איך התייחסו היהודים לחוקי נירנברג

עיון בעיתוני התקופה מגלה יחס רגוע ובמידה מסוימת אף שבע רצון מחוקי הגזע שנחקקו בנירנברג היום לפני 85 שנים. מה חשבו אז היהודים?

שמעון כהן , כ"ו באלול תש"פ

ארכיון
ארכיון
צילום: רויטרס

במלאת 85 שנים לחוקי נירנברג שוחחנו עם חוקר התקופה, הרב ד"ר חנן יצחקי, ראש תוכנית הזיכרון וההנצחה במכללת אפרתה, על האופן המפתיע בו התייחסו מנהיגי היהודים באותם ימים לחוקי הגזע.

מדברי הרב ד"ר יצחקי עולה כי החוקים שהפכו לסמל גזעני אמנם התקבלו אצל חלק מהיהודים בזעזוע ובחשש כבד, אך היו שהתייחסו אליהם כאל משהו שאינו נורא כל כך. עיון בעיתוני התקופה מלמד על אמרים מרכזיים בעיתונות האורתודוקסית שמצאו אפילו אלמנט חיובי באיסור הגרמני על קיום יחסי אישות בין יהודים לגרמנים, שכן סעיף זה יוכל לבלום התבוללות.

על החוקים שכללו גם איסור ליהודים להניף את הדגל הגרמני אלא רק דגל בעל צבעים יהודיים נכתבו דברי ביקורת רבים בעיתונות היהודית, אך גם בעיתונות הפולנית והאנגלית הכללית, שם ראו בחוקים בהמיות, שנאת גזע עיוורת, חרפת המאה העשרים ועוד. "בג'ואיש כרוניקל, העיתון היהודי המפורסם ביותר, נכתב שהנאצים מחזירים אותנו לימי הביניים ולגטו".

עם זאת, כאמור לא כולם נזעקו לנוכח החוקים שנחקקו בנירנברג. "התפלאתי לגלות ולראות שהיו יהודים שהתייחסו לחוקים כלא כל כך נוראים. ישנה המנהיגות החרדית אורתודוקסית בעיתון 'דה יזרעאליט' שלמחרת החוקים פרסמו אותם והוסיפו מאמר דעה תחת הכותרת 'בריאות התורשה'. האיסור ליחסי אישות בין יהודים לגרמנים זוכים לעידוד. הם כותבים שכך צריכה להיות בריאות התורשה וכל גזע צריך לחיות עם עצמו. למאמר הזה שנכתב על ידי רופא יהודי מברלין בשם יעקב הלוי היו מאמרי המשך".

בנוסף היו בעיתונות החרדית מאמרים המבקרים את הגדרת הדגל הציוני, דגל כחול לבן, כדגלו של העם היהודי שרק בו מותר ליהודים לנופף. המאמרים קבעו ש'הדגל שהיטלר אמר שמותר להניף הוא לא הדגל שלנו'.

עוד מתאר הרב ד"ר יצחקי את העיתון 'אידשע טאגבלאט', אביו של 'המודיע' ובו דיווח יום אחרי פרסום החוקים והדיווח עליהם מופיע רק בעמוד השני כשהעמוד הראשון עוסק בבחירות לפרלמנט הפולני וגם בכתבה המתייחסת לחוקי נירנברג מוזכרים עניינים אחרים כמו דרישותיו של היטלר מליטא, התקפת היטלר את היהודים הבולשביקים, החלפת הדגל של גרמניה לדגל המפלגה הנאצית, ורק לאחר מכן נכתב שיש איסור להתחתן עם יהודים. "היטלר הכשיר את הדגל הציוני", כך נחתמות כותרות המשנה של הכתבה.

הרב יצחקי מציין כי ראיית החוקים הללו בימים שטרם השואה כאירוע שאינו נוראי כל כך מגיעה ככל הנראה בעקבות ההיסטוריה של חוקי חרם ואיסורי שחיטה כך שהדברים התקבלו כמשהו לא נורא ואפילו כבלם בפני התבוללות.

