יעל שבח, אלמנתו של הרב רזיאל שבח הי"ד, מזכירה בשיחה עם ערוץ 7 כי שנתיים וחצי לאחר ההבטחה של ראש הממשלה נתניהו שחוות גלעד תוכר כישוב מן המניין, המקום עדיין מנותק מחשמל וההבטחות נותרו ללא כיסוי.
"יש ערימה של בירוקרטיה שצריך לעבור", היא אומרת וקובעת כי למעשה בפועל מאז ההבטחה וההצהרה הממשלתית ההיא "כמעט שום דבר לא השתנה". לזאת היא מוסיפה כי גם אם הדברים כרוכים בבירוקרטיה הרי שמספר פרמטרים היו אמורים להיות מוסדרים לאחר הגדרת הישוב כמוכר, בין השאר החיבור למים וחשמל, אך גם זה לא קרה.
"כנראה שלא מדובר רק בבירוקרטיה אלא גם בפוליטיקה", אומרת שבח ומתארת את מציאות חייהם של 56 המשפחות החיות בחוות גלעד כאשר בכל מזג אוויר קיצוני מערכת החשמל קורסת ו"אין לנו למי לפנות. אין אפשרות לפנות לחברת חשמל שתבדוק מה התקלה. אנחנו צריכים להסתדר עם אמצעים ומשאבים שלנו כי התשתיות כאן מאוד פרימיטיביות ולא נעשו בצורה מוסדרת אלא כפתרון זמני כדי שלא נסבול יותר מדי, אבל הישוב גדל והפתרון הזמני כבר לא עונה לצורך שלנו".
"יש כאן הרבה קשיים שהיינו שמחים שייפתרו, מים חשמל ותשתיות אבל המים והחשמל זה הקריטי ביותר. כשיש הפסקת חשמל המשאבה שממלאת את מיכל המים מפסיקה לעבוד וכך לא מגיעים מים למיכל המי שלנו ואין מים", היא אומרת ומציינת כי לעיתים הדברים לא תלויים בהפסקות חשמל, "לפעמם בלי סיבה המשאבה נהרסת, לפעמים סתם יש פיצוץ מים או שהמשאבה נהרסה. בסופו של דבר אין תחזוקה שוטפת של הרשויות ומי שמתקן אלו אנחנו, חברי הישוב".
"המועצה עושה ככל יכולתה ומחברת אותנו לאנשים הנכונים אבל גם ידיה כבולות", אומרת שבח ומציינת כי בתקופת נפתלי בנט כשר ביטחון הובטחה הקמת ועדה שתיכנס לעובי הקורה. "דברים זזו אבל לא ממש קרו דברים בשטח. יש התעניינות פוליטית של האנשים שלנו על מה קורה בחוות גלעד".
בסופו של יום המציאות ביהודה ושומרון מנקזת את הכול לחתימה קטנה של שר הביטחון, "אבל לא נוצר שום קשר בינינו. אנחנו מנסים אבל כנראה שיש דברים חשובים יותר מאשר לדאוג למים ל-56 משפחות במדינת ישראל".
שבח מזכירה כי בימי השבעה על בעלה שנרצח בפיגוע סמוך לישוב התכנס הקבינט הביטחוני והחליט לאשרר את הישוב ולהכיר בו כישוב מוכר לכל דבר, ושלושים יום לאחר מכן התקבלה הצעת המחליטים על כך, "וזהו. שם אנחנו עומדים בינתיים".