החיסון הישראלי לקורונה מתקרב?

ראש קבוצת המחקר של מכון מיגל מספר על התקדמות המירוץ בדרך לחיסון נגד קורונה, על לוחות זמנים ועל ייחודו של הפיתוח הישראלי.

שמעון כהן , כ"ו באלול תש"פ

חיסון לקורונה. אילוסטרציה
חיסון לקורונה. אילוסטרציה
צילום: istock

קבוצת מחקר במכון מיגל נמצאת בימים אלה בעיצומו של המירוץ אל החיסון נגד קורונה. שוחחנו עם איתי בלוך, ראש קבוצת המחקר המספר על הפיתוח הישראלי שהחל בכלל בחיסון נגד שפעת עופות ממשפחת הקורונה.

ייחודו של החיסון אותו מפתחת קבוצת המחקר הוא בהיותו מוחדר דרך הפה ולא בהזרקה, ובלוך מסביר את יתרונו של חיסון כזה בכך שהוא עובר דרך מערכת הנשימה והעיכול, המקומות בהם מצוי וירוס הקורונה. יתרונותיו של חיסון כזה הוכחה כבר בעבר.

"כשהתחילו הדיווחים על הוירוס החדש ממשפחת הקורונה, הבנו שאותו פיתוח יוכל לעבור הסבה כדי להתאים לחיסון בני אדם ושם התחלנו", אומר בלוך המספר כי העתקת המהלך מעופות לבני אדם היא מהלך פשוט למדי. "כבר ביצענו את שלב ההתאמה ואנחנו בשלבי פיתוח החיסון עצמו. זה מסלול סדור שאנחנו מקווים שיניב תוצאות טובות", הוא אומר אך מדגיש כי הבדיקות של החיסון עוד יימשכו לאורך תקופה על מנת להבטיח את יעילותו ולוודא שאין בו פגיעה עתידית.

"מדובר בוירוס חדש וחיסון חדש. הרבה מהטכנולוגיות שמציעים הן חדשות לגמרי ולא ברורה היעילות שלהן ולא ברור איך יפעלו בזמן אמת. לכן עושים הרבה בדיקות כדי לוודא אפקטיביות ורלוונטיות", הוא אומר ומציין כי אינו יודע באילו שלבים נמצאים מחקרי החיסונים של החברות האחרות, "אבל יכול לומר שבניגוד לתרופה, חיסון ניתן לבדוק את האפקטיביות שלו רק אחרי הרבה זמן. תרופה נותנים ורואים איך היא משפיעה בסמן אמת. לא נותנים חיסון לאנשים ומדביקים אותם. זה לא אתי. לכן לא נדע בשלב הראשון איזה מהחיסונים יהיו אפקטיביים ואיזה לא".

עוד מציין בלוך כי לוירוס זה "יש יכולת להפעיל בצורה חריפה את מערכת החיסון והחיסונים הללו יכולים לגרום למערכת החיסונית להגיב בצורה חריפה שתהיה מסוכנת לבני אדם, כפי שאנחנו מדווחים על אירועים לא רצויים ממקומות שונים בעולם".

עוד מוסיף בלוך ומציין כי "יש לנו גישה שונה מאוד מרוב העולם. רוב העולם מתרכז במערכת החיצונית של הוירוס. יש שתי זרועות, זרוע הנוגדנים שמזריקים והם שאמורים לנטרל את הוירוס, ויש זרוע נוספת של חיסון במערכת התאית. החיסון שלנו מורכב מאלמנטים שמפעילים את שתי הזרועות האלה. זה אמור לתת את הכיסוי האפקטיבי ביותר שאפשר לחיסון".

על המועד בו ניתן יהיה לקבוע שהחיסון אכן אפקטיבי אומר בלוך כי "יש חברות שמפתחות חיסונים סטנדרטים שנבדקו כבר על וירוסים אחרים ויודעים מה הבטיחות שלהם בבני אדם. לא יודעים את היעילות מול קורונה אבל יודעים מה היעילות שלהם על פי ניסיון העבר. במקרה הזה הרבה חברות מפתחות טכנולוגיות חדשות ולא יודעים מה האפקט ארוך הטווח שלהם. היות ואנחנו במצב של מגיפה עולמית והדבקה רחבה אז עושים דברים שלא נעשו בעבר. מה שהיה בעבר כבר לא מתאים וזה דורש התאמות. הרשויות הרגולטוריות פתוחות יותר לשמוע רעיונות חדשים יחד עם ניסויים ואמצעי בטיחות ומנגנוני אבטחה לוודא שהדבר לא מסוכן ברמה קיצונית, אבל יכולות להיות הפתעות".

בלוך נזהר מלהציב יעד של לוח זמנים שכן הדברים אינם תלויים רק בהתקדמות קצב העבודה בצוות המחקר שלו אלא גם בדרישות הרגולטוריות המבקשות להבטיח את איכות החיסון והשפעותיו. עם זאת הוא מציין כי "העולם מדבר על סדר גודל של סביב השנה, זה הצפי הכי מוקדם. אנחנו מדברים על ייצור המוני שזו בעיה קשה מאוד. הקמת מפעלים לתהליך כזה לוקחת הרבה זמן ויש סיכוי שהדבר יתעכב בגלל סיבות כאלה".

יצוין כי הטכנולוגיה של מיגל מבוססת על ניתוח חישובי מאוד מורכב הדורש ניתוח כמויות גדולות של דאטה. לפיכך, מיגל עושה לראשונה שימוש בטכנולוגיית ענן במסגרת מאמציה לפיתוח החיסון: החברה נעזרת בענן של אורקל (Oracle) כדי לנתח את כל מאגרי הנתונים הכוללים רצפים של הגנום הויראלי ושל חלבונים. זאת במטרה לזהות דפוסים קבועים ומשתנים בתהליך האבולוציה של וירוס הקורונה, ולאתר את נקודות התורפה של הנגיף, בהן אפשר לתקוף אותו. בשונה מהמחקר שנעשה על וירוסים עד היום, על הקורונה מגיעה כמות מידע אדירה בטווח קצר מכל העולם.