פרופ' דב שורץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שיגר אמש, מוצאי ראש השנה, מכתב לראש הממשלה, בו התריע מפני אובדן האפשרות להשתלט על התפרצות מגיפת הקורונה.
"מערך אשפוז החולים קשים קורונה קורס. חייבים לנתץ לתמיד את עגל הזהב של 'הרמזור' ונדרשות פעולות סגר הדוקות, עד כדי עוצר כולל, לאלתר", אמר פרופ' שוורץ.
שורץ, לשעבר המדען הראשי של הועדה לאנרגיה אטומית וכיום ראש צוות מומחים שעוסקים בנושא הקורונה, כתב, לאור המצב הקריטי של מערכת הטיפול בחולי הקורונה הקשים החלטתי להביא לידיעתך כי על פי שיפוטנו המקצועי, באם לא ינקטו באופן מידי צעדים דרסטיים ורחבי היקף לריסון חריף ביותר של ממדי ההדבקה, תגיע מערכת הבריאות תוך שבוע למצב של אי ספיקה במחלקות החולים הקשים וטיפול נמרץ קורונה".
פרופ' שורץ מבסס הערכה זו על עבודות שעשתה קבוצתו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הן לגל הקורונה הראשון והן לגל הקורונה השני, ועל שיחות ארוכות שערך בשבוע האחרון עם ד"ר איתי פסח מבית החולים שיבא, חבר בצוות הברומטר של "מגן ישראל", ועם פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, חבר בצוות החיזוי של "מגן ישראל".
בעקבות כך קובע פרופ' שורץ:
א. לפי הערכות צוות החיזוי של ״מגן ישראל״ מספר זה יעלה משמעותית אל מעבר לגבול ה 700 כבר ביום הכיפורים ( הסופ"ש הקרוב) כאשר מספר החולים הקשים בקורונה חצה בסופ"ש האחרון (ראש השנה) את רף ה- 600, שהוא בגבול העליון של החיזוי של השבוע האחרון.
לאור הגידול המשמעותי במספר הנדבקים, שאותרו ומאותרים השבוע, נראה שמספר החולים הקשים יחצה את רף ה 850-900 כבר בשבוע שאחרי יום הכיפורים.
ב. במצב זה, הלחץ על מערכת הבריאות בכלל ותחום הקורונה בפרט ירקיע שחקים. בשל כך, תיפגע משמעותית איכות הטיפול בחולי הקורונה הקשים וביתר החולים הקשים המאושפזים בבתי החולים. הצפי הוא, שבתוך שבועיים נגיע לנקודה בה מספר הנפטרים יגדל בשל המגבלה להעניק טיפול מיטבי לחולים. בנוסף, התחלואה, הבידוד והשחיקה המשמעותיים שילכו ויתגברו בקרב אנשי הצוות בבתי החולים צפויים לקצר את מרווח הזמן עוד יותר.
ג. כמו כן, כבר מאמצע חודש אוקטובר יהיה צורך להפנות חלק לא קטן מאנשי הצוות המטפל כיום בחולי הקורונה הקשים, בחזרה למחלקות הפנימיות בכדי להתמודד עם גל השפעת המגיע בתקופה זו מדי שנה.
הפעולות שלדעת פרופ' שורץ יש לעשות לאלתר ( בישיבת הממשלה היום):
1. יש לעגן את תאריך תחילת הסגר ביום שני הקרוב ( ה 21.9.2020). "תאריך זה הוא באיחור של קרוב לחודשיים מאז הצגנו את ההיגיון לכניסה לסגר כבר באמצע חודש יולי, מועד שהיה מאפשר להגיע במספר קטן של נדבקים לקראת תחילת שנת הלימודים במגזר החרדי ( בא' אלול, 21.8) ושנת הלימודים במגזר הממלכתי (ב-1 לספטמבר) ולהגיע במצב הרבה יותר טוב לתקופת חגי ישראל כמה שבועות אחר כך (באמצע ספטמבר) ולקראת עונת השפעת באמצע אוקטובר" .
2. באשר לתוכנית שדגל בה הפרויקטור משתמש פרופ' שורץ במילים שאינן משתמעות לשתי פנים: "יש להכריז על קבורתה של התוכנית שהציע הפרויקטור , שכונתה תחילה 'תוכנית א' ובשם החדש שלה 'הרמזור'. מדובר בתכנית שבעזרתה ביקשו פרופ' גמזו וצוותו, בהובלת פרופ' בליצר ופרופ' מטות, ביחד עם הצוות של משרד הבריאות בראשות דר' אלרועי, הפרופ' גרוטו ופרופ' חזי לוי, למשוך זמן על מנת לנסות ולהוכיח שניתן להוריד את מספר הנדבקים ממספר אלפים למספר קטן של מאות, יעד בלתי ניתן השגה פיסיקלית או מתמטית".
