כשנכחתי בטקס הזיכרון לנספים במתקפת הטרור, יחד עם סגן נשיא ארה״ב מייק פנס ומי שהיה ראש עיריית ניו יורק ביום האסון - רודי ג'וליאני, חזרתי ליום הארור ששינה את אמריקה ואת העולם כולו.
הייתי אז בביקור בניו יורק בדרכי להרצות בפני חניכי בית״ר והתארחתי קרוב למגדלי התאומים. בבוקר, כשהמטוסים התרסקו לתוך המגדלים, התקשרה אלי שלומית כדי לוודא שאני בסדר.
יצאתי מיד לרחוב וראיתי לתדהמתי המוני אנשים רצים בפחד לעברי כדי להימלט מהאזור, מביטים באימה לשמיים וחוששים ממה שעלול עוד לבוא.
היה זה מראה מצמרר שלא אשכח לעולם. העיר הפכה לשוממת ועצובה. משפחות שלמות נהרסו. הלב של אמריקה איבד לרגע דופק אבל האומה החזקה והנחושה הזו התגברה וחזרה לעצמה.
בקרוב, כשאתמנה לשגריר ישראל בארה״ב, תמיד אזכור את היום הנורא הזה ושאנו ובני בריתנו האמריקאים חולקים ערכים משותפים במובן העמוק ביותר וברית דמים שתמיד מחייבת אותנו למלחמה נחושה במחבלים ובשולחיהם. יהי זכר הנופלים ברוך.