גם בצד הציוני של יהודי אותה תקופה אל מיהרו לזעום. הדיווח הישראלי-ציוני של אותם ימים דיווח על גינוי בעיתונים הבריטיים לחוקים הללו, אך אין כל איזכור לגינוי יהודי. כך גם בעיתון 'הארץ'. בעיתון 'דואר היום' נכתב ש'לאחר הישיבה המיוחדת נועד היטלר עם המנהיגים הנאצים ודרש מהם לאפשר ליהודים לחיות חיים לאומיים מיוחדים באין מפריע הואיל ויש להתייחס אליהם כאל שאר המיעוטים הלאומיים'. המשמעות היא שהיהודים הציונים ראו בכך אפילו מהלך חיובי.

בעיתון 'הארץ' נכתב שהחוקים האנטי-יהודיים עוררו אצל הגרמנים רגש חיבה ליהודים ורבים שולחים מכתבי תמיכה בלי חתימות ומתנות קטנות.

ומסתבר שגם אצל הרוויזיוניסטים הגישה לחוקים הגזעניים שהיוו את הבסיס האידאולוגי לשואה לא הייתה נסערת כל כך. "בעיתון 'הירדן' של התנועה הרוויזיוניסטית נכתב שיש כעת שני סוגי יהודים בגרמניה. היהודים יוכלו לפתח את חייהם הלאומיים, כך הכריז היטלר, ומדובר בהחלטה שאין דוגמתה בכל מדינה בעולם.

הדברים נשמעים תמוהים כשהם מצוטטים מהתנועה הרוויזיוניסטית שממנהיגה, זאב ז'בוטינסקי, התריע בפני יהודי אירופה משואה מתקרבת. הרב ד"ר יצחקי מזכיר שדבריו אלה של ז'בוטינסקי נאמרו רק בשנת 38', מאוחר יותר מפרסום החוקים.

"באותה עת בדיוק הייתה ועידת הרויזיוניסטים בוינה. ז'בוטינסקי נאם את נאום הסיום אחרי שפורסמו החוקים ולא הזכיר במילה אחת את החוקים הללו", מספר הרב יצחקי ומוסיף תזכורת ממאמר דעה של ש. שוורץ, שהיה אז עורך עיתונים כמו הג'רוזלם פוסט. "הוא מדבר על איסור היהודים להיכנס לבתי ספר גרמנים וכותב ש"ביאליק ז"ל השווה את משטר היטלר למשטר סטאלין ואמר בפירוש שטוב לנו הראשון, כלומר היטלר, מהאחרון, כי משטר היטלר על כורחנו עושה אותנו יהודים לאומיים וציוניים ומשטר סטאלין מביא את היהדות הרוסית לטמיעה גמורה. גם גזירת בתי הספר תצמיח פרי טוב ותסייע לנו להציל את הנוער היהודי האומלל בגרמניה ולהנחילו חינוך יהודי ואולי גם יהודי לאומי. נוציא מתוק מעז".

לדברים אלו התווספו תפיסות כדוגמת זו של דוד בן גוריון, על ההזדמנות לעודד עליה עשירה שלא תניב רק הצלה ליהודים אלא תחזק כלכלית את הישוב בארץ ישראל. על כל אלה מזכיר ומדגיש הרב ד"ר יצחקי כי התבטאויות אלה מגיעות עוד לפני כל מה שאנו יודעים על מלחמת העולם והשואה, ולאחר תקופה ארוכה של רדיפות, פוגרומים ועוד, כך שנוח היה לחשוב שמדובר במשהו נוסף כדוגמת אלה שכבר היו בעבר. איש לא חשב שבפניהם עומדת תקופה בסדר גודל שכזה. הייתה גם תחושה שמול היטלר יעמדו המעצמות על מנת לאזן ולבלום את מגמותיו, אך בינתיים ניתן לנצל את הטוב ממה שקורה לנגד עיניהם.