"אתם לא יודעים כמה זה מבאס. הרגיש לי שיש לי סיכויים ממש טובים. אם זה יהיה בשנה הבאה לא ברור אם יהיה שיר חדש, אם זו תהיה אני עוד פעם או נציג אחר. העובדה שזה בוטל אומר כמה המצב נורא".
התגובה הזאת של עדן אלנה, מי שיועדה לייצג את ישראל באירוויזיון שלא התקיים, ממחישה אולי את התחושה הכללית שחותמת את שנת תש"פ. לסיכום השנה, שמלבד יצרני מסכות וחומרי חיטוי איש לא יתגעגע אליה, מוטב יהיה להסתכל על מה לא היה בה, מאשר מה כן הספקנו.
המגפה העולמית הצליחה לבטל תכנונים ואירועי ענק, כאלה שעד היום רק מלחמות עולם איימו על קיומם, אבל זו לא רק הקורונה שהפכה את תש"פ לשנה של אכזבה. גם משברים פוליטיים, מחדלים משפטיים וחוסר אונים שלטוני הביאו לשנה שיותר הוחמצה מאשר נוצלה. מי יודע אם מציאות של גלים חוזרים ונשנים של התפרצות הקורונה לא תביא לכך שישראל תהיה המדינה האחרונה לארח את תחרות הזמר האירופית.
האירוע העולמי הגדול ביותר שלא יצא לפועל מחשש להתפרצות הוא כמובן האולימפיאדה. טוקיו הייתה כבר ערוכה בהתרגשות לאירוח משלחות ספורטאים ומאות אלפי אוהדים מכל רחבי העולם, ובהם 58 מתחרים ישראלים, אבל בסופו של דבר אירוע הספורט הגדול ביותר בעולם נדחה לפחות עד לשנה הבאה. לראשונה זה קרה ב־1916, בעקבות מלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן, ב־1940 וב־1944, בוטלו המשחקים בגלל מלחמת העולם השנייה, ובשנים אלו בוטלה גם אולימפיאדת החורף.
בוועד האולימפי העולמי ניסו תחילה לשדר עסקים כרגיל. ב־17 במרץ השנה ערך הוועד אסיפת וידאו מיוחדת ובסיומה הודיע: "הוועד האולימפי הבינלאומי נותר מחויב להתחלת האולימפיאדה בזמן, אין צורך בשלב זה לקבל החלטות דרסטיות. אנחנו קוראים לספורטאים להמשיך בהכנות לטוקיו 2020". אבל בסופו של דבר, כידוע, ראש הממשלה היפני הודיע על דחיית המשחקים, בתקווה שיוכלו להיערך בקיץ הבא.
מנוטרלים
בישראל האירועים האחרונים שהתנהלו כסדרם היו מסיבות פורים. מאז נעלם מחיינו ליל הסדר המשפחתי, לא התקיים מופע דגלנות ביום העצמאות ולא טקס החיילים המצטיינים בבית הנשיא, ורבי שמעון אירח בל”ג בעומר מעט מן המעט ממה שהוא רגיל לו. ממשלה אומנם כן הוקמה השנה, אחרי סאגה ארוכה ונוראית, אבל אפילו היא - בשל מגבלות הקורונה - לא התכנסה לתמונה המסורתית של כל חבריה יחד עם הנשיא.
כאמור, לא רק הקורונה הביאה לכך שאירועים מתבקשים לא קרו במהלך שנת תש"פ. המשטרה, שמתפקדת תחת פיקודו של ממלא מקום מפכ"ל קרוב לשנתיים, לא זכתה למינוי קבוע של מפקח כללי. וכמו אירועים שבוטלו בגלל משבר הקורונה - גם מינוי של מפכ"ל לא צפוי בשנת תשפ"א. ההסכם הקואליציוני קובע שהמינויים ייעשו בהסכמה ושלכל צד תהיה זכות וטו על מינוי, גם אם הוא מצוי בתחום סמכותו של שר מהמפלגה האחרת. הסכמות בין הליכוד לבין כחול לבן - גם זה לא דבר שהתרגלנו לראות בשנה החולפת.
