"טוב, נחזור לגמרא", ניסיתי שוב. אבל הם לא היו איתי.
"אתם לא איתי", נסיתי לשקף את הרגשתי.
"כבוד הרב, אני עייף, הלכתי לישון מאוחר אתמול, צפיתי ברצף בכל הפרקים של הסדרה... היה מדהים: רצח, בגידות, מכות, סמים, רמאויות, בקיצור כל מה שמעניין בחיים", ענה לי התלמיד.
"עזוב, עזוב, אתה רק ראית על המסך את השחקנית... אני הלכתי להופעה שלה אתמול, היה פצצה: שירים, ריקודים, אווירה, מדהים", השיב לעומתו חברו.
"בדיוק על זה מדברת הגמרא, בואו תראו בפנים", ניסיתי שהסית את דעתם לדברי התורה הקדושה, במאבק שנראה כחסר סיכוי מראש...
בתוך כל נתוני הקורונה היומיים והסכמי השלום הנחתמים, חומקים לנו בטעות (או בכוונה) נתוני כמות היוצאים בשאלה (הדתלשי"ם) שיש בציבור הדתי לאומי שפורסמו לאחרונה.
כנראה שנוח לכולם לחזור לשגרה ולשכוח, חזל"ש על הדתל"ש, אבל כמו בכאב שיניים, אם לא תטפל, תגלה שהמצב מחמיר...
במשך כמה שנים שירתתי בצה"ל כרב גדוד נצח יהודה (המכונה הנחל החרדי), ושם פגשתי "נוער מתמודד", חלקם גם דתלשי"ם, הנמצאים בבלבול גדול, ובמבוכה עצומה. רובם אמנם באו מהציבור החרדי, אך לא רק.
בדרך כלל עזיבת הדת לא נבעה אצלם מחוסר אמונה או מחוסר רצון, אלא מבלבול מושגים. זכינו בציבור הדתי לאומי להקים ולעשות הרבה מאוד דברים גדולים ונפלאים. אבל גם גידלנו דור מבולבל. הילדים שלנו פוסחים על שני הסעיפים.
אי אפשר לדבר על לימוד תורה וגמרא מחד, אבל ללכת להופעות של זמרי פופ בקיסריה. ללמוד איך לכאמד"ט משנה במסכת שבת בבוקר ולצפות בכל תוכניות הריאליטי בערב. ללמד על דמות החמ"ד הנערצת מחד, ולהעריץ את מסי, סטטיק ובן אל ואייל גולן מאידך.
ועוד לא דיברנו על חשיפה לתוכני פורנוגרפיה ואלימות קשה שלצערינו בני ובנות הציונות הדתית לא נצלו ממלתעותיהם.
אז אנחנו יכולים להיות בת יענה ולטמון את ראשינו בחול. אבל נדרש מאיתנו אומץ, להסתכל לילדים שלנו בעיניים ולשאול מה מעניין אותם ומה מטריד אותם, ולהפסיק לשדר להם שני שדרים סותרים בו זמנית.
כשלוחצים על שני מקשים מנוגדים בסמארטפון זה אולי מייצר צילום מסך, בחיים זה בעיקר מייצר בלבול ושיגעון.
הגיע הזמן שנעשה ניתוח לב פתוח ונשאל את עצמינו: "הציונות הדתית לאן?"
מה החינוך שאנחנו רוצים להנחיל לילדינו, מי דמויות המופת שאנו רוצים שיעריצו,איך אנו רוצים שיראו ומה אנו רוצים שיחשבו.
והכי חשוב, כדאי שנשאל קודם את עצמינו, מה אנו רוצים מעצמנו, כיוון שנראה שלא ילדינו מבולבלים אלא אנחנו.
הרב שאול עבדיאל, חבר באיגוד רבני קהילות. שירת כרב גדוד נצח יהודה בעבר וכיום משמש כר"מ בחטיבת גב ההר בישיבת אלון מור