צונאמי של קורונה עומד להכות באזרחי ישראל. הוראות פעולה כיצד תשמרו על חיי יקיריכם.
ברגעים אלו יש בין 50,000 ל200,000 נשאי קורונה פעילים בישראל (פירוט החישוב בפוסט בפייסבוק שלי). זהו מספר מהגבוהים בעולם ביחס לגודל האוכלוסיה. לצד זה, כרגע מיליוני תלמידי ישראל באים בשערי בתי הספר.
המשמעות של תחלואה גבוהה לצד הפעלת בתי הספר היא חדה: אם כולנו, אזרחי ישראל, לא ניטול מיד אחריות אישית, כולנו צועדים לתוך תחלואה אסטרונומית, וזינוק במקרי מוות ותחלואה קשה.
יש רבים שנוטים לזלזל בקורונה. ״מחלה של זקנים״, הם אומרים. ראשית, גם זקנים זכאים לחיות. אמותינו ואבותינו הם ״זקנים״ ואנחנו אוהבים אותם ורוצים שהם ונכדיהם יזכו לחיות הרבה שנים יחד.
שנית, ברגע שיש זינוק במספר החולים, גם אנשים פחות זקנים ימותו. בני 60, 50 ו-40. זה יכול להיות כל אחד מאיתנו.
שלישית, יש אחוז מסוים של חולי קורונה, גם צעירים, שממשיכים לסחוב נזקים מוחיים ונפשיים, עייפות וקשיי תיפקוד במשך חודשים ארוכים אחרי ההחלמה. זו מעין ״נכות קורונה״. דיברתי עם רבים מהם. זה מאד, מאד לא נעים.
אז מה עושים? כבר התייחסתי רבות למה הממשלה צריכה לעשות, ואף כתבתי על כך ספר. לצערי זה מתקדם בעצלתיים.
אך מחדלי הממשלה לא פוטרות אותנו, האזרחים, מאחריות. להיפך. דווקא בגלל אי תיפקוד הממשלה, אנחנו צריכים להתגייס ביתר שאת, כדי להתגבר על המגיפה הזו.
הנה הפעולות החשובות ביותר שעלינו לנקוט:
1. שמרו על סבתא וסבא יותר מתמיד! פגשו אותם רק בחוץ, בגינה, בחצר, באוויר הפתוח. לא להתקרב, לא להתנשק. בהחלט להיות יחד! אבל במרחק 3 מטר.
2. השתדלו לא להצטופף בחללים סגורים. פיתחו חלונות, הדליקו מאוורר, תדאגו לאיוורור.
3. חבשו מסיכות. הן פועלות!
4. יש ספק? אין ספק! אם מישהו לא מרגיש טוב, מיד להכניס עצמך לבידוד וללכת להיבדק.
5. שאר כללי ההגיינה.