היתר להרוג

נתונים חדשים שמפרסמת המשטרה מצביעים על מגמה הולכת וגדלה של בעלי היתר כניסה לארץ אשר מנצלים אותו לצורך פעילויות טרור שונות

שילה פריד , כ"א באלול תש"פ

פועלים ערבים במעבר בית לחם
פועלים ערבים במעבר בית לחם
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

"רציחתו של הרב אוחיון הייתה יכולה להימנע לו גופי הביטחון בישראל לא היו פועלים מתוך תפיסת עולם של 'יהיה בסדר', נמנעים מלאכוף את היתרי הכניסה לישראל ומהמרים על חיי האזרחים מתוך חוסר מעש והקטנת ראש", כך אמרו השבוע הורים שכולים מפורום 'בוחרים בחיים' לשר הביטחון בני גנץ. האמירות הללו באו על רקע חשיפת נתונים ממשטרת ישראל על עלייה משמעותית בניסיונות לבצע פיגועים דווקא על ידי ערבים המתגוררים בשטח ישראל.

אחד המאפיינים של שנת תש"פ בהיבט הביטחוני הוא העובדה שלא נרשמו בה אירועי טרור שבהם נרצחו אזרחים ישראלים, מלבד הרצח הטרגי של הרב שי אוחיון. הנתון הזה עלול ליצור תמונה מתעתעת של רגיעה מול הפלשתינים, אבל נתונים המגיעים מהמשטרה מצביעים על תמונה הפוכה.

בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית במספר העצורים שהוחזקו בידי המשטרה בחשד למעורבות או לתמיכה בטרור, וכן במספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות אלו. מדובר בפלשתינים השוהים בישראל, באזורי הפזורה הבדואית בנגב, במזרח ירושלים או ביישובים ערביים ברחבי הארץ.

כתב אישום הוגש השבוע נגד המחבל שביצע לפני כשבועיים את פיגוע הדקירה שבו נפצע באורח קשה אזרח ישראלי, ומתברר שלא מדובר באירוע בודד, כי אם בתופעה הולכת ומתרחבת של פיגועים שנעשים על ידי ישראלים או פלשתינים המצויים בישראל באופן קבוע ובהיתר מלא לצורך מגורים או עבודה. משנת 2015 ועד שנת 2019 נרשמה עלייה של 66% במספר העצורים ובמספר העצורים עם כתבי אישום. על פי הפריסה למחוזות ניתן להבחין כי המחוז הדרומי בולט ומוביל עם מספר העצורים הגבוה ביותר, וכן עם מספר הנאשמים הגבוה ביותר. אחריו מופיע מחוז ש"י, ולאחר מכן מחוז ירושלים ומחוז המרכז.

ללא פיקוח

הנתונים שמסרה המשטרה בתגובה לבקשת חופש המידע של ארגון ‘אם תרצו’, מצביעים על עלייה מדאיגה במעורבות של אותם פלשתינים, שחלק מהם נכנסים לארץ באישור עם היתר כניסה, במעורבות בפעילות טרור או בעידוד פעילות כזאת. בשנת 2015 נעצרו 58 חשודים, ונגד 33 מהם הוגשו כתבי אישום. בשנת 2016 נעצרו 60 חשודים והוגשו 37 כתבי אישום, והמגמה הגיעה לשיא בשנת 2019, שבמהלכה נעצרו 173 חשודים בעבירות טרור, ונגד 98 מהם הוגשו כתבי אישום לבתי משפט. משנת 2015 ועד שנת 2019 חלה עלייה של 61% במספר העצורים ועלייה של 49% במספר העצורים עם כתבי אישום. קרוב למחצית מהעצורים חשודים בהסתננות לשטח שלא היה להם היתר כניסה אליו, כרבע מהם חשודים במגע עם סוכן זר, ורבע נוסף חשודים בהסתננות עם כלי נשק.

