הצוואה של מוטי זיסר

ד"ר ברכה זיסר מספרת לערוץ 7 על משימת חייו של בעלה מוטי ז"ל: הקמת המאגר העולמי לתורמי מח עצם של עזר מציון.

בשיתוף עזר מציון , י"ח באלול תש"פ | עודכן: 16:13

בואו להיות חלק ושותפים בקמפיין עזר מציון

ד"ר ברכה זיסר, מנהלת 'בית אורנית' והמאגר העולמי לתורמי מח עצם של עזר מציון, מספרת לערוץ 7 כיצד החל המאגר לקרום עור וגידים.

הכל החל במחלתו של בעלה המנוח. "מוטי חלה בשנת 1991 במחלה שהצריכה השתלת מח עצם. לא מצאו לו תורם כי היו מאגרים מאוד קטנים בארה"ב. נסענו לבוסטון וישבנו ליד הרופא הכי גדול למחלה הזו ואמר שאין לו פתרון להציע. כשחזרנו אמרנו שאם אין מאגרים, המשימה שלנו היא להקים אותם, כדי שלא יהיה מצב שילדים ומבוגרים ימותו כי אין להם תורם.

''זה היה בנפשו של מוטי. המחלה היכתה בנו שנית ב-2013 ואז שוב הוא היה צריך תורם. הפעם היתה תורם מתוך המאגר, שתרם ונתן לו עוד שלוש שנים והוא נפטר בגלל נזקי קרינה מהטיפולים הראשונים, בלי קשר להשתלה".

"המחשבה שלנו היתה איך להגדיל את המאגר בצורה קבועה ושנוכל להגיע לכל מניפת העדות במדינת ישראל. הבנו שהמקום הנכון לעשות זאת הוא הצבא ששם יש מייצגים מכל עם ישראל. חשבתי שזה רעיון נהדר ובעלי מוטי ז"ל עבד הרבה כדי שייושם אבל בצבא אהבו את זה פחות. שלוש שנים לקח לשכנע את הצבא ומי שהכניס את הבדיקות לצבא היה האלוף אלעזר שטרן שהבין את הצלת החיים הכרוכה בנושא. היום אנחנו חלק משרשרת החיול. החיילים עוברים ומצטרפים, למרות שהם לא מחוייבים לעשות זאת".

כיצד זה עובד? "אנשים שרוצים להצטרף למאגר מבצעים דגימת רוק שנשלח למעבדה שבודקת את ה-DNA. יש לנו היום למעלה ממיליון תורמים והמאגר שלנו הוא החמישי בגודלו בעולם ומקושר לרשת הבינלאומית. במידה ומישהו חולה וזקוק להשתלת מח עצם, הרופא שלו יכול להיכנס לרשת המאגרים הבינלאומית, להקליד את ה-DNA של החולה ואז עולה היכן יש DNA מתאים. משם פונים לתורם ומבקשים להפעיל אותו. המאגר, כשהוקם ב-1998 היה קטן וכלל 5,000 בדיקות והגדלנו אותו בעזרת מבצעים בכל פעם עבור חולה אחר.

''בקורונה ניצבנו בפני כמה אתגרים. כשתורמים מגיעים צריך לשמור עליהם שלא יידבקו בקורונה. היו לנו הרבה מאוד בלת"מים של תורמים שנחשפו לחולי קורונה וזה הצריך הרבה מאוד מחשבה ופתרונות יצירתיים איך עושים זאת בכל מקרה. גם הצוות של מרכז האיסוף התמגן ומתמגן באופן מאוד מאסיבי וכל זה דורש עלויות גדולות".

כך לדוגמא נדרש פתרון להובלת מנות דם אל מחוץ לארץ בזמן הקורונה. "כל חודש יש לנו כ-40 מנות שמצילים חיים של אנשים, חלקם נשארות בארץ וחלקן נועדו להציל אחרים בעולם. השמיים הרי סגורים והמנות צריכות בתוך 72 שעות להינתן לחולה היכן שלא יהיה. אחרי זמן מה הגענו להסכמה שלאירופה אנחנו מטיסים את המנות עם טייסי תובלה שלקחו אחריות ולארה"ב יש לנו אדם שמגיע לכאן, לא נכנס, לוקח את המנות וחוזר מיד".

זיסר מזכירה כי המפעל האדיר הזה בנוי בעיקר על האדם הפשוט ונתינתו. "עם כל זה שיש לפעמים תורמים שנותנים סכומים מאוד רציניים, התרומות של האדם הפשוט ברחוב זה מה שמחזיק את עזר מציון. ההוראות קבע של ה-180 שקל או התרומות פעם-פעמיים בשנה, זה מה שנותן לנו לעשות את הכוח לפעילויות החשובות".

בואו להיות חלק ושותפים בקמפיין עזר מציון