
יוצא ברית המועצות לשעבר סיפר לי שבתקופת השלטון הקומוניסטי אנשים היו מפחדים לחשוב מחשבות נגד מנהיגי השלטון, נגד השיטות הברוטאליות שבהן הן שולטים בהמון, או נגד השיטה הקומוניסטית עצמה.
הם חששו שמא הם ידברו מתוך שינה, יפלטו את המחשבות הללו במהלך הלילה. מישהו ישמע. ובמקרה הטוב הן יבלו את שארית חייהם בגולג בסיביר.
אדם דתי שעובד במשרדי הממשלה, בפרט מי שנמצא בממשק עם האקדמיה - חווה תחושה דומה. גופים שונים מנסים להנדס אותנו מחדש, מצופפים שורות, וממתגים את להט"ב, את הפמיניזם הרדיקלי, ואפילו את הפוליאמורה (מאגרי מידע מקצועיים (כמו הג'י-סטור) מציגים בחזית, ומתעדפים כתבי עת שמקדמים אג'נדות להט"ביות, רופאי קופת חולים מכבי שחיובו לשים על השולחן שלהם דגלון להט"ב כדי לתת הרגשה טובה למטופל חבר הקהילה, משימות אקדמיות לסטודנטים שמתועלות לזכיות הלהט"בים ,הרצאות בצה"ל ועוד). אבל בעיקר מה שהם עושים הוא שהם משתלטים על השפה, ומגדירים מחדש מהם מותר לחשוב ולומר, ומה אסור.
⦁ נמאס להתנצל ולהוכיח שאיני הומופוב, שאני לא מפחד לשוחח עם חברי הקהילה, שאני מכבד אותם כבני אדם, לא מפחד לגעת בהם, או לחבק אותם (את הגברים שבהם). שבתום שנה שלמה של עבודה משותפת עם בלוגרית לסבית אקטיביסטית קיבלתי מכתב מרגש על נכונות לחרוג הרבה מעבר לחובתי הבסיסית כדי לעזור לה ולקדם אותה. ויחד עם זאת אני חושב שהפירמה הזו ששמה "משפחה" שמורה אך ורק לקשר שבין גבר לאישה. (כמו שאמר בזמנו שי פירון המגה הומניסט והסופר ליברל: "אני חושב שזכותה של מדינה יהודית, אולי אפילו חובתה, לומר לזוגות חד־ מיניים שמחליטים לחיות את חייהם - 'זה לא משפחה'. אבל זכויות כלכליות , וכו'...)
⦁ נמאס להתנצל ולהוכיח שאיני הומופוב ... אבל יחד עם זאת אני חושב ש"נכות" בהקשר של משיכה תוך מינית היא הגדרה סופר הומנית - שמתארת את המצב בצורה מדויקת. היות שהמשיכה הטבעית שבין גבר לאישה היא תנאי הכרחי לקיום זוגיות, היות ומשיכה כזו מהווה את הפלטפורמה שעליה מתקיימת האינטימיות הזוגית - מי שאין לו משיכה כזו סובל מנכות בהקשר הזה.
⦁ נמאס לי להתנצל שאיני שוביניסט שאני מכבד נשים, שאני שמח בהצלחתן, חפץ בהתקדמותן, רגיש לפגיעה בהן, וסולד מהדרתן. יחד עם זאת אני חושב שהדרך למניעת הטרדות מיניות וגם של אונס במקרים מסוימים (כן גם של אונס) טמונה בלקיחות אחריות משותפת של הגברים ושל הנשים ביחד. ושמינון יתר של הטלת אשמה (במקרה הזה על גברים בלבד) מעיד על התנערות מאחריות. התנערות שמאחוריה מתקיימת ברית סודית בין חזירות גברית לפתיינות נשית. בעבר גבר כוחה של החזירות הגברית, וכיום כוחה של הפתיינות הנשית - הזכות השמורה להפגין מיניות נשית בכל הכוח, יהא אשר יהא.
על כל אחת מאמירות שלי אפשר להתווכח, וזה בסדר. אבל לא יעלה על הדעת שהבעה שלהן תסכן את מקום העבודה שלי. והיא אכן מסכנת.
אם לא נעצור את זה אצל הרב שמואל – מחר זה יגיע אלי ואילך.