מחקר משותף למכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה בחן את מעורבות צה"ל בהתמודדות עם משבר הקורונה. על התובנות והלקחים שעלו במחקר שוחחנו עם אחר העומדים מאחורי המחקר, תא"ל במיל', סגן ראש אמ"ן לשעבר, ד"ר מאיר אלרן.
"נכנסנו למחקר על בסיס עבודה משותפת שלנו בנושא יחסי חברה צבא", מספר ד"ר אלרן ומדגיש כי במהותו "צה"ל הוא לא רק גוף צבאי, אלא גם גוף חברתי, וחשוב לנו להבין את היחסים המעניינים והחיוביים שיש בין צה"ל לחברה הישראלית. בדרך כלל זה נוגע להקשרים ביטחוניים. הפעם, בגלל המשבר הייחודי, הזדמן לנו לבחון את היחסים בין צה"ל לחברה הישראלי במשבר אזרחי מובהק".
עוד מציין ד"ר אלרן כי "הטריגר למחקר הוא הקולות שנשמעו בתקשורת ובפוליטיקה בקריאה להעביר את המושכות לידי צה"ל". לדבריו בין השותפים לכתיבתו של המחקר היו דעות חלוקות סביב שאלת מעורבותו הראויה של צה"ל בטיפול במשבר אזרחי והדברים נפרסים על פני עשרה מאמרים שונים.
ד"ר אלרן מספר כי בדיון הראשוני שהתקיים סביב המחקר עלו יכולותיו של צה"ל, כצבא העם וכבעל יכולות רבות, לסייע למערכת האזרחית והדוגמאות לכך רבות, החל מניהול המלוניות, אספקת מזון לקשישים ועד חיזוק המערכים האזרחיים השונים.
המוטו המרכזי החורז את דבריו של אלרן הוא ההבנה לפיה צה"ל יכול וצריך לסייע למערכות האזרחיות השונות, אך האחריות צריכה להישאר בידי ההנהגה האזרחית, גם משום שבידיה הכוחות וההיכרות עם צרכי המערכת האזרחית וגם בשל הדאגה לדמותה הדמוקרטית של ישראל. בהמשך השיחה עמו פירט ד"ר אלרן אודות כך.
"זה מוטו שרוב האנשים מסכימים לו. לא טוב למדינה ולא לצבא שהוא ייקח את האחריות", הוא אומר ומציג את סוגיית האכיפה כדוגמא לכך: "נושא האכיפה של תקנות הממשלה על האזרחים הוא תפקידה של המשטרה. שר הביטחון וראש הממשלה החילופי אמר שהוא רוצה לראות את צה"ל משתתף במשימה הזו. יש בינינו ויכוח על הדבר הזה, האם שילוב באכיפה הוא בסדר או לא? לכן גם כשהיו חיילים במשימות האכיפה, צה"ל הקפיד להיות "במושב האחורי" של המשימה".
על השאלה מדוע שצה"ל לא ייקח את מושכות האחריות על משימה זו כפי שעשה במשימות שונות בעבר, אומר ד"ר אלרן כי בראש ובראשונה יש לזכור שהחוק אינו מאפשר לצה"ל לעשות זאת. "צה"ל אינו עוד בתווך מול האזרחים", הוא אומר ועם זאת מעיר כי באשר לתפקודו ולתפקידו של פיקוד העורף ישנה עמימות מסוימת בסוגיה זו, אך לטעמו ולהבנתו "צה"ל לא אמור לעסוק בכך. החוק אומר זאת מתוך תפיסה שלצה"ל יש תפקידים ברורים, וגם בימים אלה יש לצה"ל תפקידים חשובים בהיבט הביטחוני, וחשוב לשמור על צה"ל דרוך לתפקידים האחרים".
"אני מפקפק ביכולותיו של צה"ל לעסוק בנושאים אזרחיים. לדוגמא נושא האכיפה תוך חיכוך עם אזרחים בערים הישראליות, בעיקר אם יש חלילה התנגדויות. צה"ל אינו יודע לעשות זאת כפי שהמשטרה יודעת לעשות זאת ומוכח במקצועיות שלה, כך בתחום הכלכלי, החינוכי ועוד. לכן צה"ל אמור לסייע ולא מעבר לכך".
בדבריו מרחיק ד"ר אלרן לכת ומתריע ממציאות שתגלוש גם לתחומים אחרים מעבר לסוגיית האכיפה: "הרי מזהירים אותנו מקריסת מערכת הבריאות ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי שזה לא יקרה, אבל אם נגיע למצב כזה של קריסה, האם נציע לקחת את צה"ל לקחת אחריות על מערכת הבריאות? הרי לכאורה יש לצה"ל רופאים ומומחים? כך גם לגבי מערכת החינוך, האם כמדינה דמוקרטית אנחנו רוצים שצה"ל ייקח אחריות על מערכת החינוך המקרטעת שלנו?".
"למרות שאני מודע לחומרת ההתמודדות, אני חושב שעל צה"ל, שהוא צבא של כולנו עם שיעור אמון גבוה, לא להיכנס לתחומים שאינם שלו, בין השאר כי זו פגיעה בדמוקרטיה". ולמי שסבור בביטחון רב שמדרון חלקלק לא יהיה הן בשל תרבותה הפוליטית של ישראל והן משום שגם הצבא וגם האזרחים לא ירצו בכך, אומר ד"ר אלרן כי הוא רואה בתפיסה זו תפיסה נכונה אך דבריו ודבריהם של אחרים המזהירים מאותו מדרון חלקלק ראוי להם שייאמרו כתמרור אזהרה.
בדבריו חוזר אלרן ומדגיש כי סיוע, גם אם עמוק ונרחב, מצידו של הצבא למערכת האזרחית חשוב ונכון שיהיה, אך על האחריות להישאר בידי המערכת האזרחית, החל ממשרד הבריאות ועד לרשויות המקומיות.
על החשש לדמותה הדמוקרטית של ישראל תחת מעין משטר צבאי המעניק את האחריות האזרחית לצה"ל, אומר אלרן: "המצב כל כך חמור שאסור להשתעשע בחישובים מופשטים של דמוקרטיה. יש מי שאומר שלדמוקרטיה לא יקרה שום דבר וככל שאני שומע את הדברים אני יותר מוטרד".
ואולי נכון להפקיד את האחריות בידי צה"ל לתקופה מסוימת ובהמשך בהדרגה להעביר את האחריות לידיים האזרחיות, ובכך לנצל את יכולותיו של צה"ל להתמודד עם מצבי חירום? על כך משיב ד"ר אלרן בקביעה מטרידה בפני עצמה: "כבר שנים אני מזהיר שצה"ל לא ערוך למצבי חירום בנושאי ביטחון, וקל וחומר בעניינים אזרחיים. אנחנו הרי לא יודעים מתי יהיה חיסון ותרופה. זה יכול לקחת חודשים ושנים. צריך לקחת בחשבון שהדבר יימשך הרבה זמן. האם אנחנו רוצים משטר צבאי לתקופה של שנתיים? צריך לבחון את המחיר של ההחלטה. אם הייתי מאמין שצה"ל יכול לתת פתרון במשטר צבאי זמני הייתי חושב פעמיים".