למעלה משני מיליון פלשתינים נכנסים לשטח ישראל מדי שנה בהיתר, ואילו את מספר המסתננים ללא אישור, כך מתברר, אין בכלל דרך לאמוד. בנוסף, לא קיים שום מעקב אחר מי שנכנס לעבודה בארץ - אם הוא יוצא ממקום עבודתו ואם הוא בכלל חוזר לביתו. מסמך של משרד הביטחון שהגיע לידינו קובע באופן חד־משמעי כי אין כל נוהל הנוגע לאופן הפיקוח על וידוא הגעתו של כל מקבל היתר כניסה בחזרה למקום מגוריו.

בעקבות הממצאים המדאיגים, 'אם תרצו' שלחו מכתב לשר הביטחון בני גנץ, יחד עם מירב והרצל חג'אג', הוריה של סגן שיר חג'אג' ז"ל שנרצחה בפיגוע בארמון הנציב. במכתב המשותף ביקשו להקים מערך מיוחד שיפקח על הנכנסים לארץ ועל פועלם בשטח ישראל הן בשעות העבודה והן אחריהן.

"בתחילת שנת 2020, במענה לבקשת חופש מידע שנשלחה על ידי האגף המשפטי של תנועת ‘אם תרצו’, השיבו מהמתפ"ש כי אין כל נוהל הנוגע לאופן הפיקוח על וידוא הגעת כל מקבל היתר חזרה למקום מגוריו", נכתב. "המענה הדאיג אותנו, ויחד עם כמות ההיתרים שנחשפו בבקשת המידע - מיליוני היתרים בשנים האחרונות - הבאנו את תשובת המתפ"ש לידיעת הציבור, ומשם לידי משרד הביטחון.

"לצערנו, בימים האחרונים דווח על ידי השב"כ כי המחבל חליל עבד אלחאלק מחמד דויכאת, בן 46, תושב הכפר רוג'יב הסמוך לשכם, שרצח ב־26 באוגוסט את הרב שי אוחיון ז"ל בפתח תקווה, החזיק בהיתר עבודה בישראל שלפיו הוא רשאי לעבוד בישראל ולחזור מדי יום לאזור מגוריו בשטחי יו"ש. המפגע הפר את תנאי ההיתר כששהה בישראל ברציפות מספר ימים עד למועד הפיגוע. מציאות שבה אין מי שעוקב אחר חזרתם של תושבי הרשות הפלשתינית הנכנסים לארץ לאחר קבלת היתר רשמי של מדינת ישראל, מעוררת פלצות. אנו דורשים ממך להודיע מיידית על הקמת יחידה שתפעל לאכוף את הנכנסים לישראל על ידי היתרי כניסה לשוב לשטחי הרשות הפלשתינית", כך לשון המכתב.

את הפנייה לשר הבטחון יזם ראש אגף מדיניות ב’אם תרצו’, אלון שוורצר. בשיחה עם ‘בשבע’ אמר שוורצר כי "אגף המחקר של 'אם תרצו' מתריע זה זמן רב על הבעייתיות הרבה בטיפול של צה"ל ושאר מערכות הביטחון של ישראל בכל הנוגע למעורבות של פלשתינים בעלי היתרי כניסה לישראל בטרור ובפעילות איבה. הפיגוע שבו נרצח הרב אוחיון הוא לצערנו חוליה נוספת בשרשרת של אירועי טרור שבהם מעורבים פלשתינים בעלי היתרי כניסה לישראל שהפרו את תנאי ההיתר”.

שוורצר מסביר כי המחדל במתן אישורי הכניסה לפלשתינים לשטח ישראל מתחלק לשלושה חלקים. "החלק הראשון הוא מספר ההיתרים. במהלך השנה האחרונה חשף אגף המחקר כי מ־2014 ועד אמצע 2019 ניתנו 2,645,696 היתרי כניסה לישראל לתושבי הרשות הפלשתינית מיהודה ושומרון, ועוד 335,807 היתרי כניסה לתושבי רצועת עזה”.

