עמית סגל התארח בפודקאסט "אוף דה רקורד" של גלובס עם האנשים שעושים את התקשורת בישראל, ושוחח בין היתר גם על חקירות נתניהו, האג'נדה של בית המשפט, האם קיימת נאמנות למחנה ואיזה פוליטיקאים הוא בכל זאת מעריך.
"אני מודה שיש לי גישה ספקנית כלפיי תיקי נתניהו יותר מאשר לעיתונאים אחרים. אני לא מתנצל על זה. אני רוצה להזכיר לך שאחרי שפרסמתי את תרגילי החקירה לניר חפץ ולשאול אלוביץ' באמצעות בנו, הייתה שתיקה של שבועיים מצד רוב כלי התקשורת, אשר חלק מהם נזכרו לטפל בזה רק כשהגיעו הכחשות הפרקליטות.
"ולכן אני אומר ואני לא מתבייש בזה: כן, יש משהו משונה בעיני בתיק 2000 כי אני חושב שהאדם היחיד שפעל נגד נוני מוזס חזיתית - זה שהוא עומד לדין זה קצת מוזר. אני חושב שלא קראו נכון את הסיטואציה בין נתניהו ומוזס, ואם כבר אז סעיף אישום אחר היה מתאים שם.
בתיק 4000 עוד לא השתכנעתי שיש אקדח מעשן. יש מארג ראיות שכל צד מספר עליהן סיפור אחר, ואני באופן עקרוני מתקשה לטעון שאם ערכו ראיון בוואלה שלושה ימים לפני הבחירות והוסיפו שתי תמונות של שרה - זה כשלעצמו מהווה עבירה פלילית".