הנגב עוד יהיה פורח

יו"ר קק"ל דני עטר שם יהבו על פיתוח הנגב והגליל בתוכנית 'ישראל 2040', הכוללת הקמת מרכזי חדשנות, הקמת בתי קק"ל למצויינות ועוד

יוסף ארנפלד , י"ד באלול תש"פ

דני עטר
דני עטר
צילום: מערך ההסברה קק"ל

מחצית השנה האחרונה, מאז פרץ לחיינו נגיף הקורונה, הייתה תקופה מאתגרת במיוחד עבור כלל המשק הישראלי. אך כשזה מגיע לקק"ל, יש אתגר גדול ומורכב שאיתו הם התמודדו עוד לפני כן, ונאלצים להמשיך ולהתמודד עימו גם כעת: טרור הבלונים בעוטף עזה ואזור הדרום.

מאז סוף יולי 2020 חודשה הפרחת בלוני התבערה ובלוני הנפץ, הפעם בצורה רחבת היקף, שגרמה למאות ואף לאלפי שריפות, חלקן כמובן גם בפארקים ויערות של קק"ל, אשר גרמו נזקים עצומים. תוך כדי שהם מתמודדים עם משבר הקורונה, קק"ל וכיבוי אש ארצי נושאים גם בנטל הטיפול בשריפות.

"שירותי הכבאות הארציים בנויים יותר לטיפול באזורים נגישים, ולעומת זאת יחידות הכבאות של קק"ל מצוידות בכלי רכב ובציוד המתאימים לעבודת שטח. לכן הקמנו חמ"ל משותף שמאפשר מיצוי כוח מקסימלי", מתאר דני עטר, יו"ר קק"ל, את האתגר העומד לפתחו של הארגון. "אנשים עובדים שם יום ולילה, שבעה ימים בשבוע, בלי לנוח רגע אחד, ואנחנו מצדיעים להם על עבודת הקודש שהם עושים. לצד העבודה של הצוותים שלנו בכיבוי השריפות, הם עסוקים לא מעט גם במניעה של שריפות, כמו בפריצת וסלילת שבילי אש".

לצד העיסוק האינטנסיבי בכיבוי השריפות ובמניעתן, האתגר הגדול עוד יותר, מציין עטר, נמצא בשלב הבא, בחלק השיקומי. "קק"ל עם מיטב המוחות ועם הניסיון העשיר וארוך השנים, שבחלקו נלמד בהרבה מדינות בעולם, מייצרת טיפול מיטבי על מנת ששיקום היערות יהיה מהיר ואיכותי. צריך לזכור שבסופו של דבר, אם לוקחים עץ בן שלושים שנה ושורפים אותו, הוא לא יצמח מחדש ביום אחד. מלכתחילה ההיערכות היא כמובן למנוע משריפות להתפשט לשטחים נרחבים. את זה עושים באמצעות תגובות מהירות, סיורים בשטח ומצלמות שפרושות בשטח ופועלות בכל ימות השנה. מדובר בשילוב של פעולות מניעתיות ופעולות שיקום לצד כיבוי השריפות, שצורך אנרגיות ומשאבים רבים".

הליך משפטי נגד החמאס

בגין הנזקים הרבים שנגרמו לקק"ל, הוגשה תביעת ענק נגד עמותות שפועלות לגיוס כספים לטובת החמאס בארצות הברית. "יש דיון קדם־משפטי, שבו החמאס באמצעות השלוחות שלו מנסה למנוע דיון משפטי", מדווח עטר. "באמצעות עורכי הדין שלנו, אנחנו פועלים בכל דרך אפשרית להביא לכך שכן יתקיים הליך משפטי, כדי שבסופו של דבר נשים את ידינו על מקור גיוס התרומות הגדול ביותר של החמאס בעולם, שנמצא בארצות הברית. אנחנו תובעים שם על כל הנזקים בנפש, ברכוש ובציוד, וגם על הנזק העתידי של שריפת עצים, שלוקח עשרות שנים כדי לשקם ולגדל חזרה".

