אריאל צפריר, תושב ברקן שנפטר בסוף השבוע במסיבת טבע בשמורת פורה בצפון הנגב, הובא הערב (שני) למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.
אחיו של אריאל, עדו, אמר בהלוויה, "אתה יודע כמה שאני אוהב אותך ואני יודע כמה שאתה אוהב אותי, אנחנו בערך אותו אדם. אתה היחיד שהייתי עונה לו בטלפון, כשהייתי רואה את השם שלך. אנחנו חולקים את אותו יום הולדת, אנחנו תאומים זהים בהפרש של שלוש שנים. אני מעריץ אותך ולא יצא לי להגיד לך את זה".
"אתה הגבר שתמיד רציתי להיות", הוסיף האח, "יש לך בראש כוח של 20 אנשים וכוח בלב שאי אפשר למדוד. תמיד אמרתי שאני לא יודע מה אני אעשה אם יקרה משהו לאח שלי הקטן. ואני לא יודע מה לעשות. המחשבות רצות, אין מי שיעצור, היחיד שיכול לייצב אותן הוא אתה. חשוב לי שתדע שאני תמיד מרגיש שאתה איתי, אני לא יודע אם יש חיים אחרי המוות, אבל אני יודע שאתה איתי כי אם אתה לא - אז אני לא יודע מה נשאר ממני".
"אני כועס עליך כי אתה בחיים לא תראה את הילדים שלי, והם בחיים לא יכירו אותך כמו שאני הכרתי. לפני שבוע דיברנו על זה, איך יכולנו לדבר על זה וזה באמת קורה? אני אוהב אותך, אני בחיים לא אשכח אותך", סיכם האח.
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, ספד גם הוא. "אריאל האהוב שלנו איך הלכת מאתנו ככה בחטף. לכל נשמה יש את המשימות שלה, את האור המיוחד שהיא מביאה לעולם, יש אנשים שחיים 100 שנה ולא מספיקים, ואתה עשית כל כך הרבה בגיל צעיר היית כולך מלא אור, השפעת טוב על העולם יותר מאדם זקן.
עוד הוסיף דגן, "אלוהים רוצה לידו את הטובים ואתה היית כל כך טוב, זכיתי להכיר אותך מאז היית ילד. ילד מקסים עם לב זהב, כל כולך נתינה, כל כולך חסד היית יהודי טהור, יהודי טוב, חיפשת תמיד לעשות טוב לעזור לאנשים עם חיוך נצחי, כל כך הרבה אהבה וטוב. אהבת את השומרון בכל מאודך והשומרון אהב אותך. כמה היית גאה לגדול ולגור בברקן, אהבת את הקהילה המופלאה של ברקן שהיא כמו משפחה וכולם החזירו לך אהבה. נועדת לגדולות כל מכריך חזו לך עתיד גדול, הצטיינת בצבא, היית אמור לצאת לקורס קצינים ממש בקרוב. לא חלמנו שנעמוד כאן לצידך בהלוויה צבאית, לא חלמנו שנעמוד כאן כולנו עם בור כל כך גדול ועמוק בלב. זכית לגדול במשפחה מופלאה בן לענת ואילן מעצמה של חסד שאין כמותה, חיים שהם יום ולילה ממש נתינה ועזרה לזולת. זו הדוגמה האישית שלמדת. ככה גדלת. כמה חסד אתם עושים כמה חסד, מתן בסתר, בשקט בצנעה, עוזרים לאלפי אנשים כל שנה בשומרון ומחוץ לשומרון, בסלי מזון בסיוע כספי בריהוט בתרופות אפילו מתנות לילדים".
"יום ולילה במסירות נפש יחד עם כל הילדים. ענת ואילן מעיין עידו ונועם היקרים, בני משפחת צפריר ועידן היקרים, אני מבקש לומר לכם שאתם לא לבד השומרון כולו בוכה אתכם עם ישראל כולו מחבק אתכם אני מבטיח לכם לעולם לא תהיו לבד לעולם אתם חלק ממשפחת השומרון לתמיד. החייל אריאל יואב אהובנו, עלה על כסא הכבוד ובחיוך וביושר שכל כך אפיינו אותך באהבת ישראל הפשוטה והאמיתית שלך, אהיה מליץ יושר על הוריך היקרים, על אחיך על אחיותך על כל משפחתך, על קהילת ברקן משפחת השומרון חיילי צהל ועל עם ישראל כולו. תהיה נפשך הזכה והטהורה בצרור החיים", דברי דגן.
אתמול בראיון לליאת רגב בכאן רשת ב אמרה ענת צפריר, אמו של אריאל: "הוא כתב לי ב-03:30 אמא הכול בסדר. כשהם יצאו הוא לקח אבטיח, לקח גרעינים, הם הלכו לרקוד בטבע. הוא ילד מקסים וחזק, מה קרה שם? אח שלו אומר שהם רקדו ונהנו.
אני לא ידעתי שהוא מת, אף אחד לא עדכן אותנו. אני הבנתי את זה מהחדשות. הוא מת סתם. הם שמו אותו במקפיא, אני חיבקתי ונישקתי אותו קר, אסור שיהיו מסיבות כאלה, אסור שיקרה אסון כזה. מהמשטרה הגיעו בערב ואמרו שהם בודקים אם זו היתה המתה או מוות טבעי, ביקשו אישור לבצע נתיחה לאחר המוות".
"אם המשטרה הייתה נענית לקריאות שקיבלה להגיע למסיבה - היה אפשר להציל את הילד שלי. אריאל היה ילד אחראי, הוא לא נגע בסמים. אחיו, עידו, היה איתו במסיבה עד 11 בבוקר. אני לא יודעת מה קרה בין 11 ל-12 וחצי, כשהוא התמוטט. אף אחד לא מספר לי כלום. אחד החברים שהיו איתו אמר שהוא חושב ששמו לו משהו בכוס. הוא היה בסדר גמור ותוך כמה דקות התמוטט".
אמו של צפריר ספדה לבנה בפייסבוק: "יום אחד אתה חושב שאתה קם ליום מקסים ושגרתי אבל מישהו שם למעלה מחליט אחרת, אוי אלוהים אוי, איך לקחת לנו את האוצר היקר מכל. הלכת למסיבה שממנה לא חזרת. הכאב גדול מנשוא החור הזה בלב שאין מה שימלא אותו, אני כבר מתגעגעת אלייך".