תשלומי החל"ת ודמי האבטלה הממושכים מביאים לירידה בביקוש לעבודה. מסעדה סגורה
תשלומי החל"ת ודמי האבטלה הממושכים מביאים לירידה בביקוש לעבודה. מסעדה סגורהצילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

זוכרים איך התחלנו את שנת תש"פ? שר האוצר היה משה כחלון, הצמיחה הייתה 3.3%, כלומר צמיחה יפה ובריאה, שאפילו הפתיעה ועלתה מעל לציפיות. האבטלה נעה בין 3.4% ל־3.7%, שזה מצב שמוגדר כ'משק בתעסוקה מלאה'. יעד הגירעון מהתקציב היה 2.9%. ביקורת רבה הועברה על הממשלה כש־2019 הסתיימה עם גירעון גבוה יותר, בשיעור של 3.7%. היום המספר הזה נראה כמו חלום. קורונה הייתה אז מותג של בירה.

כל כך הרבה השתנה מאז. כאילו סופת הוריקן קטלנית עברה אותנו ועשתה שמות בכל האינדיקטורים הכלכליים. את תש"פ אנחנו מסיימים עם צפי צמיחה שלילית של 14% לשנת 2020 - פער של למעלה מ־17% לרעה לעומת תחילת השנה. האבטלה ערב ראש השנה תשפ"א נעה בין 10% ל־21%, תלוי את מי שואלים - את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, את לשכת התעסוקה או את המוסד לביטוח לאומי. כל אחד סופר אחרת, הפערים בין אחד לשני גדולים מדי, כמו גם הפערים בין כולם לבין המצב המעולה שבו היינו רק לפני שנה.

בתחילת משבר הקורונה, כשכחלון היה עדיין שר האוצר אך נראה שכבר לא ממש תפקד, האוצר קימץ את ידיו, והכסף שהובטח על ידי הממשלה לא עבר לעסקים ולאזרחים, שכעסו ובצדק. מאז כניסתו של שר האוצר ישראל כ"ץ לתפקיד המענקים זורמים, גם אם לא באופן מושלם, והפערים מצטמצמים. הביקורת על הממשלה מוטחת מכל עבר. מהצד השמאלי של המפה הכלכלית טוענים שצריך לשפוך יותר כספים על המשק. מאיפה זה יבוא ומי ישלם את זה אחר כך? אל תחפשו תשובות טובות, כי אין. מהצד הכלכלי הימני מתנגדים בעיקר להתחייבות הממשלה לשלם דמי אבטלה וחל"ת עד יוני 2021. הטענה בבסיס ההתנגדות היא שדמי אבטלה וחל"ת עד יוני 2021 מהווים תמריץ לאי־חזרה לעבודה.

בעלי עסקים רבים, החל מעסקים קטנים ועד לתעשיינים גדולים, אמרו לי שהם מתקשים לגייס עובדים. מנכ"ל חברת השמה העיד בפניי שמספר מחפשי העבודה כיום אינו שונה משמעותית ממספר המחפשים כשהיינו במצב של משק בתעסוקה מלאה. מנכ"ל חברה שזימן 17 אנשים לריאיון עבודה, סיפר ש־15 מהם ביטלו או פשוט לא הגיעו לעבודה, לאחר ההחלטה על תשלום דמי חל"ת ואבטלה עד יוני 2021. אם כן, ברור שדמי האבטלה והחל"ת המובטחים לשנה קדימה אינם מעודדים אנשים לחפש עבודה עכשיו, או לחזור לעבודתם. יש גם לא מעט שעובדים 'שחור', כלומר לא חזרו לעבודה באופן רשמי כדי להמשיך לקבל את דמי החל"ת, אבל עובדים עבור המעסיק באופן חלקי, עד שיצטרך אותם בחזרה באופן מלא. את הכסף מהמעסיק הם מקבלים ללא דיווח, או שיקבלו אותו במצטבר כשיחזרו לעבוד באופן רשמי. מצד שני, המדינה מתעקשת שדמי החל"ת והאבטלה מספקים לאזרחים ביטחון כלכלי־קיומי לשנה הקרובה, והדבר מאפשר להם להוציא כספים לצריכה פרטית ומסייע להניע את גלגלי הכלכלה גם בימים קשים אלו.