כאמור, לצד השריפות, גם משבר הקורונה עצמו משפיע על פעילות קק"ל, "כמו שהוא משפיע על כל מעגלי החיים", מדגיש עטר. "בעיקר מבחינת מקורות ההכנסה, מה שמצמצם את היכולת לפעול בהיקפים שבהם אנחנו פועלים בדרך כלל. מאידך, כיוון שאנחנו ארגון בשירות העם היהודי במדינת ישראל, מטבע הדברים אנו מחפשים בכל אתגר מה היתרונות שיכולים להיות לקק"ל או במה קק"ל יכולה לסייע כדי שנעבור את האתגר בצורה חיובית וקלה יותר".

כך, בשבועיים האחרונים נפתח מיזם היכל קק"ל להפיכת יערות למרחבי תרבות בטוחים על פי תקן 'התו הסגול'. "התחלנו את זה ביער בן שמן, הכשרנו את המקום, הסדרנו אותו על פי תו התקן הסגול של משרד הבריאות, והפכנו אותו למקום שיכול לאפשר התחדשות של אירועי תרבות. קיימנו בו שבועיים רצופים של הופעות חיות מדי ערב של האומנים המובילים בישראל, תחת כיפת השמיים ובהתאם לתו הסגול. השבוע, למשל, הופיעו עברי לידר, שלומי שבת, עידן עמדי, נסרין קדרי ואתניקס. כרגע אנחנו בודקים מבחינה משפטית האם בסיום סבב ההופעות שיזמנו נוכל להעביר את המתקן, שהשקענו בו הרבה כסף, לשימושם של אומני ישראל, ולאפשר מופעים בבמה הזו באופן עצמאי כל זמן שמזג האוויר יאפשר".

מתחמי התרבות ביערות מתווספים לשאר הפעולות שקק"ל מקיימת במסגרת 'קק"ל למען הקהילה', תוך התאמתן להנחיות משרד הבריאות. "בעידן הקורונה יש כידוע מגבלות על ההתכנסויות, ולכן אנשי המקצוע שלנו ערכו התאמות של תוכניות העבודה והנגישות של הצרכנים שלנו, כדי שהפעילויות ביער יימשכו באופן שגרתי. מעבר לכך, אנו כמובן ממשיכים לתמוך בתשתיות היישובים, בתנועות הנוער ובמכינות הקדם־צבאיות, וכן נמשכת פעילות המו"פים החקלאיים. כך שלצד שמירה על השגרה והמשך פעילות, קק"ל נמצאת במקומות שבהם היא נצרכת בעידן הקורונה, עורכת את ההתאמות הנדרשות ומייצרת פעילות חדשה על מנת שהתקופה הזאת, עד שיימצא פתרון תרופתי לקורונה, תהיה הכי טובה שאפשר".

להניע משפחות אל הנגב והגליל

מלבד הטיפול האינטנסיבי בשריפות, הנגב מעסיק את קק"ל רבות. גם בתוכנית המהפכנית 'ישראל 2040' שהם משיקים בימים אלה, נמצא הנגב במרכז העניינים. "מדובר בסוג של חזון שגובש בקק"ל במשך תקופה ארוכה, לאחר הליך שהובלתי, של חשיבה מעמיקה עם מיטב המוחות במדינת ישראל", מבאר עטר. "הוא ממשיך להיות כמו כל פעילות של קק"ל, שהמטרה המרכזית שלה היא התייצבות לצד מדינת ישראל והעם היהודי ולהתמודד עם האתגר הגדול ביותר של מדינת ישראל מיום הקמתה: הפיכת הגליל והנגב למנועי הצמיחה העתידיים של מדינת ישראל בשני העשורים הקרובים".

