נתניהו והשגריר דרמר אתמול בוושינגטון
נתניהו והשגריר דרמר אתמול בוושינגטוןצילום: אבי אוחיון, לע"מ

ישראל חותמת הערב (שלישי) על הסכמי נורמליזציה ושלום עם שתי מדינות ערב בו זמנית: איחוד האמירויות ובחריין. מדובר בהישג דרמטי ומרשים שעוד יכתב בספר דברי הימים של העם היהודי היושב בציון. העם העומד מן העבר האחד וכל העולם כולו מן העבר השני.

שלום ניתן לעשות עם שני גורמים. עם אויב מובס או לפחות שנטש את החלום לחסל אותך, או עם גורם שהצלחת לשכנע שאינך אויב אלא שותף פוטנציאלי, שותף עסקי או שותף לקרב, בבחינת האויב של האויב שלי הוא חברי.

על המשבצת הזו ביסס נתניהו את השלום עם הציר הסוני המצטופף בחשש מול הברית האיראני, הברית השיעית, שבמזרח התיכון נתפסת כנתמכת על ידי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב ומדינות מערב אירופה.

לכן בליגה הערבית סרבו לאחרונה לגנות את מדינות ערב המתקרבות לישראל, בעוד הפלסטינים נהנים מקשב הרבה יותר גבוה כרגע בבריסל ובטהרן.

החשש מן האויב המשותף - איראן ובנות בריתה, מעודדות את המדינות הסוניות לפעול בכל כוחן למען הברית האנטי שיעית שבראשן עומדת המפלגה הרפובליקנית והעומד בראשה הנשיא דונלד טראמפ. לכן מהלכי מדינות אלה די בהולים גם מתוך מטרה לחזק את טראמפ לקראת הבחירות בנובמבר הקרוב על ידי כריתת ברית עם ישראל.

אך אם טראמפ יפסיד, תהא הברית עם ישראל חשובה שבעתיים, כי אז באמת יוותר הציר הסוני לבד מול איראן. מן הריאל פוליטיק הזה מרוויחה ישראל שלוש פעמים. היא מרחיבה את אופק הכלכלי באופן חסר תקדים, מחזקת את המצב הביטחוני לאין שיעור ויוצרת תפנית במעמדה התודעתי של ישראל במוחם של מליוני ערבים החיים סביבה אשר לפתע מגרדים בראש ואומרים "וואו. אפשר גם אחרת. לא חייבים תמיד לבחור בהתנגדות".

מתן פלג
מתן פלגצילום: אור אלכסנברג

אבל פטור בלא כלום אי אפשר וההסכמים הללו אינם שלום תמורת שלום אלא שלום תמורת שקט תעשייתי. וכפי שכבר אמר זאב ז'בוטינסקי שקט הוא רפש.

יש לזכור שהרשות הפלסטינית בונה בלי הכרה בשטחי C והלכה למעשה כובשת מישראל שטחים ביהודה ושומרון. יש לזכור שבגליל, בנגב ובהר הבית פועלת התנועה האסלמית ביתר שאת ומדינת ישראל לא מצליחה לעצור אותה.

קולותיהם של בני המיעוטים הקוראים להשתלבות מושתקים בבריונות ותופעת האלימות במגזר הערבי הם רק קצה הקרחון הגלוי לתופעה של אסלמיזציה אלימה וקיצונית המתרחשת מתחת לאפנו, כאן במדינת ישראל מבפנים. יש להם עשרות אלפי שותפים פוטנציאלים החיים בתל אביב ובנתניה וקוראים להם המסתננים הבלתי חוקיים. גם הם נגד מדינת היהודים. אם חס ושלום הם יחברו ביחד נגד ישראל שום ירדני, מצרי, בחרייני או אמיראתי לא יבוא לעזרנו.

אז שלום כן, אבל שכרות לא. אסור לנו לאבד את האחיזה במציאות ואל לנו למכור את נכסיה הקיומיים של מדינת ישראל בשביל שלום שביום הדין לא יבטיח את הישרדותנו בציון.

מתן פלג, יו"ר תנועת אם תרצו