח לביופסיה, ואחרי שבועיים קיבל ליאור טלפון בהול ממנהל המחלקה, שזימן אותו ואת הוריו למפגש בבית החולים. "הרופא הסביר לנו שיש סיכוי מסוים שמדובר בגידול. זה היה יום חמישי, ושחררו אותנו הביתה. אלו היו שלושה ימים מאוד מלחיצים", הוא נזכר.

ביום ראשון בבוקר הם התייצבו שוב בבית החולים. שם כבר פגשה אותם הרופאה האונקולוגית ובישרה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי מדובר בסרטן מסוג יואינג סרקומה. "עליתי לאשפוז במחלקה, ובחדר התפרקתי. התחלתי לבכות. המחשבה שיש לי סרטן הייתה קשה נורא. חשבתי שזה הסוף שלי. אתה לא יודע כלום, אתה באי־ודאות. חשבתי שאני צריך להתחיל לכתוב מכתב פרידה לכולם", הוא נאנח. "הייתי בשיא של החיים שלי, הצלחתי לבוא לידי ביטוי בשל"פ, ודווקא אז החיים שלי נעצרו בבום. חשבתי איך בזמן הזה יכולתי להצליח ולתרום לאנושות, ובמקום זה אני תקוע בבית חולים".

מאז עבר ליאור טיפולי כימותרפיה קשים והקרנות. "בהתחלה כלום לא חיזק אותי. אבל אני מאמין בריבונו של עולם, ואמרתי לעצמי שאם זו הסיטואציה שנקבעה לי, אז עדיף לחשוב מה אני יכול לקחת מזה לחיים שלי", הוא משתף בתובנה שהפיק מניסיונו האישי.

"כבר עכשיו, אחרי חצי שנה של טיפולים, אני מרגיש איך זה ביגר אותי ולימד אותי הרבה דברים על חברות, על משפחה, על ההורים המדהימים שלי יוסי ונועה, ועל עצמי. הרב של היישוב, הרב משה לוונטהל, היה שם בשבילי בתקופה הקשה, וגם החברים הקרובים ומתנדבים של עזר מציון, והאחיות והצוות הרפואי בשניידר - יש סביבי הרבה אנשים טובים. אנשים שרוצים רק לעזור לי ואוהבים אותי, וזה לגמרי לא מובן מאליו", הוא מציין. "כל השנים הייתי בצד הנותן. הייתי מדריך בבני עקיבא, הלכתי לשל"פ, התנדבתי באיל"ן, עמותה לילדים נכים - ופתאום אני בצד השני, שזקוק. למדתי לקבל, ולהבין שבשלב הזה של חיי זה בסדר גמור".

המוזיקה תמיד הייתה נוכחת בחייו. "מאז ששמעתי אותו לראשונה, התחברתי למוזיקה של עקיבא תורג'מן. התוכן של המילים, הרוך של הקול שלו דיברו אליי. כשאני מנגן לבד עם עצמי אני מנגן את השירים שלו. חלק מהשירים שלו ממש הרימו אותי בתקופות הקשות", הוא מדגיש. "בעזר מציון שמעו שאני נורא אוהב את עקיבא, וסידרו לי מפגש מיוחד איתו בבית אורנית. איך התרגשתי", הוא מחייך.

יום הפגישה הגיע. ליאור הנרגש שיתף את הזמר והיוצר עקיבא במסע חייו ובמוזיקה שרוממה אותו ברגעי משבר. "ישבנו ודיברנו קצת על איך אני מתמודד, על החיים, על המוזיקה שהיא חלק בלתי נפרד ממני ואיך הייתי יכול לעבור את הכול בלי הגיטרה. שרנו יחד את השירים שלו, וזה היה מדהים".

הוא ביקש לשיר עם עקיבא את שירו 'אל תעזבי ידיים'. "הרגשתי שהמסר בשיר הוא במיוחד בשבילי, מסר של לא לוותר גם כשקשה, לא להרים ידיים. להסתכל תמיד קדימה ולזכור שאנחנו אנשים מאמינים ונסתרות דרכי הא־ל, ולהאמין ש'כמה טוב עוד לפניי'. יצאתי מהמפגש עם עקיבא מלא בכוחות".

***

הראיון יפורסם בשבת הקרובה במגזין "מאגר של חיים" שיצורף לעיתוני 'בשבע', 'מקור ראשון' ונקודות חלוקה נוספות ברחבי הארץ.