עטר מסביר כי הקורונה הוכיחה פעם נוספת שריכוזי אוכלוסין אינם טובים לאנושות, ולכן ההחלטה לגבש את חזון 'ישראל 2040' יושבת על מטרת־על שאומרת כי קק"ל תסייע למדינת ישראל להביא חצי מיליון תושבים חדשים לגליל ומיליון תושבים חדשים לנגב. "הרציונל של התוכנית מתבסס על עולם ההייטק, מתוך תפיסה שקבוצות האוכלוסייה האיכותיות יותר שנמצאות בנגב ובגליל יתעצמו ויתחילו להרוויח מעצם העובדה של העברת התעסוקה ממרכז הארץ לנגב, והנעה של משפחות וקהילות הייטקיסטיות לגור בגליל ובנגב, כך שתהיה להם סביבה תואמת".

תחילת התהליך, שכבר יצא לדרך בתנופה, החל באמצעות הקמת מרכזי חדשנות המכונים 'קק"לטק'. המרכז הראשון הוקם במכללת כנרת. טקס הנחת אבן הפינה התקיים כבר לפני כחודש, והפעילות החלה בפועל במבנה קטן, סמוך למבנה הגדול שיוקם, אשר ישתרע על פני שטח כולל של 5,500 מ"ר. המרכז צפוי למשוך אליו מאות יזמים וחברות בינלאומיות, לטפח את 25 חברות היזמות הקיימות באזור ולהפוך אותן לחברות עתירות טכנולוגיה וידע, להצמיח עוד עשרות חברות חדשות, לעודד פתיחת שלוחות מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות, לספק תוכן וידע בתחומי החדשנות והיזמות לתושבי סובב הכנרת ולבנות 20 מרכזי פיתוח חדשים לתעשייה המקומית.

בשבועות הקרובים ייפתח המרכז השני, בעוטף עזה, אשר ייתן מענה לתושבי שדרות ורמת הנגב. המרכז באופקים צפוי להיפתח בסוף החודש הקרוב, והמרכז בבאר שבע נמצא בסיכומים האחרונים של החוזים המשפטיים והעסקיים סביב ההקמה. בהמשך מתוכננים לקום מרכזים גם בשדרות, בבית שאן, בדימונה, בירוחם, בקריית שמונה, במגדל העמק, בצפת ובעכו.

נוסף על הקמת מרכזי חדשנות, כדי לממש את מטרת העל של 'ישראל 2040' - ליישב מיליון תושבים חדשים בנגב ועוד חצי מיליון בגליל - גייסה קק"ל למשימה 12 תנועות מיישבות הפועלות באזורים המיועדים. התנועות המיישבות התקבצו לשולחן עגול קבוע יחד עם נציגי קק"ל, אנשי ארגון 'נפש בנפש' ו'קהילות ישראל', הפועלים יחד כדי לייצר שיתופי פעולה לעידוד יהודים מכל רחבי העולם לעשות עלייה ולהתיישב בגליל ובנגב. כדי לסייע באיתור מתיישבים חדשים הקימה קק"ל מערכת מידע גיאוגרפית, שהציגה ביקושים והיצעים בנושא התיישבות בנגב ובגליל לטובת התיישבות עירונית או כפרית. בנוסף הוגשה בקשה למשרד המשפטים לרישום ולניהול מאגר מידע עבור קק"ל לצורך התיישבות.

תנועות ההתיישבות פעלו יחד עם קק"ל על פי תוכנית עבודה מפורטת, שתכליתה הקמת בתי קק"ל להתיישבות בגליל ובנגב, והפקת יריד התיישבות ותעסוקה לנגב ולגליל במקצועות הטכנולוגיים. על פי חזון 'ישראל 2040', בגליל ובנגב יוקמו בעשרים השנים הקרובות 400,000 יחידות דיור, ועוד 100,000 דירות להשכרה. המודלים שעל פיהם ישווקו הדירות יהיו אטרקטיביים ונועדו למשוך אוכלוסייה צעירה, אנשי הייטק שיגיעו לתקופות של שנה-שנתיים, חיילים משוחררים ועולים חדשים.

בסוף התעסוקה היא לא השיקול היחיד שגורם לאנשים לגור במרכז הארץ.

