מאיר אינדור
מאיר אינדורצילום מסך

הבדיחה העדכנית בבני ברק מספרת על החסיד העולה בימי סגר עם ילדו במכוניתו לתפילות אצל הרבי בירושלים. בדרכו הוא נתקל במחסום עם שוטר.

- לאן?
- להפגנה בבלפור.
- אתה נגד ביבי? אתה לא נראה כך..
- אני להפגנה שם.. אבל למען הטיסות לאומן. התחברנו ביחד.
הילד: אבא תגיד לו שיפתח את המחסום... נאחר לרבי...
השוטר: מה אמר הילד?
- כלום.. כלום. שנעצור ונקנה לו זמבורה וצפצפה להפגנה.
השוטר: טוב סע... אבל תזהר שלא נתפוש אותך בירושלים מתפלל.

הבדיחה העצובה היא, שזו לא בדיחה. להתפלל ברוב עם אסור אבל להפגין פוליטיקה מותר בכל מספר.
*****
בעוד משרד הבריאות מממן קמפיינים מושקעים הקוראים לצבור למשמעת לאומית, ודורשים הקפדה בהתכנסויות רק עד 20 איש בשטח פתוח, יוצאת כל העת בשורה הפוכה ממשרד המשפטים: מותר להפגין בהמון רב בלא הגבלה ובצפיפות, ומותר גם להתעמת עם שוטרים תוך מגע גופני, (אם זו התנגדות פסיבית).

אין להתפלא אפוא אם נוצר אי אמון בהוראות היוצאות מקבינט הקורונה. אי האמון חוצה מגזרים. כל עוד תפילתם של 21 איש בשטח פתוח אסורה, אבל התכנסות של אלפים נגד נתניהו וממשלתו מותרת, ימשיך אי האמון לטפס מעלה – כמו מספר הנדבקים – כי זו תגובה הגיונית לחוסר היגיון, לאמירה כפולה ולאכיפה סלקטיבית.

והמשטרה? היא חדלת אונים. בתוך עמה היא יושבת, גם היא מבינה את חוסר התוחלת באכיפה סלקטיבית, והמוטיבציה שלה יורדת. וכי מדוע יבוא שוטר – אשר במוצ"ש חזה באלפי מפגינים בבלפור – לאכוף למחרת את החוק להתכנסות של 20 איש במגזרים האחרים?

ההחרגה של ההפגנות נולדה בַּציר העובר בין היועמ"ש והמִשנָה ד. זילבר, הכוהנת הגדולה של ערכים אסורים ומותרים מטעם 'ישראל הראשונה', ובחסות שר המשפטים ניסנקורן איש ההסתדרות. להזכירכם, זילבר היא זו שגזרה לאחרונה, בשם חופש הדעה, על איסור רחצה נפרדת לדתיים בחוף ציבורי נידח בים המלח!

בג"ץ אישר את הפקרות ההפגנה בנימוק ש"גם כשנגיף הקורונה מתהלך ברחובותינו המוזות אינן שותקות, והביקורת צריכה להישמע". הגבלת מספר המוחים לא עלתה על דעתם – ייקוב הדין את בריאות האנשים – כי 'ראוי לקחת סיכונים למען ההפגנות', היו שהתבטאו כך במפורש.

******
אם רוצה הממשלה להשיב את אמון הציבור כולו, עליה להתכנס מיידית ולקבוע מדדים אחידים להתכנסויות בעת חירום זו – בלי סטנדרטים כפולים:
דין הפגנה כדין תפילה.
זהו צעד הכרחי להשבת האמון.