בערב ראש השנה הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שנכנסת לסגר שני, אלא שכמעט כל מי שעוסקים בהתמודדות עם המגפה מודים, מי בשיחות סגורות ומי בפומבי, שככל הנראה כמעט לא תהיה השפעה למהלכים שננקטים בימים אלה. אלה לא רק ההגבלות המחוררות לחלוטין של הסגר, שצפויות להחמיר במידה דרסטית לאחר יום כיפור, אלא גם ההיערכות ליום שאחרי הסגר, במיוחד בכל הקשור למערך החקירות האפידמיולוגיות.
כאילו לא עברו חמישה חודשים מסוף הסגר הקודם וממחדל החקירות האפידמיולוגיות בסבב הקודם, נראה שמדינת ישראל נמצאת במקום די דומה בכל הקשור לחקירות האפידמיולוגיות. "אין שום טעם לייפות את המצב. מערך החקירות האפידמיולוגיות של מדינת ישראל לא מתפקד. יש כאן כישלון ניהולי ממדרגה ראשונה", אומר ד"ר מיכאל דור, לשעבר ראש אגף בתי החולים במשרד הבריאות ומרצה בכיר בתחום מינהל בריאות באוניברסיטת אריאל.
מה הוביל לכישלון הזה?
"זה שילוב של כבוד עצמי ומשחקי אגו של כל הנוגעים בדבר. אני תמיד ידעתי שבשעת מלחמה כולם מתגייסים במלוא המרץ כדי למצוא פתרונות ולעזור ככל יכולתם, נותנים לצבא לעשות את מה שהוא יודע לעשות יותר טוב מכל אחד אחר בישראל, וכאן פשוט לא נתנו את הסמכויות לפעול".
הביקורת של דור, ושל עוד שורה ארוכה מאוד של מומחים, מגיעה באותו יום שבו הצהיר הפרופ' איתמר גרוטו בוועדת הקורונה כי מערך החקירות האפידמיולוגיות בישראל הוא מהטובים בעולם. האמירה הזו זכתה לקיתונות של בוז מצד כל מי שדיברנו איתו בנושא. בראש הטיעונים כנגד דבריו של גרוטו ניצבת העובדה הפשוטה שכמחצית מחולי הקורונה כלל אינם יודעים היכן נדבקו, ומערך החקירות כלל לא מתשאל אותם בנושא.
"הגענו למספרים מטורפים של נדבקים. אנחנו עומדים על סך של מעל 5,000 נדבקים מדי יום. כדי לבצע חקירות יעילות לכולם צריך אלפי חוקרים וחוקרות. זה לא קיים היום בכלל. יש לנו מחסור ענק בכוח אדם. צריך לבנות את המערכת כך שהיא תוכל לעמוד בעומס הזה ותוכל להגיב מהר, אחרת נגיע למצב של שוודיה, ובניגוד לכל מיני אמירות סרק שאנחנו שומעים לאחרונה, אנחנו ממש לא רוצים להגיע לשם. שוודיה רשמה 6,000 מתים, והם רק סיימו את הגל הראשון. אנחנו, עם כל הכשלים שלנו, איבדנו 1,200 אנשים. בשביל לא להגיע לקטסטרופה השוודית, אנחנו צריכים להקים מערך רחב ומהיר ככל הניתן", אומר דור.
כשאלה המספרים של המאומתים היומיים, יש בכלל סיכוי להגיע לכל אחד ואחד ולבצע חקירה אפידמיולוגית?
"כן, זה אפשרי וצריך להגיע לשם, ויחד עם זה, לזכור שזה לא הדבר היחיד שצריך לעשות. בראש ובראשונה צריך להיות אחראיים. זה אומר שאת כל ההתנהלות לגבי פתיחת בתי ספר צריך לשנות מן היסוד, כי שם יש הדבקה נרחבת. זה אומר שצריך לעצור את ההפגנות, כי זה שאין נתונים על הדבקה בהפגנות לא אומר שמותר לשלוח את השכל הישר לנוח. ואותו דבר גם לבתי הכנסת. ברגע שנבין שאין מקום למשחקים פוליטיים ולמשחקי אגו, נצליח להתמודד הרבה יותר טוב. מחדל החקירות הוא רק תסמין של ההתנהלות כולה".
”חוסר ניהול משווע"
"מה שאנחנו רואים כאן בכל החודשים האחרונים זה חוסר ניהול משווע של המגפה", אומר יו"ר מפלגת ימינה, חבר הכנסת נפתלי בנט. "אין בכלל ניהול. דברים שהיו צריכים להיעשות לפני חודשים לא נעשי,ם ובמקום זה אנחנו רואים רק זריקת אחריות מאחד לשני. כשהחלטתי כשר הביטחון לפתוח מלוניות לבידוד אפקטיבי, מנכ"ל המשרד שלי אמר שהמלוניות יוקמו בתוך חודש. אמרתי לו שהמלוניות חייבות לקום בתוך 72 שעות. בסוף זה לקח 96 שעות. זו המשמעות של לקבל אחריות ולהזיז דברים מהר. הטיפול בקורונה הוא הדבר היחידי שחשוב כרגע".
עד כמה מורכב להקים מערך חקירות אפידמיולוגיות?
"האמת היא שזה לא דבר מורכב בכלל. לא מדובר במדע טילים. אין צורך להיות זוכה פרס נובל בשביל להרים טלפון לחולה מאומת ולשאול אותו איפה הוא היה בשבוע האחרון. מבין שלושת החלקים של מערך קטיעת השרשראות - בדיקות, חקירות ובידוד - זה החלק הקל ביותר לביצוע, וככל שנקדים לעשות אותו, כך תהיה משמעות רבה יותר למהלכים שנאלצנו לעשות עכשיו".