"אין ספק שהאתגר הגדול שעליו אנחנו עובדים מאז הוקמה הממשלה - כי בממשלת המעבר לא היה ניתן לקדם הליכים כאלה - הוא לרתום את כלל משרדי הממשלה לקידום התוכנית. נכון לרגע זה, משרד התרבות נרתם, משרד העבודה והרווחה נרתם גם הוא בכל מה שקשור בהכשרות ובהסבות מקצועיות, וכך גם משרד הכלכלה - בכל מה שקשור באזורי התעשייה שאנחנו מפתחים סביב ההייטק. בהמשך גם נגיע למשרד החינוך, כי החינוך הוא מרכיב מאוד מהותי, וכן למשרד התחבורה בכל מה שקשור בניידות.

"זו לא תוכנית לשנה. קראנו לתוכנית 'ישראל 2040', איך מדינת ישראל תיראה בשנת 2040, כשמנועי הצמיחה שלה הם הגליל והנגב. רק איגוד היכולות של הממשלה, העולם היהודי וקק"ל יכול להביא את מדינת ישראל למקום הזה. מדובר במעטפת שלמה, ואנחנו מנסים להאיץ את התהליכים בה וליצור סביבה מחבקת, נעימה ונוחה - כדי שעולם ההייטק יראה את הפוטנציאל העצום שנמצא בפריפריה ואת היכולת שלה לקחת את זה קדימה בתנופה אדירה".

אנחנו רגילים שקק"ל זה טבע ומרחבים. כאן בפעם הראשונה קק"ל פועלת בתוך מרכזי הערים, לעיבוי מקומות קיימים.

"זה בהחלט דרש מקק"ל לשנות את ה־DNA שלה", מגלה עטר. "מאידך, כמו שבכל השנים קק"ל ידעה לעשות התאמות לצרכים של מדינת ישראל, גם עכשיו, הצורך הוא לחזק את הגליל והנגב ולהפוך אותו למוקד משיכה להתיישבות. יש ראשי ערים יוצאים מן הכלל והתלהבות בלתי רגילה. כולם רתומים לזה. אני שמח ששר השיכון יעקב ליצמן החליט לרכז מאמץ בגליל ובנגב. לפני כמה ימים הייתה לי פגישה עם שר האוצר ישראל כץ, גם שם זכינו לרוח גבית, ונקבעה פגישה עם הצוותים המקצועיים כבר השבוע כדי לבצע התאמות שיוכלו להאיץ את התוכנית הזאת ולהפוך אותה לחלק אינטגרלי מהמשימות החשובות של הממשלה".

חוגגים 120 וגאים בעשייה

בימים אלה חוגגת קק"ל מאה ועשרים שנה להיווסדה, בקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית בשנת 1901, כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. "זה אירוע מרגש מאוד", מתמוגג עטר, "אומנם חגיגות וקורונה לא הולכות יחד, אבל מכיוון שקק"ל הוא אחד הגופים הציוניים החשובים ביותר בהיסטוריה של הציונות ושל התחדשות המחשבה על הקמת מדינה לעם היהודי וקיבוץ הגלויות, לקק"ל יש חלק דרמטי ביכולת של המדינה הזאת לעמוד על רגליה ולהגיע להישגים שהגיעה אליהם", הוא מציין.

"לפני מאה ועשרים שנה, בקונגרס החמישי, החליטו אותם יהודים חשובים בהיסטוריה שלנו להקים את קק"ל, שהייעוד שלה היה גאולת אדמות בארץ הקודש, כדי שביום מן הימים, כאשר ירצו להקים את המדינה של העם היהודי ולחדש את היישוב היהודי בארץ אחרי אלפיים שנות גלות, יהיה היכן להקים את היישובים. המעשה החלוצי העצום קרם עור וגידים, ולאורך כל התקופה קק"ל ביצעה את ההתאמות על פי הצרכים - סלילת כבישים והקמת יישובים, נטיעת יערות, פריצת דרכים, קביעת גבולותיה של המדינה, תמיכה בקהילות היהודיות ברחבי העולם, סיוע בהבאת עולים חדשים ויישובם בארץ, יצירת מקומות עבודה עבור העולים הרבים בשנות החמישים ועוד. לאורך כל מאה ועשרים שנות קיומה, בוודאי לאורך כל שבעים ושלוש שנות קיומה של מדינת ישראל, ניתן למצוא את טביעת החותם של קק"ל בכל פינה. אין מקום שרגלך תדרוך בו, ואין לקק"ל חלק בהפיכתו ממדבר למקום פורח במדינה האיכותית שאנחנו נמצאים בה. אולי זה סימבולי, כי זה 'רק' מאה ועשרים שנה, אבל ביחס למציאות שאנחנו חיים בה, זאת נקודת ציון חשובה ודרמטית".

