הרב אליעזר מלמד, רב הישוב הר ברכה, התייחס בראיון שיתפרסם בסוף השבוע בעיתון "ישראל היום", לשורה של סוגיות נפיצות בנושאי דת ומדינה.
בתשובה לשאלה בנושא גיוס בנות אמר הרב מלמד, "לפי מסורת ישראל, נשים לא התגייסו לצבא. יש לכך סיבות כמו צורך לאזן בין היוצאים למלחמה לשמירת השגרה בעורף, ושמירת ערכי הצניעות. החרדים אוסרים באופן מוחלט".
"לדעת רבותינו אמנם אין בגיוס איסור, אולם ההדרכה הראויה לבנות היא שלא להתגייס. עם זאת, חיילת שתורמת לביטחון המדינה ומקדשת שם שמיים במעשיה בדיעבד מקיימת מצווה. איך אפשר שלא להעריך חיילת דתייה ששומרת על ההלכה בתוך הצבא?", תהה הרב.
בעניין נישואים אזרחים ציין הרב מלמד, "אני מתנגד לכפייה דתית. אם רוב הציבור מסכים למשהו ואין כופים על מישהו לנהוג בניגוד למצפונו - זו לא כפייה.
הרב הסביר כי לדעתו, "המדינה צריכה לחזק את הנישואים כדת משה וישראל ומאידך להכיר בזכותם של כל שני אנשים לחתום על הסכם משפטי של 'שותפות זוגית', ולהעניק להם זכויות שוות לזוג נשוי. כבוד לאדם, לצד כבוד לנישואים המקודשים מדורי דורות".
לשאלה כיצד צריכה לנהוג קהילה דתית כלפי להט"בים, עונה הרב מלמד, "אני מכבד ואוהב אותם. לא מרגיש שום דחייה כלפיהם. במקום שבו גדלתי, מחוזות מרכז הרב והציבור התורני, לא היתה מציאות שמבזים הומוסקסואלים. לא היתה קללה כזאת. אדם דתי שיש לו נטייה הומוסקסואלית חי בתודעת כאב ובניסיון גדול, ואם הוא נשאר דתי, ראוי להעריך אותו מאוד. אינני יודע אם הייתי יכול לעמוד בניסיון שלו. לא לכל דבר יש לי פתרון. כדי ששני גברים או שתי נשים יוכלו להסתדר בקהילה הדתית צריך להוריד את הדגלים ולהנמיך את הלהבות. הגברים והנשים החד־מיניים אינם צריכים להודיע ברבים מה הם עושים בחדר השינה. ואגב, רבים מהדתיים משתדלים להימנע מאיסור התורה. מאידך, הציבור אינו צריך לשאול אותם שאלות אינטימיות, ולהתייחס אליהם כחברים שהחליטו לגור יחד. הם יכולים להיות חברים אהובים בקהילה הדתית".
עוד סיפר כי הכיר בנים שחשו נטייה לבני מינם, פנו לפסיכולוג ולבסוף התחתנו עם נשים והקימו משפחות יפות: "אינני יודע אם קוראים לזה 'טיפולי המרה'. הם קיבלו סיוע שהיו מעוניינים בו. מאידך, הגיעו אלי זוג בנים שגדלו במשפחות חילוניות וחזרו בתשובה. הם שאלו שאלות הלכתיות בכל מיני תחומים, אולם לפני כן ביקשו שלא אנסה לשכנע אותם להיפרד, כי אין סיכוי שישנו את נטייתם".
בנוגע ליחס לציבור החילוני הסביר הרב מלמד, "גם לחילוניות יש ערך, כפי שלמדנו מהרב קוק. צריך להקשיב לערכים החיוביים שיש בחילוניות. לא לסמוך על הנס למשל. התנועה הציונית פעלה באופן רציונלי. כך צריך להיות. האמונה והמצווה מעודדות אותנו ליישב את כל הארץ, אבל אם השיקולים הרציונליים אומרים שזה בלתי אפשרי, אז לא עכשיו. גם את ערכי החירות והחופש עוד לא למדנו מספיק".