דינה זילבר
דינה זילבר צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לבקשת שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה תוארך כהונתה של דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בשלושה חודשים.

זילבר מוכרת בעמדותיה השמאליות במשרד המשפטים כך למשל ביטלה החלטות של ראש מנהלת השירות הלאומי שר-שלום ג'רבי, השר האחראי על המנהלת אורי אריאל ושר האוצר יאיר לפיד, לבטל הקצאת תקני שירות לאומי לארגוני השמאל הקיצוני "בצלם" ו"האגודה לזכויות האזרח".

זילבר מונתה לאחראית על יישום דוח של ועדה שמינה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בנושא הדרת נשים מן המרחב הציבורי בישראל. היא שלחה מספר מכתבי מחאה בנושא הדרת נשים באירועים ציבוריים.

זילבר התערבה גם במקרים שבהם גופים ציבוריים ערכו כנסים ואירועים דתיים וחרדים תוך הפרדה או ללא השתתפות נשים, ובמקרים בהם שלטי צניעות הוצבו בכניסה לאתרים שאינם אתרי דת.

באחד מנאומיה אמרה "מזה זמן, מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים. זה קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר לא נחלתם של שוליים סהרוריים. מנטרות כגון: הפקידים גונבים את המדינה, די לשלטון היועמ"שים, פרקליטות רקובה - הולכות ומתפשטות, וקונות אחיזה בקרב חלקים בציבור. זרעי רוע נישאים ברוח, מעירים תסיסות, מערערים מוסכמות יסוד".

"במקום רוע אמורפי, יש כתובת לשנאה. וכשמדובר בנשים אדומות שיער - קלאסיקה של מכשפות. פרסונליזציה כשלעצמה לא חייבת להיות דבר שלילי. באופן עקרוני יש לה פוטנציאל לקרב, ליצור אהדה, להאניש, להסיר חומות. מה שהופך את הפרסונליזציה שאני מדברת עליה לשלילית הוא ההשטחה של הדמויות. אפילו לא לקריקטורה, אלא פשוט לפלקט, וכזה הצבוע כולו בשחור. משרתי ציבור נאמנים לשליחות הציבורית ולשירות העם והמדינה, מוצאים את עצמם מוצגים כמושחתים, שיכורי כוח, מהפכנים, מפלצות; מדמויות עגולות, רב מימדיות הם הפכו ללוח מטרה של שנאה ותו לא".