מינוי נוסף שממתין להחלטה בזמן הקרוב הוא של פרקליט מדינה - תפקיד שטרם אויש מאז דצמבר אשתקד. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הכניס עצמו לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, וייתכן שנוח גם לראשי המערכת הפוליטית להשאיר כך את המצב. נתניהו מנוע מלהיות שותף במינוי, ובליכוד שוב יתקשו להגיע להסכמות עם השותפה כחול לבן בכל הקשור לעניינים משפטיים ורגישים כל כך.
אחת ממשימותיה הראשונות של הקואליציה החדשה הייתה העברת תקציב מדינה, כזה שיביא בחשבון שנתיים בלי תקציב מאושר. משרדי ממשלה וגופים רשמיים עובדים למעשה עם תקציב שאושר להם לשנת 2019 - הפעם האחרונה שבה עבר בכנסת תקציב באופן מסודר.
אחד הגופים שנפגע קשות מהמשבר, למשל, הוא איגוד הארגונים להפצת יהדות 'זהות'. לפני מספר חודשים סיפר המנכ"ל ישראל בן פזי ל'בשבע' כי "בימים כתיקונם אנחנו דואגים לתקציבי ממשלה ולקשר עם הרשויות ועם עמותות השירות הלאומי. אנחנו בוחרים גם בתקופה זו להמשיך בכל הכוח בפעילות שלנו. יש מחסור, כי תמיכת המדינה היא גורם משמעותי בפעילות, אבל יש לנו הזדמנות ליצור מתוך המשבר הזה שותפות עם הציבור. הקהילתיות מביאה כוח משמעותי".
היום האחרון להעברת התקציב בכנסת היה 25 באוגוסט, אך במקום לאשר את התקציב, הממשלה בחרה פשוט לדחות את המועד האחרון לאישורו.
שנה של כמעט
במהלך שנת תש"פ נולדה באירוע רב רושם בבית הלבן תוכנית מדינית שכוללת החלת הריבונות והחוק הישראלי על היישובים היהודיים הישראליים ביהודה ושומרון. הריבונות הייתה צריכה להגיע לאישור ביום ראשון שאחרי התוכנית, על פי הודעתו של יועץ ראש הממשלה יונתן אוריך בטוויטר. אותו יום ראשון נדחה לתחילת חודש יולי, אחר כך נאמר שזהו התאריך להתחלת העבודה על המהלך ולא מועד האישור הסופי, ובינתיים נכנס לחיינו הסכם שלום עם איחוד האמירויות שתמורתו ממתינה הריבונות למועד לא ידוע. מה שכן, השנה גם לא טסו תיירים ישראלים לאמירויות.
הכינרת הלכה וגדלה במהלך אחד החורפים המבורכים והגשומים שידעה ישראל. ברשות המים כבר הגיעו לדגניה לבדוק את תקינות הסכר לקראת פתיחה אפשרית. תושבי הקיבוץ נערכו לקראת המטיילים הרבים שיגיעו לצפות במחזה הנדיר של הפתיחה לצורך הורדת מפלס הכינרת, אבל בתש"פ כמו בתש"פ - הכינרת הגיעה רק כמעט עד לקו העליון, והפתיחה עברה לרשימת המשאלות של שנת תשפ"א.
נכון לרגעי כתיבת טור זה, חאן אל־אחמר, היישוב הערבי שמאיים על יצירת רצף טריטוריאלי בין ירושלים לגושי התיישבות חשובים - עדיין עומד על תילו. למעשה, פסיקה של בג"ץ מאפשרת את הריסת היישוב, שבנוי על אדמות מדינה באופן בלתי חוקי, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לפני כמעט שנתיים שהפינוי יקרה, ואף הצהיר כי יהיה זה "בקרוב מאוד", כלשונו. אבל בתש"פ לא פונה חאן אל־אחמר, וזה כנראה יקרה בקרוב. השאלה היא קרוב למה.
אז ריבונות לא הייתה השנה, מצד שני גם לא פינוי המוני, לא גלי טרור רבי נרצחים ורוויי דם, ולא הסכמי שלום עם ארגוני טרור. אז אולי יש בכל זאת למה להתגעגע בשנת תש"פ, אבל הדבר הראשון שצריך לתקן מתש"פ ולהקים מיד עם בוא תשפ"א - זה מערך אפידמיולוגי תקין בתפוקה מלאה, שיבטיח שתכלה שנה וקללותיה.