השביעיסטים מישיבת מקור חיים רצו להנציח את זכר חברם בעז, והחליטו להוציא שיר לזכרו.
נזכיר כי לפני כחודשיים נלכד בעז בבור מים בקדומים, וחולץ משם ללא רוח חיים. בעז, נער ברוך כשרונות, היה בקי גם ברזי הנגינה, וחבריו למחזור מספרים כי "כל החברים יכלו לזהות מרחוק את הפריטה הייחודית שהייתה לבעז על הקלידים, שהביאה איתה עוצמות אדירות".
ואת הכשרון המוזיקלי שלו הם בחרו להנציח בשיר, עליו עבדו בחודשיים אלו.
"ערבים ארוכים שייכים לזיכרון של בעז", כותבים עליו חבריו ממחזור ל"ד בישיבה. "ערבים בהם שבילי הפנימייה התמלאו בצלילים ומנגינות, חלקן מוכרות, חלקן פחות, ומתוכן עלתה תמונת חייו העשירה בעומק, ברגש ובחיים". על השיר הם מספרים כי אמנם נכתב לפני מותו, אך "לאחר האירוע המילים התחברו עם הכל, עם התחושות ועם הרצון לפעול לזכרו", כדבריהם.
"החלטנו שיהיה מכבד ויפה להלחין ולהקליט שיר לזכרו של בעז, שכל כך אהב מוזיקה (ומילים)", הם אומרים ומתפללים ל"שנה חדשה של נחמה, של אהבה ושל ביחד".
שִׁלְהֵינוּ
מילים: אוריאל גרינבלט
לחן: דוידי שלם
עיבוד: עמית יחיאלי ואורי אלדר
כְּשֶׁמְּעוֹף זַרְזִיר קַל כְּנָפָיִם
רָצַה לִקְרוֹא לְךָ אֶל מְעֶבֶר לַגָּדֵר
כְּשֶׁשִׁירָתוֹ הַנִשְׁמַעָת בְּמֶרחֲבֵי שָׁמָיִם
פַּרְצַה בְּבֶכִי מְעוֹרֵר רַחֲמֵי לֵב
אֵיךְ נוּכַל לַרוּץ לְשָׁם
כְּשֶׁהָרוּחַ הִתְיַבְּשָׁה מִכָּל כֹחַ
אֵיךְ נִצְלוֹל בְּמֵי הַיָּם
כְּשֶׁהַשֶׁמֶשׁ יִבַּשְׁתָּהוּ וְלֹא הָיַה לְאַן לִבְרוֹחַ
הַדֶּשֶׁא הַוְּרַדְרָד שֶׁהָפַךְ סָגוֹל
כְּשֶׁבִקָּשְׁתִּי קִרְבָתוֹ דָּקַר גוּפִי
עֲצֵי הַכְּפָר עֲתִירֵי הַגְּבוּרוֹת
כְּשֶׁבַּאתִי לְחַבְּקָם כָּלַה כוֹחִי
אֵיךְ נוּכַל לַרוּץ לְשָׁם...
כָּל מַחֲזֶה־הַפֶּלֶא הַנִּשְׁכָּח
הוֹפִיעַ בְּלָחַשׁ בְּשִׁלְהֵי־הַזְּמָן
שֶׁהָיַה לִי כְּבָיִת עַד שֶׁנִלְקַח
עַד שֶׁפָּרַח וְנָמוֹג כְּרֹך לֹבֵן עָנָן
–––
קולות – רועי אביבי, אורי אלדר, אוריאל גרינבלט, יהונתן אשכנזי, עמית יחיאלי ודוידי שלם
קלידים, כינורות, ג. אקוסטית, מיקס כינורות ותכנותים – אורי אלדר
חשמליות, ג. קלאסית – עמית יחיאלי
ג. קלאסית, עריכה ומיקס – דוידי שלם
צילום תמונה – אוריאל גרינבלט