האם יש בכלל משמעות לסגר ללא הקמת מערך אפידמיולוגי?
"אם אתה לא מקים מערך שלם לקטיעת שרשראות הדבקה, התוצאה היא שתגיע לגל שלישי ורביעי וחמישי. העיכוב גורר הפסדי ענק למשק, ובסוף נחזור לאותה תוצאה".
משחקי הכבוד והדרת צה"ל מהקמת המערך הובילו לכך שרק ביום שני האחרון הוחלט בצה"ל להקים את יחידת 'אלה', שתפקידה יהיה סיוע למערך החקירות האפידמיולוגיות. נכון לעכשיו מקצה הצבא 600 חיילים ליחידה החדשה. על אף התרומה הצפויה והקלת העומס במערך החקירות, ביקורת רבה נשמעת משני כיוונים. הראשון, על כך שמדובר במעט מדי כוח אדם, ומאוחר מדי, שכן זה היה צריך לקרות לפני חודשים. הביקורת הנוספת היא שבמקום להסב חיילים סדירים וחיילי מילואים למערך, ניתן היה להשתמש באלפי המובטלים במשק, ולהקל לפחות חלקית את המשבר הכלכלי במדינה.
למרות ההירתמות של צה"ל לשיפור המערך, גורמים רבים מבהירים שמדובר רק בפלסטר רגעי לייבוש התקציבי ארוך השנים של המערך האפידמיולוגי בישראל. "בשביל להבין למה אנחנו במצב שאליו הגענו, צריך להסתכל בדוח מבקר המדינה. שם נכתב במפורש שיש פער גדול מאוד בין איכות האנשים שמבצעים את החקירות לבין האמצעים שעומדים לרשותם. אין היום בישראל הכשרה אפידמיולוגית מספקת, לא לרופאים ורופאות אפידמיולוגים ולא לאחים ואחיות בתחום", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר ועדת המומחים של פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו.
המערך אולי יובש, אבל בשביל לבצע את החקירות, שהן למעשה תשאולים, לא צריך הכשרה מאוד מורכבת.
"זאת תפיסה לא נכונה של המערך. החקירות צריכות להיות מאוד מקצועיות ואיכותיות, גם בחלק של התשאול, אבל בעיקר בחלק של איסוף הנתונים והפקת הדוחות והמידע. בחלק הזה, תשתיות המחשוב והיקפי כוח האדם לוקים מאוד בחסר כבר שנים ארוכות. זה נכון שחלק מהחקירות האפידמיולוגיות יכולות וצריכות להתבצע על ידי גורמי הרפואה הקהילתיים, אבל גם כאן יש הרבה בעיות בשיתוף המידע. לכל קופת חולים יש מערכת אבטחת מידע משלה, ועד היום סנכרון המידע הזה לא עובד כמו שצריך".
זאת בעיה שדיברת עליה בריאיון לעיתון זה כבר לפני חודשיים. למה הנושא לא נפתר עד היום?
"נכון. זה לוקח הרבה יותר מדי זמן, כמו גם שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות לצבא. היום אנחנו מחכים להבשלת המהלך של הרחבת כוח אדם, וגם לקביעת מדדי איכות שיסייעו לקבל החלטות בצורה נכונה יותר. אני יכול להגיד לך שמרגע שפרופ' גמזו נכנס לתפקיד, זה היה אחד הדברים הראשונים שהוא ניסה לפתור ולשנות, ואת התוצאות אנחנו מתחילים לראות היום, בשיתוף הפעולה עם צה"ל. צריך גם לומר שבתחילת הדרך היו הרבה מאוד חסמים, הן מבניים והן כלכליים, שלא אפשרו לקדם את התהליכים האלה. מאז שפרופ' חזי לוי נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות זה השתנה".
סגר לא יעיל
דוידוביץ' מעביר ביקורת מרומזת על ראשי משרד הבריאות הקודמים, ובראשם המנכ"ל הקודם משה בר סימן טוב, פרופ' סיגל סדצקי ופרופ' איתמר גרוטו. מבין השלושה, רק האחרון נותר בתפקידו כסמנכ"ל המשרד. יש לציין שלמרות הביקורת הרבה שמופנית בשבועות האחרונים כנגד השלישייה, הדרך שהובילו גרמה לכך שישראל סיימה את הגל הראשון עם כ־250 נפטרים וכ־40 חולים חדשים בלבד מדי יום. יחד עם זה, האשמה המרכזית שמופנית כלפיהם היא שלא הכינו את המערכת להתמודדות ארוכת טווח אל מול הנגיף. בשלבים מסוימים אף אמרה הפרופ' סדצקי כי אין חשיבות רבה למערך החקירות האפידמיולוגיות, ולמעשה מדובר בבזבוז משאבים.
את הדברים שאומר דוידוביץ' ברמז, ד"ר דור אומר במפורש. "אין ספק שהתפיסה הזו השתנתה משמעותית במשרד הבריאות. חלק מהסיבה לכך הוא העובדה שרוב האנשים שהחזיקו בדעה זו כבר לא נמצאים במערכת. היום יש הרבה יותר הבנה לחשיבותו של המערך לקטיעת ההדבקה".
אם המערך לא יוקם, יש בכלל משמעות לסגר שאנחנו עושים כעת?
"יש משמעות, אבל במצב היום הסגר לא מספיק יעיל. אם לא נצליח לבנות מערך שיתפקד כמו שצריך, אנחנו נחזור שוב למספרים העצומים שאנחנו נמצאים בהם היום, ואולי אף נעבור אותם. זה יעלה בחיים של הרבה מאוד אנשים, חיים שאפשר לחסוך".