עלינו אתמול להר הבית ב"ה. עשר נשים ובכללן כלה, ילד ותינוק. כבר בהתחלה השוטר אמר משפט מפתיע: "תקחו את הזמן שלכן בנחת".
הלכנו בנחת, התפללנו המון, הסברנו המון, ישבנו כל כמה דקות בכל מקום של צל להסבר ארוך, שרנו קצת. אפילו פעם אחת לא זירזו אותנו.
אם לא הייתי יוצאת - היינו נשארים עוד. היינו בהר כמעט שעתיים ופגשנו בהר עוד 3 קבוצות נוספות שעלו במקביל אלינו.
ממש פלאי פלאים. זה היה מדהים ומרגש ומשמח כל כך. איזה נחת ואיזה אין-לחץ בהר הבית. אני עוד לא ראיתי דבר כזה בהר.
חידוש שכזה שגם בסתם יום חול מעלים כמה קבוצות בזו אחר זו, בלי לחכות שקבוצה תסיים כדי להעלות את הבאה.
התינוק שהיה איתנו עלה פעמים רבות בעודו עובר, ואכן ניכר שהרגיש בבית. דור של גאולה. בע"ה שרק נמשיך להתקדם בגאולה מעלה מעלה עד לבניין השלם והגאולה השלמה, ושתתחדש עלינו שנה טוב ומבורכת.