פרופ' שורץ משווה שגיאה אסטרטגית זו לטעות ה"קונספציה" במלחמת יום הכיפורים, מה עוד שכבר מתחילת הדרך ידעו פרופ' גמזו ופרופ' בליצר, שבשום מקום בעולם לא הצליחה פעולה זו, וגם קיבלו הסברים מתמטיים מפורטים על כך מהמומחים שזומנו לדיוני הקבינט ודיוני הצט"מ (הצוות המקצועי הבכיר לטיפול במגפות) של משרד הבריאות.
פרופ' שורץ מדגיש: "כל דחייה נוספת של שבוע בתאריך תחילת הסגר החריף הנדרש כיום (דחייה לאחר יום הכיפורים), תסכן קרוב לוודאי את כל שלוש המטרות: היכולת להשתלט על ההתפרצות הקשה, היכולת להורידה לערכים של 100-300 תוך 4 שבועות וכניסה בטוחה יותר לתקופת שפעת החורף. דחייה זו תביא בסופו של דבר גם לפגיעה במשק ובכלכלה בעיקר עקב התארכות תהליך הירידה במספר הנדבקים ואי הוודאות שתתלווה אליה. לעיתים עדיף להסיר גידול בניתוח מהיר מאשר להיכנס לסדרת טיפולים ארוכה, שיתכן ותוצאותיה הקוסמטיות תהיינה טובות קצת יוצר, אבל במהלכה עלולה לחול הרעה במצב הגידול".
במקביל לעיגון תאריך תחילת הסגר מוסיף פרופ' שורץ:
"אסור להמשיך לתת לאינטרסנטים השונים להוסיף ולהגדיל את מה ששר הבריאות קרא 'החורים בגבינה השוויצרית'. גם כך התוכנית מחוררת למדי וחייבים למנוע את הרחבת החורים. יש להשלים מוקדם ככל האפשר (עד 1 לאוקטובר) את הקמת הגוף האפידמיולוגי של צה"ל שמטרתו קטיעת השרשראות. על מנת להגיע מוקדם ליכולת מבצעית של גוף זה יש לבנות גוף זה תחילה על בסיס צוותי הסדיר, קבע ומילואים (בעזרת גיוס בצו 8 – כפי שנעשה בכל מלחמה) של פיקוד העורף וחיל הרפואה. המספר המינימלי של אנשים בגוף זה צריך להיות 1500-2500, במטרה לאפשר לאתר את המגעים של כ 1000 נדבקים. את הגוף הקבוע, המבוסס על גיוס חיילים משוחררים, שהוא רעיון יפה וחשוב שנעשה גם במדינות כמו צרפת, יש להשאיר לחודשיים-שלושה הבאים".
באשר לתוכנית הכלכלית מסביר פרופ' שורץ: "על מנת להקטין את הדאגה הרבה של אחוז גדול מהאוכלוסייה מבעיות קשות ומידיות של פרנסה ואפילו מזון והידרדרות לאבטלה ועוני כרוניים, יש לדעתנו לזנוח את תוכנית החל"ת, שעלותה למשק גבוהה ושמעודדת עובדים להישאר בבית (ואפילו לעבוד בשחור), ולאמץ (לשכירים ולעצמאיים) את המודל הגרמני/אוסטרי אותו חקרו פרופ' אקשטיין ופרופ' בנטל לעומק בדו"ח שהוצאנו על הגל הראשון ושכמותו מאומץ כיום גם בבריטניה".
לסיום, חוזר פרופ' שורץ על קריאתו מחודש יוני למנהיגות המדינה (הנשיא, ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, השרים, חברי הכנסת, מנהיגי העדות והדתות ועוד) להראות דוגמא אישית, להכריז על הצטרפותם לכלל אוכלוסיית המדינה ולקחת עם עצמם את כל הוראות ההסגר המלא.
"לדעתי, ומהיכרות אישית עם בעלי תפקידים בכירים, רוב רובם יכולים, לאחר התאמות נדרשות בתקשורת אליהם (או לארגן עבורם לינה בחדר 'מלונית' שבמשרד) להחיל על עצמם משטר שכזה לתקופת החגים (ולחלקם הדבר אף יועיל...). פעולת התנדבות מרצון זו תביא להגדלת האמון של הציבור במנהיגות ומכאן גם להגדלת ההיענות של הציבור להוראות הסגר", ציין.