אודי טנא
אודי טנא צילום: יוסי זליגר

מיליוני יהודים בארץ ובעולם מציינים בימים אלה את תחילתה של השנה החדשה. הימים הנוראים, אלה שגורמים לנו תמיד להתחיל מחדש ולראות טוב יותר את המציאות בה אנחנו חיים, מאופיינים כידוע בתפילות רבות בבתי הכנסת.

משכך, ולאור מקרי ההדבקה ההמוניים שקרו, ראוי היה לסגור את בתי הכנסת מזמן ולהתפלל באוויר הפתוח. יחד עם זאת, אנחנו עדים בשבועות האחרונים למסע הדבקות מפחיד שנעשה בשם "חופש ההפגנה" בהפגנות האנרכיסטים אשר נערכות בכיכר פריז בירושלים.

במדינה יהודית ודמוקרטית ראוי ששני הכוחות הללו, הזכות להפגין והזכות להתפלל, יהיו לכל הפחות שווים במעמדם. אנו עדים לכך שבמציאות זו, הדמוקרטיה גוברת על היהדות. כאשר מסתכלים על אכיפת רשויות החוק והסיקור התקשורתי חסר הפרופורציות שניתן לאותם מפגינים סוררים שבשם חופש ההפגנה שהינו חשוב לאין ערוך מוכנים לייצר שרשרות הדבקה המוניות, אנחנו מבינים שמשהו רע עובר על אוכפי החוק.

אי אפשר להסביר במילים מהי תפילה במניין, בבית כנסת ועוד בימים נוראים, עבור ציבור המתפללים. אם תרצו, מדובר בחמצן שהוא אוויר לנשימה ולנשמה אשר רבים עורגים לו לאורך כל השנה כולה.

בשנה כזו, בה השטן מסתובב ברחובות בדמות מגפת הקורונה, ראוי שאלה שנושאים את שם ה' בגרונם ולעומתם אלה שנושאים את שם הדמוקרטיה בליבם, יכבדו את החוק ויהיו קשובים לו.

כמי שנמצא בשני העולמות, ומקפיד על תפילה במניין כחד ומשמש כאחד ממובילי המחאה יחד עם תנועת "אם תרצו" נגד המערכת המשפטית מאידך, אני רואה איך ישנו ציבור שבוחר לשמור על החוק ככתבו וכלשונו ומבין את חשיבות שמירת המרחק וההקפדה של כללי משרד הבריאות.

לעומתם, יש כאלה הזוכים לחיבוק תקשורתי עצום, מצפצפים על החוק ושמירה על הבריאות ומודיעים בשם האנרכיזם כי לא יענו להחלטות הממשלה בדבר החמרות הסגר. הגדילו לעשות פוליטיקאים שבתמורה לכותרת קראו לציבור שלא להישמע להוראות משרד הבריאות. אוי לאותה הבושה.

דבר זה מתכתב היטב עם התפטרותו המאולצת של השר יעקב ליצמן מהממשלה. צעד זה מוכיח עד כמה הפוליטיקאים שלנו נגועים באינטרסים אישיים. כתושב בני ברק, רק לפני מספר חודשים הוטל סגר על העיר. בערב חג הפסח, מי שחתם על אותו סגר היה שר הבריאות ליצמן שלא הבחין בין שכונות אדומות בבני ברק לבין שכונות שכלל לא היו נגועות בנגיף. חרב הסגר הונפה על כלל העיר וגרמה למציאות של ניכור עצום לציבור החרדי מצד כלל החברה הישראלית וכן גרמה לנו לחיות תחת מצור.

כעת, כמה חודשים אחרי, ליצמן מתפטר מהממשלה בגלל אותו סגר שהוא השריש. רק שהפעם זה קורה בסיבות שנוחות לו יותר- הגבלה על מנייני התפילה. ברור לכל, כי עם שוך תפילות הימים הנוראים ליצמן לא יוותר כ"כ מהר על כסא עור הצבי שלו ויחזור לממשלה תוך מספר שבועות.

מהלכים מעין אלה מעידים בראש ובראשונה על הזלזול בנו, האזרחים. רשויות החוק עושות מלאכתן נאמנה, אך לא יכול להיות שתתקיים מציאות של איפה ואיפה. באם דורשים מאיתנו, ובצדק רב, להתפלל מחוץ לבתי הכנסת תחת מגבלות, יש לעשות זאת גם באותן הפגנות. אסור שהאכיפה תהיה סלקטיבית וראוי שמי שנושאים בגרונם את רוממות חופש ההפגנה וחשיבותה ישאו גם את רוממות חופש התפילה של מיליוני מאמינים, בכל זמן, שעה ומקום (כולל בהר הבית).

תחל שנה וברכותיה תכלה שנה וצבועיה. כתיבה וחתימה טובה.

אודי טנא, יועץ תקשורת ומנהל משברים, בעל חברת "טנא תקשורת"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו