קורונה טיים - טיים טו חשבון נפש

עשרת ימי תשובה בתקופת קורונה דורשים מאיתנו תעצומות נפש. שום קורונה לא תשבור אותנו - יש לנו אחד את השני.

אורית מרק אטינגר , ה' בתשרי תשפ"א

אני מניחה שגם את מרגישה את זה, ואולי גם אתה. את התחושה המעיקה הזו באוויר. הכל מורכב, הכל תלוש.

ושלא נדבר על החוסר ודאות. כואב לי לראות אנשים ללא פרנסה, כואב לי על הקושי, על כל מה שקורה פה. אבל יש דבר אחד, שבאמת קורע לי את הלב.

כשאני ישבתי שבעה (לצערי יותר מפעם אחת), הייתי במקום של שבר, במקום של כאב עמוק. כאב עמוק ממשהו שלא תלוי בי. ומה שהרים אותי זה החום והאהבה שהאנשים סביבי נתנו לי.

זה מה שהרים אותי כשנכלאתי למציאות שאין לי דרך לשנות אותה. כולם היו שם בשבילי, כשאני רגשתי שאין באמת איך לקום ממקום כואב כל כך. אבל דווקא מהמקום הנמוך, אנשים הרימו אותי וחיזקו אותי.
אז, אני הייתי בכאב וכולם הרימו אותי ועזרו לי לקום.

אך הפעם, כולנו בכאב, ואין מישהו מהצד שירים. הפעם אנחנו צריכים להיות שם כולנו אחד בשביל השני
לתמוך, לקבל, להכיל, לאהוב, לפרגן. פשוט להיות שם תשמעו אותי, תשמעו ותראו את הסרטון הזה-
אפשר אחרת.

ולא, אני לא רוצה שתשנו את עצמכם, ממש לא. אני עושה חשבון נפש עם עצמי. רוצה לראות מה עוד אני יכולה לעשות אחרת כדי לעזור לאנשים סביבי.

עשרת ימי תשובה, בודקת איפה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. איפה פגעתי ואיפה הרמתי. וכך לאט לאט מגששת דרכי למקום טוב יותר. טהור יותר.

הלוואי שנצליח כולנו להיות במקום טוב יותר. שום קורונה לא תשבור אותנו - יש לנו אחד את השני, יש לנו אהבה - שהיא חזקה יותר מהכל.