המטרה שלשמה הוקמה קק"ל הייתה גאולת אדמות. התחום הזה הוא עדיין חלק מפעילות קק"ל גם בימינו?

"בהחלט. לאורך כל השנים קק"ל ממשיכה לגאול אדמות ולבצע פעולות המאפשרות בנייה בערים, ביישובים קטנים ובכל פינה ברחבי הארץ. רק בשנים האחרונות נגאלו אלפי דונמים, כולל בגוש עציון. שם לא מזמן מסרנו לקיבוץ כפר עציון תשע מאות דונם. כרגע אנחנו מסייעים למערכת הביטחון לפנות בסיס צבאי כדי להקים על השטח שכונה חדשה".

נקודת הציון החשובה של 120 שנה להקמת קק"ל תופסת את עטר בסיומה של קדנציה בת חמש שנים כיו"ר קק"ל. "חמש שנות עשייה אינטנסיביות ביותר, המקיפות עולמות תוכן מגוונים", הוא מסכם בהתרגשות. "לאורך כל שנות קיומה, קק"ל פועלת בצורה אינטנסיבית בכל הארץ, במגוון רחב של נושאים, שאת חלקם כבר הזכרנו. מה שמאפיין בעיקר את חמש השנים האחרונות הוא הסדרת כל המערכות הפנימיות של קק"ל, חיזוק שומרי הסף של קק"ל, בניית נוהלי עבודה מסודרים על מנת להתאים את קק"ל לעידן שבו אנו חיים, החלטה מאוד אמיצה של קק"ל לרכז מאמץ בגליל ובנגב ובפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, וכמובן, גולת הכותרת היא אימוץ חזון 'ישראל 2040'".

במקביל, בימים אלה משיקים בקק"ל את מפת שבילי האופניים הארצית. "מיפינו אלפי קילומטרים במדינת ישראל שיש בהם שבילי אופניים, ואנחנו הולכים להשיק את הקמפיין. המפה הזאת תאפשר לעשרות אלפי רוכבי האופניים בישראל ליהנות מיופייה של הארץ הזו באמצעות רכיבה על אופניים. מיזם נוסף שמסתיים בימים אלה הוא התאמה של פארקים ויערות קהילתיים הממוקמים בסמוך לשכונות מגורים, כדי ליצור חיבור בין היער ובין בני האדם. וכמובן - אימוץ תנועות הנוער והמכינות הקדם־צבאיות, דור העתיד של מדינת ישראל. קק"ל מאמצת אותם, תומכת בהם ומלווה אותם בחמש השנים האחרונות ביתר אינטנסיביות".

מעבר לפרויקטים החדשים, קק"ל פעלה בשנים האחרונות להנגיש את האתרים לבעלי מוגבלויות. "קיבלנו החלטה שאנחנו נכנסים לתוכנית רב־שנתית של התאמת הפארקים ואתרי קק"ל להנגשה מקסימלית", הוא מדגיש. "אנשי המקצוע שלנו קיבלו הנחיה לבצע את התוכנית, והם עובדים על כך בצורה יוצאת מן הכלל. בסוף השנה שעברה סיימנו פעולה מאוד אינטנסיבית במספר אתרים, מהיפים ביותר של קק"ל, שמצוינים בצורה בולטת באתר קק"ל כמונגשים בצורה מלאה. המטרה שלנו היא להגיע בסופו של דבר למצב שכל אתרי קק"ל יהיו מונגשים לכל אדם, גם כאלה עם צרכים מיוחדים".