אפשר גם לומר שאפו

את התוצאות הכלכליות הגרועות השנה אי אפשר להשוות לתחילת השנה כפי שעשינו בתחילת המאמר. עברה כאן סופת הוריקן קטלנית. למעשה היא עדיין כאן, וסופות נוספות מאיימות לעבור כאן. הדרך הטובה יותר למדוד את ביצועי הכלכלה והממשלה היא השוואה למדינות אחרות בעולם.

אז בואו נדבר רגע על מבחן התוצאה. הרבעון השני של שנת 2020 היה רבעון אסוני בכל קנה מידה. הצמיחה השלילית של ישראל ברבעון השני, במונחים שנתיים, הייתה 28.7%. כלומר, התוצר של מדינת ישראל ירד ב־28.7% במונחים שנתיים. אם מסתכלים על העולם, מספר המדינות שמצבן גרוע משלנו בהקשר הזה גדול משמעותית ממספר המדינות שמצבן טוב משלנו. רוב המדינות ניזוקו הרבה יותר. כך למשל, ארה"ב ירדה ברבעון השני ב־32.9% במונחים שנתיים, קנדה ירדה ב־40%, ספרד ב־55.8%, ואנגליה צנחה בשיעור מפחיד של 59.8%.

נעבור מהצמיחה הרבעונית לגירעון השנתי. זוכרים את יעד הגירעון בשנה שעברה? 2.9% בלבד. והייתה מהומה רבתי כשסיימנו לבסוף את השנה בגירעון של 3.7%. הגירעון התקציבי לשנת 2020 צפוי לעמוד על שיעור מפלצתי של 14%. אבל רגע, הגירעון של ארה"ב צפוי להסתכם ב־16%, של אנגליה ב־18%, ושל רוב מדינות הגוש האירו בהרבה יותר. גם החוב שלנו יחסית לתוצר (יחס חוב-תוצר) טוב יותר משל מדינות אלו.

אז מצבנו הכלכלי טוב יותר משל מדינות רבות וחזקות בעולם. זה נובע מהסגירה המהירה של המדינה בגל הראשון, וכנראה גם מתוכנית התמיכה של הממשלה (אי אפשר לנזוף כשלא טוב ולא להחמיא כשיש תוצאות טובות), מהמצב הכלכלי הטוב שבו היינו טרם המשבר, מהמגזר העסקי החזק של מדינת ישראל ועוד. אפשר ומותר, למרות המשבר, למרות הביקורת והבעיות הרבות, להגיד גם שאפו, ולתת לעצמנו טפיחה קטנה על השכם. אם אתם מתביישים, תעשו את זה בלי שאף אחד רואה. במקביל יש להמשיך לטפל בבעיות, בכשלים ובנזקקים הרבים.

אשר לנזקקים, הממשלה הקדימה את חלוקת המענקים לחג ושיפרה את תנאי המענקים לעסקים הקטנים. המדינה גם הגדילה את התמיכה לבעלי ההכנסות הנמוכות, בפעם השנייה בחודש האחרון, באמצעות הגדלת מענקי 'מס הכנסה שלילי'. אז המדינה עוזרת, אבל חשוב להדגיש שאת הכספים המחולקים על ידי המדינה נצטרך להחזיר כולנו, האזרחים. העזרה הזאת אינה ניתנת בחינם. היא תעלה לנו בהמשך, והרבה.

ובינתיים בואו נזכור שביהדות, מצוות הצדקה מוטלת על כולנו. על הציבור ועל היחידים. בתקופה הזאת רבים הנפגעים והנזקקים. המדינה אינה יכולה לאתר את כולם ואינה יכולה לעזור לכולם. אנחנו, כל אחד ואחד מאיתנו, יכולים לעזור ולסייע, כל אחד בתחומו, בקהילתו, בעירו. המדינה תעשה את שלה, ועלינו מוטל לעשות את החלק שלנו, ובימים אלו יותר מתמיד.