השר עמיר פרץ: "לא ראוי שממשלה תקבע היקף ההפגנות נגדה"

השר עמיר פרץ טוען כי השילוב בין מדינה יהודית לדמוקרטית מחייב התחשבות בצרכי התפילה והמחאה במתווה שייקבע על ידי צוות מקצועי.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ה' בתשרי תשפ"א

השר עמיר פרץ: "לא ראוי שממשלה תקבע היקף ההפגנות נגדה"-ערוץ 7
השר עמיר פרץ
צילום: Tomer Neuberg/Flash90

יו"ר מפלגת העבודה, שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, חבר קבינט הקורונה, מתייחס בראיון לערוץ 7 למחלוקות בין השרים סביב סוגיית ההפגנות והתפילות ביום הכיפורים המתקרב ולצעדים הכלכליים הנדרים והמתבצעים להצלת המשק ובעלי העסקים בישראל.

באשר למחלוקת ההפגנות ובתי הכנסת מזכיר השר פרץ כי השילוב בין מדינה יהודית ודמוקרטית מחייב לראות בערכים היהודיים ערכים מובילים, אך גם בערכים הדמוקרטיים הכוללת את זכות המחאה כערכים חשובים שיש להגן עליהם.

לטעמו של השר פרץ ההחלטה שהתקבלה בקרב שרי קבינט הקורונה ראויה ונכונה, ולפיה הצוות המקצועי הכולל את היועמ"ש, מ"מ המפכ"ל ומנכ"ל משרד הבריאות יציגו לשרים מתווה לבתי הכנסת, להתארגנויות התפילה הארעיות, ובמקביל גם לסוגיית ההפגנות שהן מסובכות יותר שכן על פי דברי מ"מ המפכ"ל לא ניתן יהיה להכניס מפגינים לקפסולות, מה שלא יאפשר למשטרה להגן עליהם. "לכן אני חושב שכאשר הצוות המקצועי יביא את הצעתו הממשלה תוכל לתמוך בו".

לדבריו לו היה מתקיים דיון בו כל שר מציע את הצעתו הדברים היו גולשים לאווירה פוליטית. "לא ראוי שהממשלה שמפגינים נגדה היא זו שתקבע את היקף ההפגנות. זה אמנם בסמכותה אבל ההחלטה שהצוות יביא בפנינו היא זו שנתמוך בה".

לנוכח הדיווחים על שני מחנות בדיוני שרי הקורונה, מחנה הליכוד-חרדים מול מחנה כחול לבן-העבודה, עולה השאלה עד כמה הדיונים המתקיימים הם אכן דיונים ענייניים, והשר פרץ סבור שאכן הדיונים ענייניים והייתה נכונות של הצדדים להתקדם לפשרה מוסכמת. "הגושים הללו היו קיימים גם קודם. בסוגיה הזו זה לא מדויק שנוצרו שני גושים. גוש כחול לבן-עבודה מבין שצריך להתפשר בעניין ההפגנות, אי אפשר לא קיים הפגנות הפגנות בכלל. אני מאוד מתקומם על תמונות הארוחה שקיימו בבלפור. זה ניצול לא ראוי של זכות ההפגנה שאנחנו מגנים עליה. אני רוצה להגן על זכות ההגנה אבל לא על אזרחים שמנצלים באופן לא ראוי וכמעט ציני את הזכות הזו למופעי התרסה".

"גם המפגינים צריכים לקחת בחשבון שהם הפכו מראה לדמוקרטיה אחראית ולא לדמוקרטיה לא אחראית. אני סבור שהתחושה בקרב כל שרי כחול לבן היא שנלך לפשרה ראויה גם בנושא בתי הכנסת ונאפשר לקיים את התפילות, חלק בחוץ וחלק בפנים. גם בנימה אישית אני מתלבט לגבי מה אעשה ביום כיפור. אני מתפלל בבית כנסת סמוך לביתי אבל אני עדיין לא רוצה להיות במצב של חריגות שאהיה חלק מהם. הדוגמא האישית חשובה כאן מאוד".

עוד מוסיף השר פרץ ומספר כי במהלך הדיון הציג השר אריה דרעי גישה פשרנית ביותר, כהגדרתו. "דרעי אמר שהוא מוכן ללכת בעצמו לרבנים ולבתי הכנסת ולהסביר עד כמה העניין קריטי ועד כמה מדובר בפיקוח נפש, אבל עם זאת הוא אומר שנראות ההפגנות נותנת תחושה שאת המתפללים מגבילים ואת האחרים לא. אנחנו צריכים את כל אזרחי ישראל מגוייסים למאבק עם הקורונה".

עוד נשאל השר פרץ אודות דבריו של שותפו הפוליטי עד לא מכבר, חבר הכנסת יאיר גולן, שטען כי יש להפגין ללא הפסקה כל עוד אין נתוני אמת על ההדבקה בהפגנות. "זכותו להביע את עמדתו", אומר פרץ ומוסיף: "זו לא שאלה של נתוני הדבקה אלא שאלה של איך מאחדים את העם במאבק נגד הקורונה, וכל אחד צריך לוותר קצת. אין כאן שאלה של מי צודק יותר ומי בהיר יותר. אין שום סיבה שכל אחד מהצדדים ימצא דרך לוותר קצת ולהבין שאנחנו בשעלת חירום של ממש".

