אני מקבל מהבוקר המון פניות מתושבים בערים אדומות שהולכות לסגר שלא מקבלים שום מענה כלכלי. ראשי הרשויות אומרים לי שאף אחד לא מדבר איתם על זה.
אומרים לאנשים לסגור עסקים ולא ללכת לעבודה ולא אומרים להם איך בדיוק הם יביאו אוכל הביתה. אי אפשר לצפות מאנשים לציית לסגר בלי לתת להם מענה משלים.
תנאים מקדימים הכרחיים לסגר על עיר:
1. מידע אמין, שוויוני, ושקוף על רמת התחלואה.
2. הצבת יעדים מדידים ושקופים שהסגר נועד לשרת. איך מגיעים מנקודה א' לנקודה ב'.
3. מערך קטיעת שרשרות הדבקה בזמן אמת.
4. מערך פינוי חולים למלוניות מותאמות לאוכלוסיה.
5. הסברה לציבור של רציונל הסגר ואיך יוצאים ממנו. מערך ההסברה חייב להיות מותאם לכל אוכלוסיה בערוצי התקשורת וההשפעה שלה.
6. מערך תמיכה לוגיסטי לאוכלוסיה.
7. פתרון כלכלי פשוט ומידי לבעלי עסקים ואנשים שלא הולכים לעבודה.
בגל הקודם של הסגר שהוטל על ערים חרדיות כל זה לא היה והתוצאה הייתה בלאגן, אי אמון והתקוממות מוצדקת של האוכלסייה וממילא כישלון של הסגר.
משיחות שאני עורך זה המצב גם הפעם וזו שערורייה שאין כדוגמתה. סגר שלא כולל את כל הנ"ל נדון לכישלון ורק יפגע יותר באמון ובשיתוף הפעולה של הציבור.