ח"כ עוזי דיין: "ההסכם יוצר מאזן חדש במזה"ת"

ח"כ עוזי דיין על משמעותו האסטרטגית של ההסכם עם האמירויות, על עסקת המטוסים ועל הריבונות שנדחית: 'לא היה אפשר גם וגם'.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ה באלול תש"פ

ח"כ עוזי דיין: "ההסכם יוצר מאזן חדש במזה"ת"-ערוץ 7
לקראת הטקס בבית הלבן. נתניהו ורעייתו נוחתים בוושינגטון
צילום: אבי אוחיון. לע"מ

חבר הכנסת עוזי דיין (הליכוד) רואה בהסכם עם איחוד האמירויות תפנית מדינית דרמטית בראיית המזרח התיכון כולו. בראיון לערוץ 7 הוא פורס את עמדותיו ומתייחס גם לעסקת מטוסי ה-F-35 וגם לדחיית הריבונות.

לדבריו מדובר במשמעות של "אסטרטגיית על", כהגדרתו. "במזרח התיכון היה קו מפריד בין יהודים ומוסלמים, אלה היו שני צידי המתרס. ההסכמים האחרונים משנים משהו דרמטי. עד עכשיו היו הסכמים עם מצרים וירדן והסכמים צולעים עם הפלשתינים וחוסר הסכם עם הסורים. כעת הקו המפריד כתוצאה מההכרות הללו הוא סוג של ברית, שהייתה מתחת לשולחן ועכשיו היא בגלוי. נוצר מצב חדש במזרח התיכון. מצד אחד אנחנו עם המדינות הללו ועם סעודיה שעדיין לא הצטרפה, וניתן לקרוא לנו 'הטובים' כי אנחנו מתנגדים לצד השני של המתרס שבו איראן ששואפת להתגרען, שמייצאת טרור ומהפכה, והמדינות שנגררות או תומכות בה. ברית הטובים במזרח התיכון מול הרעים היא בעלת משמעויות גם של ביטחון לאומי"


בהקשר זה מזכיר דיין את עסקת מטוסי ה-F-35 ומציין כי "אם המטוסים הללו יהיו באמירויות הם יאיימו על טהרן. הם לא מגיעים לחצי המרחק לירושלים מבחינת טנקי הדלק הפנימיים. מבחינת ביטחון לאומי אנחנו, מצרים, ירדן, ארה"ב, מדינות המפרץ וסעודיה יחד ויש לזה משמעויות כלכליות. אנחנו באים להסכם הזה עם כיסים מלאים בנושאי חדשנות, מידבור, חדשנות במים ועוד,, אומר דיין ומספר כי הציע לאמירויות דרך משרד הבריאות לקדם את מחקרו של פרופ' אוהד דביר שהצליח להוריד תמותת תינוקות של הבדואים בשלושים אחוז. לדברי דיין מדובר במחלות תורשתיות הזהות לבדואים בישראל לאלה שבמדינות המפרץ.

"יש כאן פוטנציאל עצום. זה לא אומר שתמו כל הבעיות, לא אומר שלא צריך לטפל בקורונה או שלא צריך לדאוג להחלת ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן".

בדבריו לא מבטל דיין את החשש שמא המטוסים האמריקאים שניתנים כיום למדינה ידידותית ישמשו בעוד 30 שנה ויותר מדיינה עוינת, שכן לא מדובר במדינות דמוקרטיות והמשטר בהן יכול להתחלף, מה שעשוי להוות סיכון משמעותי לישראל. "זה נכון, אבל לא בכל דבר אנחנו יכולים להשפיע עד הסוף. בנוסף, זה צריך לעבור אישור של הקונגרס. כמו כן השאלה היא איזה מטוס הם יקבלו. אנחנו מתעקשים במטוסים שאנחנו קונים שמערכות שונות יהיו בידינו. אנחנו לא מרוצים ומתנגדים לזה, אבל יש לנו עוד יכולת להשפיע. בסופו של דבר השאלה היא איזה מטוס עם איזה איפיונים הם יקבלו".

עוד מזכיר חבר הכנסת דיין כי ביקורת דומה נאמרה ובצדק בשעתו כשסעודיה קיבלה F-15 "ועד היום אני לא זוכר שעלתה צעקה באותו סדר גודל. גם היום אנחנו יותר חזקים. אני לא אומר שהטענה משוללת בסיס וכאן עדיף שלא יקבלו, אבל בשלב הזה מי שהכי מפחד מזה הוא מי שעל כל הסכם נזעק, כלומר איראן, והם יודעים למה".

ומה באשר לריבונות שנגנזה. האם לא ניתן היה לקדם אצת ההסכם יחד עם קידום הריבונות? "מסתבר שאי אפשר היה לעשות את זה ביחד. זה היה גורם לריב גלוי עם האמריקאים. על דברים מסוימים הייתי מוכן לריב עם האמריקאים, אבל זה לא רצוי. זה היה גורם נזק להסדרים הללו".

"בן גוריון אמר על תכנית החלוקה שהתנגדו לה רבים, שעשינו את המקסימום ונתנו לנו את המינימום אבל זה שקיבלנו את המינימום לא אומר שוויתרנו על המקסימום. צריך לחכות לבחירות בארה"ב, להתגבר על הקורונה, ללכד שורות בבית מבחינה חברתית, ואז המצב יהיה בשל לעשות זאת גם אם ארה"ב תתנגד כמו שהתנגדה להחלת הריבונות בגולן וכמו שהתנגדה להצהרת העצמאות".

שאלנו את חבר הכנסת דיין אם הדברים יהיו רלוונטיים גם אם ביידן ייבחר לנשיאה הבא של ארה"ב, והוא משיב בעדינות זהירה: "אם היחסים שלנו עם ארה"ב יהיו הרבה פחות טובים, לא בטוח שאז זה יהיה הזמן לעשות זאת. זה יהיה תלוי בנו. יש אכן קושי, אבל אני שואב עידוד מכך שאנחנו לא מוותרים על כלום. אף ישוב לא נפגע. יכול להיות שאנחנו לא בונים ולא מפתחים מספיק. הרי לא יתכן שבמדינה שלנו יהיו אלפים בודדים בבקעת הירדן, ללא מלון ללא מרכז מבקרים באחד המקומות המעניינים בעולם".

על הטענות להקפאת בניה בהוראת ראש הממשלה ובלחץ אמריקאי, אומר דיין: "אני לא מקנא בראש הממשלה. אני יודע מה הוא היה רוצה שיהיה, אבל לא כל הדברים מסתדרים כמו שהיינו רוצים. אומר יותר מכך, במצב הנוכחי כל מי שצעק זעקות מרות והתנגד לתכנית טראמפ ואחר כך ערער על ההסכמים לאפשרות של ריבונות עשה נזק. צריך להיות הרבה יותר פרגמטי. אנחנו זוכרים את תכנית החלוקה ורואים איפה אנחנו היום".

"נקודת התורפה המרכזית שלנו היא בחוסר לכידות לאומית. אם היינו יותר מלוכדים, אפילו אם רק בימין היינו יותר מלוכדים, לא היינו ממשלת שעטנז. אנחנו צריכים להתמקד באיך אנחנו עושים את הדברים, כולל מאבקים בעניין הזה. יש את שדולת ארץ ישראל בכנסת שמעלה ומקדמת דברים. יש ברכה '/שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה' ואנחנו צריכים שלא להסתפק בכך שתתחדש אלא לחדש, שנחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".