החלק השני נוגע לנתונים שפרסמנו בתחילת הדברים, שלפיהם אחוז העוסקים בטרור מקרב מקבלי האישורים גדל בשנים האחרונות בקצב מדאיג וקבוע. "החלק השלישי, שהוא אולי המחדל הגדול ביותר, נוגע לכך שאין כרגע גורם במערכת הביטחון אשר מתוקף תפקידו לאכוף, לפקח ולדאוג שבעלי היתרי הכניסה לישראל אינם לוקחים חלק פעיל בפעילויות טרור נגד ישראל”, ממשיך שוורצר. "אומנם ככל הנראה השב"כ, במקרה שהוא מצליח, אכן מונע מאותם פלשתינים לבצע פעילות טרור, אולם על פניו נראה שהן צה"ל והן משטרת ישראל, אשר אמונים לשמור על ביטחון אזרחי ישראל ויש להם אינטראקציות ישירות עם בעלי היתרי הכניסה, אינם עושים מספיק. ולכן התשובה של צה"ל שאין כל נוהל הנוגע לאופן הפיקוח על וידוא הגעת כל מקבל היתר חזרה למקום מגוריו, היא מחדל רציני. יחד עם המענה ממשטרת ישראל כי אין אפשרות לדעת מי מהפלשתינים המעורבים בפלילים מחזיק בהיתר כניסה, מדובר בסכנה, הלכה למעשה, לאזרחי מדינת ישראל”.

הפתרון - יחידת אכיפה

שוורצר מציע גם את הפתרון. "אנו חושבים שהדרך לטפל במחדלים הללו היא הקמה של יחידה שתעסוק באכיפה, בפיקוח ובבקרה על בעלי היתרי הכניסה לישראל. ראשית, היחידה תוודא שבעלי היתרי הכניסה לישראל אכן פועלים על פי ההיתרים, ובמידת הצורך חוזרים למקום מגוריהם מדי יום. בנוסף היחידה תאכוף ותוודא שבעלי היתרי הכניסה אכן עושים שימוש בהיתרים על פי האישורים שניתנו להם. על מערכת הביטחון להבין שכמו שהיא יודעת להשקיע כספים בפיתוח של מטוסים, מערכת כיפת ברזל ומערכות נוספות שמטרתן להגן על אזרחי מדינת ישראל, כך עליה להשקיע משאבים בהקמת יחידות שתפקידן למנוע מפלשתינים בעלי היתרי כניסה לעסוק בטרור רצחני ולרצוח את אזרחי המדינה. חובתו של שר הביטחון לבצע באופן מיידי שינוי חשיבה בכל הקשור לטיפול בנושא הזה".

חבר הכנסת לשעבר דוד צור, ששירת במשטרה בתפקידים בכירים, בהם מפקד הימ"מ ומפקד מג"ב, מספר בשיחה עם 'בשבע' כי כאשר המצב הביטחוני נהיה מתוח - אזרחים ערבים או תושבים ערבים בתוך שטח ישראל הופכים לחלק מבעיית הטרור. לדבריו, "כשאנשים חיים כאן, הם מחוברים למה שקורה ברמאללה, בעזה ובאל־אקצא. כשיש התחממות באזורים האלה היא משפיעה גם על אזרחי ישראל הערבים בגליל, על התושבים במזרח ירושלים ועל מי שחי בפזורה הבדואית בנגב. בייחוד כשבאזורים אלה ישנם קשרים משפחתיים עם אנשים מעזה או מיהודה ושומרון. הנתונים על עלייה מתמדת במספר העצורים בחשד לקשר לטרור בקרב ערביי ישראל או ערבים החיים בישראל, יכולה להתכתב עם התגברות המתח הביטחוני בכלל.

"כשאנחנו באים לאכוף עבירה בטיחותית באזורים הערביים, יש לנו לרוב מודיעין מוקדם על אופי החשד, אם מדובר באירוע על רקע פלילי או שזו פעולת איבה. התיאום פועל כך שהמידע הראשוני מגיע לשב"כ, ומשם מורידים משימות לצבא כשזה מחוץ לקו הירוק, ולמשטרה כשמדובר בשטח ישראל הריבוני. במהלך החקירה, שהיא בדרך כלל מהלך משותף של שב"כ ואגף המיעוטים במשטרת ישראל, מתגלה מה באמת אופיו של האירוע, ועל בסיס הידע הזה מוגש כתב אישום בהתאם לעבירה".