הרב יצחק דביר
הרב יצחק דבירצילום: עצמי

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שנחרט לי בלב.

באחד מימי נעורי היפים, ישבתי להתאוורר בפתחו של מוסד תורני ידוע. מוסד זה מתהדר בהקפדה על שמירת הרכוש הציבורי, וקשקושי עפרון על השולחנות היוו קו אדום ובל יעבור.

בפתחו של המוסד עמדו אדניות ובהן פרחים עונתיים שהוחלפו מפעם לפעם ופיארו את הכניסה למבנה. לפתע אני מבחין בילד מתוק שיוצא מן המוסד, מביט בפרח שנשר על הרצפה ובעדינות מגביה אותו ומביט בו. התפעלתי בלבי מרגישותו של הילד שבשעה שחבריו שועטים אל עבר הכדור בהפסקה את תשומת לבו תפס דווקא הפרח שנשר. הרגעים הקסומים הסתיימו בין רגע כאשר אחד מאנשי הצוות במוסד הבחין במתרחש.

צעקות הנזיפה כלפי הילד, שמנקודת מבטו בוודאי קטף את הפרח, לא מניחות לי עד עצם היום הזה. למדתי, אפשר לראות את אותה התמונה, ילד עומד עם פרח בצד אדניות, ולספר שני סיפורים שונים.

במקום הראשון בטקס פרסי אופיר בשנה שעברה זכה הסרט 'ימים נוראים' שמציג את רצח רבין דווקא מנקודת מבטו של יגאל עמיר. עולם האומנות עבר בשנים האחרונות מהפך, אם בילדותנו היינו קוראים סיפורים על הזאב הרע אל מול הילדה שבאה לסייע לסבתא, על חבורת אמיצים שמצילה את העולם מהאנשים הרעים, כיום עולם האומנות למד להעריך דווקא את אלו שמזהים את הצופה עם 'גיבור' שאינו מובן מאליו.

כל תסריטאי וסופר יודע שמה שיוצר את הסיפור אינו המעשה שהיה, אלא אופן הצגתו. בתקופה האחרונה אני עסוק באינטנסיביות בכתיבתם של שלשה ספרים במקביל (לא צדיקים בינוניים ורשעים...) כך שאני זוכה להכיר את חווית הכתיבה מקרוב. האתגר המשמעותי ביותר בתהליך הכתיבה אינו המידע הכתוב, את רובו הכותב יודע ומכיר כבר בשעה שבחר לכתוב את הספר, אלא אופן הצגתו לפני הקורא, סדר הפיסקאות, טון הכתיבה, עיקר וטפל.

מחר יעמדו כל באי עולם בתור כדי להיכתב בספר. כבר כשניגשים לכתיבה המידע ידוע, במהלך כל השנה עין רואה ואוזן שומעת, יש שעל צורת הצגת הסיפור שלהם אין מה להתלבט, הצדיקים והרשעים - נכתבים ונחתמים לאלתר. רובנו אי שם באמצע, הסיפור מורכב, וכל השאלה היא איך כותבים אותו, איך יראה הגיבור של הסיפור? אדם טוב שלפעמים נכשל, או פושע שמידי פעם גם עוזר לזקנה לעבור את הכביש?

וכאן בדיוק מקומה של התשובה, היא איננה משנה את העובדות, אלא את נקודת המבט, כאשר אנו עומדים לפני ה' ומתחברים אל רצונו, מבטיחים שבתוך תוכנו אנחנו אנשים טובים שרוצים בטוב, אז את כל הסיפור אפשר לספר פתאום בצורה שונה...

שנזכה להכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים גמורים.