שירות התעסוקה: להגביל את תקופת החל"ת

דוח שירות התעסוקה: מספר הנרשמים כדורשי עבודה באוגוסט יותר מכפול ממספר החוזרים לעבודה.

ערוץ 7 , כ"ו באלול תש"פ

שירות התעסוקה
שירות התעסוקה
צילום: באדיבות שירות התעסוקה

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור הגיש לשר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ את דו"ח המגמות בשירות התעסוקה לקיץ 2020.

הדו"ח מראה כי מדינת ישראל נמצאת עדיין במשבר הקורונה הכלכלי, והמשך ההתנהלות ללא שינוי פעולה אינו מספק בשורות אופטימיות.

הנתונים מהקיץ אינם מספקים סיבות לאופטימיות. הכניסה לסגר בימים הקרובים תפגוש את שוק העבודה במצב רגיש ומורכב יותר מאשר בגל הראשון.

שירות התעסוקה שב ומתריע כי על מנת למתן את ההשפעה השלילית של הסגר ולאפשר למשק לחזור לפעילות כלכלית כמעט מלאה לאחריו, ישנם צעדי מדיניות הכרחיים שצריכים להתבצע, ובראשם הגבלת תקופת החל"ת, עידוד תעסוקה ושימור עובדים.

קיץ של עלייה באבטלה: החודשים מאי ויוני, שבהם הוסרו המגבלות על המשק, התאפיינו בירידה ברישום אחרי שיא המשבר, עם 44,143 בסה"כ במאי, ורק 33,571 נרשמים ביוני – החודש הטוב ביותר בחצי השנה האחרונה. אולם הציפייה להתאוששות מהירה התחלפה מהר לנוכח העלייה בתחלואה והחזרת חלק מהמגבלות על המשק; בחודש יולי, זינק מספר הנרשמים בשירות התעסוקה ב-94.2% לעומת יוני, ל-65,183 דורשי עבודה חדשים – חודש השיא (השלילי) של הגל השני עד כה.

במהלך אוגוסט נרשמו 52,082 דורשי עבודה - ירידה של 20.1% לעומת יולי. ייתכן כי המספרים הושפעו במידה מסוימת מתופעת "פיטורי הקיץ" הנצפית מדי שנה בייחוד ביולי (עלייה בפיטורים זמניים בתחומים מסוימים כמו חינוך), אולם הנתון הגבוה באוגוסט מחזק את המסקנה שהפער נובע בעיקר מהמשבר הכלכלי המתמשך.

האטה בחזרה לעבודה: מרבית החוזרים לעבודה, חזרו במהלך חודש מאי (282.2 אלף) ויוני (179.5 אלף). בחודשיים שלאחר מכן, חלה ירידה משמעותית – ביולי רק 42 אלף דיווחו חזרה לעבודה, ובאוגוסט 20.5 אלף. כפי ששירות התעסוקה הצביע בתחילת המשבר, עובדים שלא חוזרים מחל"ת בשלבים הראשונים, יתקשו לחזור בשלבים מאוחרים יותר, והחל"ת עלול לקבע אבטלה. עובדים נוספים עתידים לדווח על חזרה לעבודה במסגרת מענק עידוד תעסוקה.

שינוי המגמה ביולי ואוגוסט בא לידי ביטוי בכך שמספר הנרשמים כדורשי עבודה, היה גבוה ממספר החוזרים לעבודה, פי 1.55% ביולי ופי 2.5% באוגוסט.

החל"ת, שכמעט לא היה בשימוש לפני משבר הקורונה, ממשיך להוות כלי מרכזי לאבטלה: הגם שבאופן כללי חלה ירידה בשיעור היוצאים לחל"ת, בשניים מארבעת החודשים האחרונים (ולא ברציפות) הייתה זו סיבת הרישום המובילה – בחודש מאי שהושפע מהסגר הראשון (53.2% חל"ת - לעומת פיטורים 25.7%, התפטרות 8.1%, הבטחת הכנסה 6.1%), אך גם ביולי (38.3% חל"ת - לעומת פיטורים 37.3%, התפטרות 9.1%, הבטחת הכנסה 6.6%). בשני החודשים האחרים, הסיבה המובילה הייתה פיטורים ושיעוריה היו יציבים יותר - כך ביוני (42.4% פיטורים – לעומת 26.6% חל"ת, התפטרות 11%, הבטחת הכנסה 9.1%), ובאוגוסט (37.6% – לעומת 31% חל"ת, התפטרות 9.7%, הבטחת הכנסה 6.7%).

בכל החודשים מאי עד אוגוסט, רובם המוחלט של החוזרים לעבודה, היו כאלה שנרשמו עקב חל"ת – אולם יש לציין כי ככל שהחודשים התקדמו, חלה ירידה בשיעורם של אלה, אל מול עלייה עקבית בחזרה לעבודה של מפוטרים.

בסוף חודש אוגוסט היו רשומים בשירות התעסוקה בסך הכול 766.5 דורשי עבודה פעילים – ירידה של 4.3% לעומת 800.8 אלף שהיו רשומים בסוף החודש הקודם (המידע לאחר תהליך טיוב נתונים ובחינת תהליך החזרה לעבודה במסגרת מענק עידוד תעסוקה). שיעור דורשי העבודה שבחל"ת ירד בסוף אוגוסט ל-59.6% (לעומת 63.4% בסוף יולי). מנגד, נמשכה עלייה בשיעור המפוטרים מבין כלל דורשי העבודה, מ-21% בסוף יולי ל-23.1% בסוף אוגוסט.

הורדת התקופה המינימלית של האפשרות להישאר בחל"ת מ-30 ימים ל-14 ימים עלולה לעודד הוצאה של אנשים רבים יותר לחל"ת, וכפועל יוצא להגדיל את מספר העובדים שישתמשו במסלול זה, שעה שחלק גדול מאלו שהוצאו לחל"ת עד כה טרם חזרו לעבודה.

עלייה עקבית בשיעור הצעירים הנרשמים כדורשי עבודה: כך טיפסה ההרשמה בקבוצת הגיל 34-25 ממאי עד אוגוסט: 30.7%, 31.6%, 32%, ו-32.9%. הנתון האחרון עמד בפער של 1.2% בלבד מתחת שיעור הנרשמים באוגוסט בקבוצת הגיל 54-35 (34.1%), על אף שמדובר בטווח גילאים גדול בהרבה. גם קבוצת הגיל הצעירה ביותר, עד גיל 24, הגיעה לשיעורי השיא שלה בחודשיים האחרונים – 19.2% ו-20.4% ביולי ואוגוסט בהתאמה (לעומת 18.9% ו-16.7% במאי וביוני בהתאמה). בסך הכול, בני ובנות קבוצות הגיל של עד 34, היוו ביולי-אוגוסט לראשונה יותר ממחצית מכלל הנרשמים בשירות התעסוקה בחודשים אלה (באוגוסט: 53.3%). מנגד, בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55 ומעלה), ירידה עקבית בנרשמים: מ-15.2% במאי ל-12.5% באוגוסט.

השיעור הגדל של דורשי עבודה פעילים בקבוצות הגיל הצעירות עלול להעיד על תנודתיות בסטטוס האבטלה של דורשי עבודה צעירים, אך גם על הקושי המתגבר של הצעירים בשוק העבודה או על שימוש מוגבר בזכות לאבטלה שהוארכה עד יוני 2021.

בניגוד לתנודתיות בקרב הצעירים, מבוגרים רבים יתקשו לחזור לשוק העבודה ועלולים להתנתק גם הם משוק העבודה לתקופה ארוכה. הן הצעירים והן המבוגרים חייבים לקבל מענה מותאם שימנע את ניתוקם משוק העבודה, שעלול להוביל לצמצום שוק העבודה ולהחזיר את ישראל שנים רבות אחורה.

הפער המגדרי: שיעור הנשים שנרשמו היה גבוה משיעור הגברים לאורך כל מאי עד אוגוסט, כאשר הפער גדל בעקביות: מכמעט שוויון במאי (50.1% מול 49.9%), דרך יוני (51% / 49%), יולי (52.1% / 47.9%), ועד פער ניכר של 56.3% מול 43.7% באוגוסט, דומה לתחילת המשבר.

במקביל, נמצא שיעורן של הנשים בקרב החוזרים לעבודה בירידה בחודשים האחרונים. ככלל, ניכרת תנודתיות גבוהה (הן ברישום והן בחזרה לעבודה) בקרב הנשים, שחלק גדול ממנה נובע ממשלחי היד הנפוצים בקרב נשים, וכן מהיבטים כמו חלקיות משרה, העסקה ישירה ועקיפה ועוד. כך, אם בחודש מאי, שיעור הנשים מבין החוזרים לעבודה היה כמעט שני שליש (בין היתר עקב חזרת מערכת החינוך לפעילות), ביוני וביולי הפער הצטמצם, ובאוגוסט, לראשונה מאז אפריל 2020, שיעור הגברים שחזרו לעבודה היה גבוה משיעור הנשים.

