זאב בנוצות של ברבור

גלריית "ברבור" שפינתה את המבנה העירוני בירושלים, היתה לצנינים בעיני תושבים רבים שחשו שכספם נלקח מהם לצרכים שערורייתיים.

מתן פלג , י"ד באלול תש"פ

מתן פלג
מתן פלג
צילום: אור אלכסנברג

גלריית ברבור עזבה את מתנ"ס לב העיר בשכונת נחלאות בירושלים ועברה למבנה חדש. הפעם, מבנה פרטי.

על פניו, זו אינה ידיעה שאמורה לעניין יותר מדי, אבל אותה גלריה הפכה בשנים האחרונות לשם דבר, ולאו דווקא מסיבות חיוביות. על כך כדאי להתעכב כי מדובר בנקודת מפנה.

עמותות ומיזמים ללא כוונת רווח, לפחות ברמה המוצהרת, המקדמים נושאים של תרבות ואומנות, בדרך כלל יפתחו כמעט באופן מידי את הלב ואת נכונות האדם הממוצע לשתף עימם פעולה. כולם מבינים את הצורך בתוכן שהוא קצת מעבר למה שקוראים רק בטלפון הנייד ובזוויות עומק שיכולות לגרות את המחשבה לצעירים ולמבוגרים כאחד. טוב לאדם כפרט וטוב לקהילה ככלל.

כנראה שזו בדיוק הסיבה שבגינה הצליחה גלריית "האומנות" ברבור, לפעול במשך עשור בשכונת נחלאות בירושלים, במבנה השייך לעירייה ובסיוע תקציבי שלה ושל משרד התרבות.

הבעיה עם אותה גלריה שמומנה כאמור על ידי משלם המיסים, היא שערכי "התרבות, המוזיקה והשלום" שיצרו בה היו לצנינים בעיני תושבים רבים בירושלים ובמדינת ישראל שחשו לא רק מרומים אלא שכספם נגנב מהם לצרכים שערורייתיים.

הרי כמה אזרחיים ישראלים באמת היו תורמים מיוזמתם לטובת תערוכה שמכנה מחבלים מורשעים 'אסירים ששילמו את מחיר המאבק'? אותה תערוכה שערורייתית אגב, הופקה על ידי ארגון השמאל הקיצוני "עיר עמים". אותו ארגון פעל במימון זר נגד המיזם המתוכנן המדהים של רכבל הכותל בירושלים וביקש לצמצם עליית יהודים להר הבית, למנוע הרחבת הבניה בפסגת זאב ובגילה אותן מכנה "התנחלויות" ולעצור את הבניה הישראלית בגבעת המטוס.

גלריית ברבור הייתה גם בית לארגון השמאל הקיצוני, המתפרנס מהכפשת צה"ל בארץ ובעולם- "שוברים שתיקה", לארגון "לוחמים לשלום", תעיוא"ש ועוד.

קורס של ארגון דרכנו, מיזם ההמשך של ארגון V15 הכושל שניסה להביא להפלת שלטון הימין בבחירות לכנסת ה-20, התקיים בגלריה למרות האיסור הברור שלא לקיים פעילויות מפלגתיות במקום.
חשוב לציין כי במדינת ישראל ישנו חופש ביטוי רחב ושיח פוליטי תוסס ביותר. עובדה זו יוצרת אווירה בריאה בחברה הישראלית ובסופו של יום כולנו מתגאים בה.

כאשר אנו מזכירים שמדינת ישראל היא אחת המדינות הדמוקרטיות המובילות בעולם ושיש בה חברה חופשית ומשוחררת, אנו בהחלט לוקחים בחשבון שבתוך תיבת התהודה של רעיונות מנוגדים שמתקיימים במדינה, קיים הכרח מובנה שלא להסכים עם כל הדעות וזה בסדר גמור.

כל אדם זכאי להביע את עמדתו וראוי שיעשה זאת. אבל לא בעזרת כספי הציבור. כאן עובר הגבול שבין מדינה חופשית לבין מדינה מממנת עוכריה. אין שום סיבה שתושבי עיר או אזרחי ישראל בכלל יצטרכו לשלם מיסים שחלקם עוברים למרכזי תעמולה אשר חיציהם מופנים נגד עצמם. ישנם תכנים וישנם גופים שאין סיבה שהמדינה תתקצב.

ראוי גם לשבח את הגופים השמרניים שלא הסכימו לקבל את המחדל הזה בשתיקה ופעלו לאורך השנים להשארת הנושא בתודעת הציבור ובכף אילצו את משרדה התרבות וראשי הערים (החל בימיו של ניר ברקת והמשיך אצל משה ליאון) להתמודד עם הסוגיה. במיוחד ארגון "בצלמו" ותנועת "אם תרצו" ששלחו מכתבים, הרימו קמפיינים, שלחו פעילים עם מצלמות נסתרות ורתמו עשרות אלפי אזרחים למאבק.

אכן לחץ ציבורי עיקש ומתמיד, המנותב נכון, יכול לקצור פירות. תוצאות המאבק באמת יכולות להניח את הדעת בקרב כל המחנות, דבר שעוד יותר מוכיח שהיה בו צדק ושהיה נכון.

במקום הגלריה שתפסה מבנה ציבורי, נפתח גן ילדים לתושבי השכונה. והגלריה עברה למבנה פרטי בה באמת יכולה, כמובן בהתאם לחוק, לייצר תכני דמורליזציה ודה לגיטמציה כמה שתרצה. ממילא הישראלים לא אוכלים את הלוקשים האלה. אז שיציגו לחללים ריקים. בהצלחה. לא מעניין. העיקר שעם ישראל לא צריך לממן את זה יותר.

מתן פלג, יו"ר אם תרצו