זכיתי כמה וכמה פעמים להסיע את אחד מגדולי הדור, הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, ולדבר עמו בענייני לימוד, למדנות והלכה.
וכיצד זכיתי בזכות זו? כל מי שהכיר את ר' זלמן נחמיה ידע שהרב לא הסכים שיסיעו אותו אלא היה נוסע באוטובוסים. מבני ביתו (הרב בנימין לינצר) שמעתי שאפילו ממשפחתו סירב לקבל הסעות. פעם, כשהצליחו לשכנע אותו שיש עליות גדולות במקום שאליו רצה להגיע, ושהוא כבר מעל גיל שמונים והדבר עשוי להיות קשה עבורו ברגל, הסכים שיסיעו אותו.
פתאום, לאחר כמה דקות, כשעצרו ברמזור, פתח את הדלת וביקש לצאת. "מדוע?" שאל אותו בנו. והוא ענה: "כעת אין כבר עליות, זו הליכה במישור ואני יכול לעשותה בעצמי".
ובכן, לפני שנים רבות ראיתי את הרב זלמן נחמיה באירוע מסוים, והבנתי שאין לו הסעה. מצאתי תירוץ מדוע אני נוסע לאזור שלו, ולקחתי אותו לביתו. כך זכיתי לעשות כמה וכמה פעמים. בנסיעה, דיברתי אתו בלימוד בנושאים שעניינו אותי. הוא היה מונח בסוגיה, כאילו כעת למד אותה. הלמדנות של הרב זלמן נחמיה היתה עמוקה ובהירה. סברות ישרות ובהירות, מתובלות בהיקף רחב של יידע בכל תחומי התורה.
התרגשתי מהפשטות שלו. גם כשזכיתי להיות בביתו (כאשר כתב הסכמה על ספרי "הלכה ממקורה – שבת") התפעלתי מהפשטות, מהענווה ומהחום שהקרין.
זכינו, שהרב זלמן נחמיה היה ראש הישיבה בבית המדרש של המרכז האקדמי לב, ונתן שיעורים קבועים במשך שנים רבות. גם שיעורים אלו היו בשליטה מפליאה ובחדשנות מיוחדת. ניתן להבחין בכך גם בספרי השיעורים השונים שלו, במתיקות מיוחדת ובעיון מרשים.
הרב זלמן נחמיה היה כולו בלימוד, אבל גם השקיע רבות במשפחתו וראה בה את הדבר החשוב ביותר. אפילו כשהיה ראש כולל ועסוק ביותר, היה משקיע בילדים מידי יום, לא רק בלימוד תורה אלא גם בענייני הבית האחרים (שמעתי מהרב בנימין לינצר).
הרב זלמן נחמיה היה מדגיש מאוד את הצורך בחזרה. הוא בעצמו היה חוזר שוב ושוב על לימודו. ההבדל בין אדם רגיל לתלמיד חכם, בא לידי ביטוי לדעתו גם ביכולת לחזור שוב ושוב על החומר הנלמד. גם מרן הרב קוק זצ"ל, הדגיש מאוד את חשיבות החזרה, כך הוא כותב באיגרת לאחיו (אגרות הראי"ה, ח"א, עמ' ט): "מאד נבהלתי ממה שראיתי שהנך חוזר רק שלש פעמים על תלמודך. דע לך אחי יקירי, כי הנני יודע ועד על פי הנסיון כי אי אפשר כלל לזכות בחזרה של ג' פעמים, ואבקשך מאד אחי יקירי להרגיל עצמך לחזור לכל הפחות עשר פעמים כל פרק קודם שתתחיל פרק אחר. כי אין תועלת כלל בלימוד שנשכח מיד אחר הלימוד".
מדוע חשובה החזרה על הלימוד? בפשטות, זו הדרך לזכור את החומר הנלמד. אולם, מסתבר שיש כאן נקודה נוספת. כאשר אדם אוהב דבר מסויים, למשל כסף או אוסף מסוים, הוא מסתכל עליו שוב ושוב, סופר אותו שוב ושוב. החזרה על הלימוד מראה על אהבת תורה, על החיבור העמוק לתורה. הרב זלמן נחמיה היה אוהב תורה ואוהב את הבריות. כל חייו היו מוקדשים לתורה, הרביץ תורה במקומות רבים ומגוונים, והיה מקובל על כולם, ופרט לכך, היה אוהב אדם, מדבר בנחת עם כל אדם, בצניעות ובענווה גדולה. לא החזיק טובה לעצמו, ולא רצה שישרתו אותו בשום דבר.
אין בנו יכולת "לחקות" את גדולי ישראל, אולם, צריכים ללמוד מהם עקרונות שמתאימים לנו. מהרב זלמן נחמיה נלמד על אהבת תורה, על ההשקעה במשפחה, על הצורך בחזרה בלימוד, על אהבת אדם והיכולת להעריך כל אדם, על צניעות וענווה ועל היכולת להעריך ולשמוח בכל מה שנתן לנו הקב"ה בעולמנו.