מנדלבליט יחקור את עצמו?

עו"ד רוטמן: נשיאת העליון דורשת חקירה להדלפות תיקי נתניהו, אך מי יחקור? היועמ"ש את עצמו? ביהמ"ש מנע ועדת חקירה שהשר אוחנה הקים.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ז באלול תש"פ

יחקור את עצמו?
יחקור את עצמו?
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

נשיאת בית המשפט העליון הורתה לפרקליטות המדינה לחקור את ההדלפות בתיקי נתניהו. עורך הדין שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, תוהה אם יש בכלל מישהו שיוכל לחקור את הסוגיה.

"זה הרצחת וגם ירשת של האקטיביזם השיפוטי", אומר עו"ד רוטמן ומזכיר כי בכהונתו כשר משפטים הקים השר אמיר אוחנה ועדה שהממשלה העניקה לה סמכויות של ועדת חקירה ממשלתית לבדוק את הבעיות במח"ש. השופט בדימוס הרן פיינשטיין הוצב לעמוד בראש הוועדה שאמורה הייתה לבדוק את המתרחש בפרקליטות, אך בג"ץ הוציא צו הקפאה או מניעה נגד פעילותה של הוועדה.

לטעמו של עו"ד רוטמן בכך בלמה מערכת המשפט את האפשרות היחידה לבחון ולחקור מקרים כעין ההדלפות המדוברות, וכעת מתבקש היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, לקיים בדיקה מקדמית לסוגיה בה הוא עצמו עשוי להיות חשוד או לפחות נחקר. רוטמן תוהה כיצד יבצע מנדלבליט את חקירת עצמו. "הוא ישאל את עצמו בכובעו כפרקליט המדינה, שגם זה תפקיד שהוא לקח לעצמו, את עצמו כיועץ משפטי לממשלה?".

בדבריו מסביר עו"ד רוטמן כי לפי שעה אמנם אין חשודים בפרשה שכן חקירה טרם נפתחה, אך מטבע הדברים כאשר מתבקשת חקירה של הדלפה נבדקים ונחקרים מי שנחשפו למידע המדובר ומי שהיו להם אינטרסים להדליף אותו. מנדלבליט, אומר עו"ד רוטמן, בהחלט נכלל תחת שתי הקטגוריות הללו, הוא גם נחשף למידע וככל הנראה גם יש לו אינטרס להדליף את המידע.

"בוודאי שבכירי הפרקליטות שהיו חשופים לחומר, ובכללם היועמ"ש, לו היה מוקם גוף אובייקטיבי, הם היו הראשונים שמוזמנים לתשאול לחקירה או לבדיקה", אומר רוטמן המבהיר כי במציאות שכזו הסמכות העליונה נתונה בידי הממשלה למנות שופט עצמאי בדימוס שיעמוד בראש ועדת בדיקה שתבחן ותחקור את הסוגיה. זו בדיוק הדרך בה נקט השר אוחנה ואתו הממשלה, אך בית המשפט מנע את המהלך.

לנוכח דבריו אלה שאלנו את עו"ד רוטמן אודות סמכות זו הנתונה בידי הממשלה, גם כאשר היא עצמה והעומד בראשה מעורבים בעניין והוא משיב בחיוב, ואף אינו מקבל את הטענה לפיה צעד ממשלתי כזה, כמו צעד של פיטורי היועמ"ש, אינו מתקבל בציבור כראוי. לדבריו "יש לממשלה סמכות גם לפטר את היועמ"ש". בדבריו אף מאיץ עורך הדין רוטמן בשר מהשרים להתחיל ולפעול בכיוון זה שכן להבנתו "היועץ לא מתפקד כיועץ משפטי לממשלה".

בהקשר זה הוא מזכיר את דבריה של נשיאת העליון לשעבר, השופטת נאור, ולפיהם "משפטו של נתניהו הוא גם משפטו של מנדלבליט", כפי שאמרה נשיאת העליון שלעבר נאור, קביעה שיתכן ומסבירה כמה ממהלכיו התמוהים של מנדלבליט. "הוא יצא למלחמה בממשלה במקום להיות היועץ המשפטי לממשלה. יכול להיות שצריך לתת לו אפשרות להיות אחראי לטיפול בתיק נתניהו, אם זה תיק הדגל של חייו, אבל הממשלה זקוקה גם ליועמ"ש שעובד בשבילה, כלומר בשבילנו. מגיע לממשלה יועץ שעובד עבורה ומסייע לתפקודה, ואם הממשלה חושבת שהוא לא עושה את זה, חובתה לפטר אותו ולהביא יועץ משפטי חדש".

באשר לנראות הציבורית של מהלך שכזה מזכיר עו"ד רוטמן כי מבחן הנראות הגדול ביותר הוא בקלפי, ואם הציבור יסבור שמהלכי הממשלה או העומד בראשה אינם ראויים הוא ידאג להעניש אותם בבחירות. העובדה שהציבור בחר בנתניהו מוכיחה שהיא מעדיפה אותו לניהול ענייניה של המדינה על פני מנדלבליט.

עוד מעיר עו"ד רוטמן ומציין כי מהטענה עולה תפיסה בעייתית מאוד, כאילו ברגע בו יש כתב אישום אי אפשר לפטר את היועמ"ש, יש בכך לכאורה הסבר לכך שב-25 השנים האחרונות כל ראש ממשלה בישראל מצא את עצמו תחת איום חרב החקירות, "המערכת המשפטית יודעת שמה שמקנה לה חסינות זה הגשת כתבי אישום נגד ראשי ממשלות ושרי משפטים, אז היא מגישה כתבי אישום ומאותו רגע אי אפשר לגעת בה, הם קנו כרטיס חסינות. לא כך עובדת מדינה דמוקרטית".