היום יותר מתמיד – בכוחנו להשפיע על עיצוב וחינוך קהילות יהדות התפוצות

המצב שנוצר ממחיש עד כמה היהדות היא בחירה של דרך חיים. ולא, רק לפתוח ארנק ולשלם, אלא התחייבות עמוקה יותר לבחור בזה מידי יום מחדש

דנה סנדר מולה , י"ט באלול תש"פ

בית כנסת
בית כנסת
צילום: Thinkstock

שנת הלימודים שהחלה לפני יותר משבוע בישראל, החלה גם בבתי ספר יהודים ברחבי העולם תחת אווירת הקורונה. בתי ספר רבים בתפוצות לא נפתחו כלל, בחלקם הילדים לומדים באופן מקוון ובחלקם הלימודים יתחילו רק בפברואר. הלימודים המקוונים מהבית, הקשיים, החששות ובעיקר אופן החינוך והעברת התכנים, יהוו חלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של ילדנו. ובהתאם לנסיבות, עלינו, האימהות, להיקרא לדגל ולהוות כמחולל מרכזי וכדמות דומיננטית משפיעה בחינוך ילדנו, יותר מהרגיל.

בישראל... אך בתפוצות המצב קשה אף יותר. החינוך היהודי הוא גורם משמעותי לקביעת הזהות של הילדים  ובהיעדרו, ההורים, ובעיקר האמהות, הופכות לדומיננטיות יותר ויותר. הקורונה פגעה קשות במוסדות הקהילתיים היהודיים ברחבי העולם, רבים מעובדי הארגונים היהודים, המתנ"סים ומחנות הקיץ היהודים פוטרו או הוצאו לחופשה כפויה ונוצר מצב שבחצי השנה האחרונה פעילות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בתפוצות התקיימה בעצימות נמכה, או לא התקיימה כלל.

הפעולות, החל מלימודי יום ראשון שהקנו לימודי עברית וחגים וכלה בפעילות לחיבור לקשר לישראל ולפעילות קהילתית במחנות הקיץ, הן לעיתים המקום היחיד שבו רבים מילדי הקהילות היהודיות מקבלים את מנת החינוך היהודי שלהן. למחנות הקיץ נשלחים הילדים במטרה להתחבר לזהותם היהודית, לפגוש שליחים ישראלים ולכונן מערכת יחסים עם הארץ, להתחבר ליהודים אחרים בעולם וחשוב מכל- להרגיש תחושת גאווה ושייכות בהיותם חלק מקהילה יהודית משמעותית.

על מנת לשמור על הקשר היהודי והקשר לישראל צריך לעשות מאמץ יום יומי, לרשום את הילדים לחינוך יהודי (היקר גם ככה), ולבחור בינו לבין מותרות או צרכים חשובים נוספים, לשלוח את הילדים לבתי ספר של יום ראשון, להירשם לבית כנסת ולקיים מסורת יהודית בחגים, בזמן ש"בחוץ" אין לכך כל אזכור. בזמן הזה כאשר הילדים בבית ומי שלרוב נמצאת לצידם כמקבלת ההחלטות העיקרית לגבי כל מה שקשור לחינוך - עומדת האם. מעמדה תמיד היה מרכזי בכינון זהות, אך בתקופה הזו הוא קיבל רוח גבית של ממש. כיום, בהיעדר חינוך פורמלי ולא פורמלי שכזה, על האם היהודייה לשמש כמחנכת מעבר תפקידה כ"אם".

עליה לפעול להכנסת חוויות יהודיות הביתה, ליצירת אווירת חג בזמנים הנדרשים לכך ולספק חומרי קריאה וסיפורים רלוונטיים לילדיה במטרה להפגיש אותם עם דילמות וסגנונות חשיבה יהודים שונים ומגוונים. אלו רק חלק קטן מ"המשימות" שעומדות לפנייה שאותם היא עושה יותר מהרגיל לאור הזמנים.

המצב שנוצר ממחיש יותר מכל עד כמה היהדות היא בחירה של דרך חיים. ולא, היא לא רק לפתוח ארנק ולשלם, אלא גם התחייבות עמוקה יותר לבחור בזה מידי יום מחדש, להעמיק, ללמוד ולהיות יצירתי.
  
ארגונים יהודים וישראלים רבים כמו גם ממשלת ישראל משקיעים בחינוך היהודי בתפוצות, אבל דווקא היום, יותר מתמיד מדינת העם היהודי צריכה לשאול את עצמה -כיצד אנחנו יכולים לתמוך באותה אם יהודייה ולהעניק לה את הכלים שהיא צריכה? ברמת המאקרו- להשקעת תקציבים גדולים יותר בחינוך יהודי בתפוצות וגם ברמת האזרחים- כל אחד ואחת מאתנו, בחברה האזרחית הישראלית יכול וצריך להיות מעורב – להציע תמיכה, אוזן קשבת ופשוט להפגין ערבות הדדית.

אז איך חוגגים את חגי תשרי בבית בתקופה כזו? שאין מסגרת חינוכית שמסבירה על המצוות והמסורת? 
לקראת חגי תשרי הפיקה תנועת מומנטום, תנועה נשית עולמית הפועלת לחיזוק הזהות היהודית והקשר למדינת ישראל באמצעות חיבור לאמהות, חומרים חינוכיים בשלל שפות שיופצו בימים הקרובים לעשרות מדינות בעולם- את החומרים ניתן להשיג באתר מומנטום: 

ב15-16 בספטמבר יתקיימו אירועים לקראת ראש השנה אשר יחלקו מידע על התמודדות חינוכית בתקופת החגים.
האירועים ישודרו בעמוד הפייסבוק של מומנטום.

דנה סנדר מולה- מנהלת ארגון 'מומנטום' ישראל
צילום: באדיבות המצולמת