לח"יות מחדש

בי"ח אלול חל יום הולדתם של רבי ישראל בעל שם טוב ובעל התניא. אחת הנקודות המרכזיות שחידשה החסידות היא שהאדם יאהב ויקבל את עצמו.

הרב יוסי יזדי , י"ט באלול תש"פ

הרב יוסי יזדי
הרב יוסי יזדי
צילום: באדיבות המצולם

בי"ח אלול שחל אתמול חל יום הולדתם של שני המאורות הגדולים רבי ישראל בעל שם טוב ובעל התניא זכותם יגן עלינו. 

בתורת החסידות ישנם הרבה חידושים. אפשר לומר שאחת הנקודות המרכזיות שחידשו לנו צדיקי ומאורי החסידות היא שהאדם יאהב ויקבל את עצמו. 

את הדברים הבאים כתבתי בספרי 'לפתוח שערי רצונך', שנזכה על ידי הפנמת הדברים להיוולד ולח"יות היום מחדש!

"אדם שחי בהשלמה עם עצמו, עם הרצון שבו ורוצה את עצמו, כבר חי את הגאולה וממשיך עליו את התכלית של "והאדם לא נברא רק להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו". 

אדם שרוצה לחיות גאולה יעמוד כל יום מול המראה וישנן לעצמו: "אני רוצה את עצמי, אני אוהב ומקבל את עצמי איך שאני. אני מביא ברכה לעולם, מהותי היא רצון טוב וקדוש, ודרכי מופיע רצון ה' בעולם". 

וישנן ויאמר בקול רם: "כמה יפה אני, יצירת מופת של צייר כל עולמים, אין גילוי כמוני בעולם, כי רק אני עם הייחודיות שלי, מהווה צינור לגילוי רצון ה' בעולם עם הניגון והצליל המיוחד שלי". 
  
ויחזור ויאמר בכל בוקר: "אני חידוש נפלא שכמותי לא היה ולא יהיה, בלי עבודת ה' שאני עובד אותו יתברך היום, הפאזל להשלמת התוכנית האלוקית וגילוי הניגון האין סופי לא יושלם, אפילו צדיקים גדולים לא יכולים להשלים את גילוי ה' בעולם בלעדיי". וכמו שמרחיב על כך רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות ענין קדושה דסידרא ו) :

"וְעַל כֵּן אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹסֵק בְּכָל יוֹם חֲדָשָׁה אֶצְלוֹ לְגַמְרֵי, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְרָאֵל אֵיךְ שֶׁהוּא כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, הוּא עוֹשֶה כַּמָּה מִצְוֹת בְּכָל יוֹם, כִּי מַנִּיחַ צִיצִית וּתְפִלִּין וְאוֹמֵר בִּרְכַּת הַשַּׁחַר וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וְהַרְבֵּה אוֹמְרִים תְּהִלִּים וְלוֹמְדִים תּוֹרָה מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, אַךְ הָעִקָּר שֶׁיִּרְאֶה לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁזֶּה הַיּוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, וְכֵן לֹא יִהְיֶה עוֹד יוֹם הַזֶּה בָּעוֹלָם... 

וְהָעֲבוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁצְּרִיכִין בְּזֶה הַיּוֹם הִיא חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, וְרַק הָאָדָם שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה כִּי עָלֶיךָ נָפַל חוֹבַת הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁמַּעֲשָיו מְקֻלְקָלִין הַרְבֵּה וְכוּ', וּכְבָר נִכְשַׁל בְּמַעֲשָיו פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, אַף עַל פִּי כֵן זֶה הַיּוֹם הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְיָכוֹל גַּם מִמְּקוֹמוֹ שֶׁהוּא שָׁם לְהַגְדִּיל וּלְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי (מַלְאָכִי א), בְּכָל מָקוֹם דַּיְקָא, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַטְּמֵאִים לְגַמְרֵי שֶׁל הָעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְנָחוֹת קי) עַל פָּסוּק זֶה...

מִכָּל שֶׁכֵּן אִישׁ הַיִּשְרְאֵלִי, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, מֵאַחַר שֶׁעַתָּה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם וְרוֹצֶה עַתָּה לְהָנִיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין וּלְהִתְפַּלֵּל וְכוּ' שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מְגַדֵּל וּמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מֵחָדָשׁ כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁזֹּאת הָעֲבוֹדָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁלִים שׁוּם מַלְאָךְ וְשָרָף וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל יִשְרָאֵל שֶׁבְּגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת.. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר חִזְקִיָּהוּ (יְשַׁעְיָה לח), "חַי חַי הוּא יוֹדוּךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ", 'כָּמוֹנִי הַיּוֹם' דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי, אֲנִי דַּיְקָא צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ". 

יהודי מלשון 'הודיה'. תכלית היהודי להודות שהוא יהודי! וכן "עלינו לשבח לאדון הכול לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה". וכמו שאנו מברכים כל בוקר מחדש "ברוך שלא עשני גוי".

אני מודה לה' יתברך ומתענג על מי שאני, אני יהודי! וההודאה הזו סוחפת אותי כל יום לשירים וריקודים על שזכיתי להיות מזרע ישראל ולרצות אותו יתברך. וכך אודה בפי "זכיתי בזכות עצומה ששם ה' מתנגן מתוכי, אני שייך לעם הנבחר והמיוחד, לעם הקדוש והטהור ה"חפצים לעשות רצונך".

לסיכום הדברים, כותב רבי נתן דבר פלא: 

"'חַי חַי הוּא יוֹדוּךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם', 'כָּמוֹנִי הַיּוֹם' דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי, אֲנִי דַּיְקָא צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ.

רבי נתן מלמד אותי ש"אני דייקא", דהיינו בדיוק איך שאני, אפילו אם אני במדרגה פחותה, צריך אני להודות לה' על החיים שלי. ומוסיף להדגיש, שאם לא אודה לה' היום על חיי, לא יהיה מישהו אחר שיוכל להשלים את ההודאה היקרה הזו בכל העולמות, ההודאה שלי על עצם קיומי מיוחדת רק לי!

זו עיקר ההודאה שלי, שאני בגופי ונפשי, ניגון אלוקי אין סופי! אני מנגן את רצונו יתברך בעולם הזה, והניגון שלי אחד יחיד ומיוחד שאין כדוגמתו בעולם. הצליל שלי משלים את כל שירת הבריאה, מה צריך יותר מזה? אשריי!"

הכותב הוא מטפל ומאמן אישי