ובסוגיה הכלכלית מציין השר פרץ את שורת ההצעות שהעלה להתמודדות הכלכלית עם פגעי הקורונה מיד עם כניסתו לתפקיד. זאת על סמך לקחים מהסגר הראשון, "היה תמוה בעיניי שהייתה התנגדות לחלק מהעקרונות הללו. לאט לאט לשמחתי הדברים הולכים ומתקבלים. הנוסחה של הפיצוי מתחילה לעבוד גם אם לא בהיקף שהייתי רוצה. אנחנו יודעים מה יקבל כל עסק שהמחזור שלו יורד. הורדנו את רף קבלת הפיצוי מרף של ארבעים אחוז ל-25 אחוז, זה מתווה שעבד יפה מאוד גם בזמן מלחמה ואני מקווה שהוא יעבוד גם הפעם".

"העלינו את ההחזרים לארנונה באופן דרמטי ונתנו עוד הרבה הטבות של יעילות ושיווק העסקים. אנחנו מסבסדים הסבה לפעילות דיגיטאלית שמסייעת לעסקים ודברים נוספים המסייעים לעסקים לתפקד בתקופה כזו. בנוסף, ההחלטה לפצות את המעסיקים ההוגנים. בסבב הקודם המסר היה גרוע מאוד כי רק מי שפיטרו קיבלו פיצוי ומי שלא פיטרו לא קיבלו דבר למרות שמחזור העסקים שלהם נפגע. המסר היה 'תפטר תרוויח'. הצלחנו ברגע האחרון לשכנע את שר האוצר ואני שמח שיצאנו עם מסר שלפיו מי שישמור על העובדים יקבל פיצוי ראוי, גם אם לא משכורת מלאה".

מוסיף השר פרץ ואומר כי "הדבר החשוב ביותר שעדיין לא הוכרע הוא המעבר למודל הגרמני. הגיע הזמן לעבוד במודל הגמיש שהופעל במספר מדינות אירופיות ואומר שהמעסיק ימשיך להחזיק את העובדים ברשימת העובדים שלו והוא זה שיקבע מה היקף העבודה שנדרשת מכל עבוד וישלם מאה אחוז משרה תנאים סוציאליים קרנות וכו' וידווח על היקף העבודה שהעסיק את העובד והמדינה תשלים את האחוזים החסרים. אומרים לי שיהיו רמאים, אני אומר שנבדוק אותם בסוף השנה. אני לא חושב שיהיו רמאים. בעלי העסקים יפעלו לפי ההיגיון שנותנים להם הזדמנות להוכיח את עצמם ונסמוך עליהם. כך כולם ירוויחו. היקף התשלום לחל"ת על ידי המדינה יירד משמעותית, המעסיק יוכל להחזיק חלק מהמפעל עובד וזה טוב למשק והכי חשוב שהעובדים יהיו זמנים ליום שאחרי הסגר. הרי בימי חל"ת נוצר נתק ומתפתחת תרבות עבודה אחרת וקשה למצוא את העובדים בעתיד. במתווה כזה נוכל להחזיר חצי מיליון עובדים בין לילה וכך כולם ייערכו לחזרת המשק לפעילות מלאה בעתיד".

לנוכח כל זאת נשאל השר פרץ אם בינו לבין שר האוצר, ישראל כץ, יש הבנה, שיתוף פעולה והסכמה או מאבקי שליטה וקרדיט. "בתחילת הדרך היה משבר של חוסר הסכמה מוחלט ביני לבינו. לאט לאט הוא הבין שאני לא נמצא במקום הזה של מאבק על הקרדיט. אני כבר שבע קרדיטים. לאט לאט הוא ואנשי האוצר הבינו שההצעות שאני מציע הן לגופו של עניין והתחיל דיון וקיבלו דברים, גם אם לא את הכול. עובדה שאמרתי כבר לפני חודשיים שנקצץ שכר לעצמנו. נוכל לבוא עם תוקף מוסרי לציבור. זה נדחה עד שקיבלנו החלטה ראויה שמאפשרת לבוא לציבור ולדרוש ממנו דרישות אחרי שאני אומר שגם אני נתתי מעצמי".

"הצעתי לשר האוצר לפתוח במו"מ עם ההסתדרות בלי איומים ובלי ניסיונות לשבור את הכוח הארגוני. מהו המגזר הציבורי? אלו הרופאים, האחיות, מכבי האש, העובדים הסוציאלים, השוטרים, זו השדרה המרכזית שמטפלת בעם ישראל בשעת חירום ובתקופה כזו של פחות הכנסות למדינה דרושה יותר ערבות וסולידריות וצריך לעשות הכול לשיתוף פעולה. אמרתי לשר האוצר שיש הזדמנות מול יו"ר הסתדרות מאוד אחראי ואני שמח שהוא הודיע שהוא הולך למו"מ ואני מקווה שיגיע להסכמות".