לקראת יום השנה ה-47 לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מתיר לפרסום תיק מוצגים חשובים שאושרו לחשיפה על-ידי הוועדה הממשלתית ברשות השופט העליון (בדימוס) פרופ' יצחק אנגלרד.
המוצגים כוללים חלופת מכתבים בין ועדת אגרנט לראש אמ"ן בזמן המלחמה, אלוף אלי זעירא, ואת מכתב התשובה לוועדה של עוזר ראש אמ"ן, תא"ל אריה שלו, שמגלה כי זעירא הנחה לעכב את פרסום לקט המודיעין הדרמטי בליל יום הכיפורים.
בנוסף נחשפת לראשונה ידיעת הזהב המודיעינית מערב יום הכיפורים, ה-5 באוקטובר 1973 בשעה 16:45, על "הסיבות לפינוי המומחים ומשפחות הדיפלומטים מסוריה לברית המועצות".
ארכיון צה''ל מציג גם את לקט המודיעין שעוכב במשך יממה והופץ לבסוף בבוקר יום הכיפורים, בשעה 6:35, שעות בודדות לפני פרוץ המלחמה.
בנוסף נחשף דוח מודיעין מה-2 באוקטובר 1973, ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה, שמעריך בסבירות נמוכה את כוונת סוריה ומצרים לפתוח במלחמה.
תקציר:
תיק המוצגים נפתח במכתב לקוני של יו"ר ועדת החקירה ונשיא בית המשפט העליון, השופט שמעון אגרנט, המודיע לראש אמ"ן זעירא, מה מייחסת לו ועדת החקירה: "א. אי הפעלת ...... ללא ידיעתם של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל והאלוף ש. גונן (גורודיש) ב. אי גיוס מילואים ביחידה 848 ג. אי גילוי מלא של כל הידיעות החשובות הנוגעות לפינוי משפחות הרוסים מסוריה ומצרים ד. ידיעת ..... על כוונת המצרים לפתוח בקרוב באש."
על מכתב זה משיב ראש אמ"ן במכתב ארוך ומנומק, שעיקריו: "לא התחייבתי לתת התרעה מראש על ידיעת כוונותיו של האויב", "לאור מכלול העובדות שהוצגו בפני הממשלה, הערכת הכוונות של הדרג הפוליטי העליון של מדינות אויבות היא לפחות גם באחריותה!", "בעשרת הימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ניתנה לצה"ל ולממשלה התרעה רצינית ביותר, אם כי לא סופית ומוחלטת".
בפן האישי מוסיף האלוף זעירא "אכן, אני רואה עצמי שותף לאחריות לטעות בהערכת כוונות האויב, איני מתנער מאחריות זו ומטעויותיי שעמן אחיה כל חיי" לסיום מוסיף וקובע "שניתנה התרעה לממשלת ישראל ולצה"ל , אם כי התרעה לא מוחלטת".
אחת מנקודות העימות בין ועדת אגרנט לראש אמ"ן נגעה לידיעה מודיעינית בעלת משקל רב, שהתקבלה בערב יום הכיפורים, 5.10.1973 בשעה 16:45: "נודע לנו שסוריה הרחיקה את המומחים הסובייטים ושהמטוסים החלו להעביר אותם מדמשק למוסקבה... המקורות הוסיפו כי הסורים נימקו את ההרחקה בכך שבכוונת מצרים וסוריה לערוך מלחמה נגד ישראל...".
בעקבות קבלת הידיעה המודיעינית, גיבש אגף המודיעין 'לקט מודיעין מיידי- מדיני' שהוגדר כבהול. אלא שהעברתו לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל עוכבה עד למחרת, 6.10.1973 בשעה 6:35, שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה, כ-10 שעות וחצי משעת קבלת הידיעה המודיעינית.
בהתכתבות עם ועדת החקירה טוען האלוף זעירא כי אינו זוכר אם הנחה לעכב את פרסום לקט המודיעין, אך במכתב תשובה קובע עוזרו לענייני מחקר, תא"ל אריה שלו, כי זעירא הוא שהנחה לעכב את לקט המודיעין: "לאחר שאל"מ גרא (עוזר רמ"ח מחקר) הקריא אותו מילה במילה לראש אמ"ן, ראש אמ"ן הורה לעכב הצבעוני ובינתיים לא להפיצו".
במכתב נוסף לועדת אגרנט השיב זעירא: "בדיעבד אני יכול לנסות לשחזר כנימוק אפשרי לעיכוב כזה את העובדה כי כאמור לא הערכנו את הידיעה כמוסיפה משהו על ההערכה הקיימת וייתכן שקיוויתי לקבל תוך זמן קצר ידיעות משמעותיות יותר".
תיק המוצגים כולל "סקירת מודיעין מיוחדת- תכנית סורית לכיבוש רמת הגולן- הערכה" של אגף המודיעין שסווגה כסודית ביותר והופצה ב2.10.1973, 4 ימים לפני פרוץ המלחמה. הסקירה נפתחת בהתרעה הבאה: "בידינו ידיעה כי מסוף ספטמבר 1973 צפויה מתקפה רבתי סורית לכיבוש רמת הגולן.. המתקפה נראית לנו כמשקפת תכנית-אב מבצעית סורית שהסורים אף התאמנו לפיה במשך השנה. אולם, ביצועה עתה ובטווח הקרוב אינו סביר להערכתנו".
הדוח המודיעיני סוקר בפירוט את הכנות הצבא הסורי ואולם, קובע כי "הם (הסורים) רחוקים מלהעריך כי ביכולתם לבצע לבדם בהצלחה מתקפה ברמת הגולן, בגלל חולשתם הבסיסית ובעיקר באוויר" וכי "אין סימן כי מצרים מוכנה בשלב זה לחדש הלחימה, דבר הנחשב כאמור בעיני הסורים תנאי להשגת הצלחה צבאית משמעותית מצידם."