מבין כלל הרשומים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה, שיעור הנשים עמד ביולי ובאוגוסט על 52.7%, לעומת 47.3% גברים. נתוני חודש ספטמבר יסייעו לעמוד על חומרת המצב והאם מדובר בתהליך מורכב של יציאת נשים משוק העבודה.

שיעור האוכלוסייה הערבית בקרב כלל דורשי העבודה הולך וגדל ככל שמתארך המשבר: טיפס מ-24% בסוף יולי ל-24.5% בסוף אוגוסט (יש להזכיר כי בסוף חודש אפריל, לאחר גל הרישום הגדול, עמד שיעור האוכלוסייה הערבית בקרב דורשי העבודה על 16.4% בלבד). זהו נתון מדאיג שכן יש לקחת בחשבון ששיעורו של הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית בגילאים הרלוונטיים הוא 19.5%, ושממילא שיעור הערבים המועסקים בישראל נמוך משמעותית משיעור היהודים.

גם שיעור האוכלוסייה החרדית מבין כלל דורשי העבודה טיפס, מ-9.5% בסוף יולי ל-9.9% בסוף אוגוסט. בהתאם, חלקה של שאר האוכלוסייה מבין הרשומים ירד בתקופה זו.

שני משלחי היד שעמדו בראש שיעורי הנרשמים כדורשי עבודה בחודשים האחרונים הם: עובדי מכירות ושירותים, ובעלי משלח יד אקדמי. בשניהם אף ניתן להצביע על מגמת עלייה. המשבר האחרון, חשף את שוק העבודה לאבטלה ייחודית, המושפעת מהענפים ו/או מתחומי העיסוק.

במקביל, ניתן לזהות מגמות גם בקרב אותם דורשי עבודה רשומים שדיווחו על חזרה לעבודה. לפי נתוני שירות התעסוקה, עובדי מכירות ושירותים, ואחריהם הנדסאים ובעלי משלח יד אקדמי, היו הקבוצות הגדולות של החוזרים לעבודה. במרבית משלחי היד, נצפו מגמות מעורבות. מעבר לצורך לתת מענה לענפים שלא יכולים לחזור לשגרה, אי-יכולת של קבוצות משנה להתאים עצמן לעולם העבודה המשתנה עלול לדחוק אותן לשולי שוק העבודה (אבטלה או עוני/תת-תעסוקה).

במקביל למספרים הגבוהים של דורשי עבודה, בחודשים האחרונים ירד מספר המשרד הפנויות: מ-90.2 אלף משרות פנויות בפברואר 2020 טרם המשבר, ל-29.4 אלף באפריל (שיא השפל), החל להשתקם ל-53.7 אלף ביוני, אך שוב ירד ועמד ביולי על 52.5 אלף משרות פנויות.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "מסיכום חודשי הקיץ שערכנו, ברור כי התאוששות שוק העבודה נחלשה, שיעור החוזרים לעבודה נמוך מדי, והמשבר הכלכלי-תעסוקתי עדיין בשיאו עוד טרם החלת הסגר השני. כפי שהתרענו מתחילת המשבר, גם אם לבעיה הבריאותית יימצא פתרון בעוד מספר חודשים, המשבר התעסוקתי עתיד ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, והשלכותיו יימשכו לאורך שנים. יש להפנות תשומת לב מיוחדת לקבוצות הנפגעות במיוחד, בהן נשים, צעירים ומיעוטים. כמו כן, יש לשים לב לדורשי עבודה שטרם חזרו לעבודה מאז חודש מרס ויתקשו עוד יותר לחזור אחרי סגר השני, עקב אי הוודאות מצד המעסיקים וכתוצאה מהשפעות ארוכות טווח של ניתוק משוק העבודה".

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "אנו נכנסים לגל השני במצב קשה הרבה יותר מבחינת תעסוקה ביחס למשבר הראשון. התוצאות יהיו קשות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. אנו חייבים לעבור לחל"ת גמיש על בסיס המודל הגרמני. אם נמשיך להסתמך רק על יציאה לחל"ת, אנו נקבע תרבות אבטלה שתישאר איתנו שנים ארוכות. מוכרחים לעבוד בשת"פ, ולכן בסגר הקרוב, צריך להרחיב את הסיוע לשימור עובדים. המאבק הכלכלי האישי, והזכות להתקיים בכבוד אינה עניין סקטוריאלי, דתי או עדתי. זוהי משימה של כולנו להיאבק על הזכות להתפרנס בכבוד''.